Ad

טיול לסופ"ש: אל עין אפק

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מן המרפסת הגבוהה של טחנת הקמח נשקף מראה נהדר של הסביבה: ממערב נראים בתיהן הצפופים של קריית מוצקין וקריית ים ומאחוריהן נראה הפס הכחול בוהק שתוחם הים התיכון. ממזרח ממלא הצבע הירוק של עמק זבולון את כל האופק, עד שהוא נתחם בהרים של גוש שגב. מבט צפונה, אל עיר הנמל האסטרטגית עכו, מתחיל להבהיר לנו באיזו נקודה גיאוגרפית חשובה אנחנו ניצבים, ותחושה זאת מתעצמת כאשר מפנים את המבט דרומה ורואים את הצללית המאיימת של רכס הכרמל שעל ראשו בנויה כיום העיר חיפה.

 

המרפסת שעליה אנחנו ניצבים בנויה על טחנת קמח ונדמה כאילו אנחנו נמצאים על אי של אבן בין אגמי מים כחולים, בין ההווה המהביל לבין אלפי שנות היסטוריה שאצורים בשמורת טבע קטנה בלב העמק המיוחד הזה.
מבחינה גיאולוגית אנחנו נמצאים באגן ניקוז של מעיינות רבים שדרכם פורץ אקוויפר הנעמן ומוליך את המים שגלשו מן הרכסים שבמזרח אל אפיק נחל נעמן. לפני אלפי שנים, כאשר מפלס פני הים היה גבוה יותר, הגיע קו החוף כמעט עד לכאן, ולאחר מכן הוא נסוג והותיר אחריו עמק שנמלא באדמת סחף פוריה והפך לכר מרעה ולשטח חקלאי מובחר – ולאחר מכן לשטח ביצה.

התיישבות אנושית באזור זה החלה מן הסתם בתקופות הפרה היסטוריות אבל התעצמה בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-5,000 שנים, שבה היא התרכזה לצד המעיינות. בתקופת הברונזה הקדומה קמה כאן עיר נמל כנענית ובתקופת הברונזה התיכונה היא כבר נקראה אפק וכך גם נזכרה בתעודות מצריות. לא מיותר להזכיר, אגב, שברחבי הארץ נמצאים אתרים נוספים ששמם אפק, היות ששם זה נגזר מן המילה 'אפיק' שמתארת נחל מים זורם.

במקום התגלו שרידים לתעשיית צבע הארגמן שהופק מחלזונות שנאספו בים בתקופה הכנענית וגם שרידים לתעשיית זכוכית שהופקה מחול הים. בתקופת כיבוש הארץ וכינון ממלכת ישראל התקיימה כאן עיר פיניקית חזקה עד כדי כך שמלכי ישראל נמנעו מלהתעמת איתה, ובמקרא היא נזכרת כחלק מנחלת שבט אשר: "לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם… וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב" (יהושע י"ט 24-30).

כאלף ומאתיים שנים לאחר הספירה, בתקופה הצלבנית, נבנו בעמק זבולון מספר חוות חקלאיות אשר שימשו כעורף לוגיסטי לעיר עכו, שהייתה העיר הצלבנית החשובה ביותר בישראל. בעמק זבולון עברה גם דרך אסטרטגית בין עכו דרומה, לאזור חיפה של ימינו ולעיר הנמל עתלית. אחת מן החוות האלה נבנתה על ידי אנשי המסדר ההוספיטלרי על ראש תל אפק ההיסטורי, בוצרה באמצעות חומה, וכללה את אחד הגלגולים המוקדמים של טחנת הקמח שעליה אנחנו ניצבים.

 

 

כח לטחינת הדגן סופק על-ידי זרימת המים מאפיק הנחל לאחר שאלה הוטו לתוך סכר בנוי גדול ומרשים שנבנה לצד הדרך העתיקה. טחנה זאת נקראה בשעתו ריקורדאנה (Recordane) ובמעלה אותו אפיק נחל נבנתה טחנת קמח אחרת, על-ידי אנשי המסדר הטמפלרי (שרידיה של טחנה זאת קבורים כיום בסבך ונסתרים). שני המסדרים נמצאו בשעתו במאבקי כח בלתי פוסקים (היות שהצליינות ומסעות הצלב היו חלק מתעשייה שגלגלה כסף רב) שהקרינו גם על עמק זבולון, ואף הובאו מידי פעם להכרעת הכנסיה ברומא.
לאחר הכיבוש המוסלמי והממלוכי, ובתקופה העות'מנית, הוזנחו אפיקי הנחלים ונסתמו, ושפיעת המים יצרה באזור ביצה על שטח של כ-20 אלף דונם שנקרא לימים 'ביצת כורדאני'.

בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בוצע במקום סקר שבו נמנו 35 מעיינות ונביעות מים שהזינו את הביצה, ובשנת 1924 נרכשו האדמות שבסביבה על-ידי הקרן הקיימת לישראל והוקמה עליהם חווה לגידול דגי קרפיון מצוי, שיובא במיוחד מאירופה. בתחילה עבדו בבריכות אלה פועלים שכירים, לאחריהם הגיעו לכאן פלוגות העבודה, ובהמשך המקום שימש להכשרת גרעיני קיבוצים שונים.

בשנת 1936, תקופת המרד הערבי הגדול, נובנתה על גג טחנת הקמח עמדת תצפית ושמירה על מקורות המים, ועל הכביש הראשי הסמוך (שנקרא בימינו כביש 79), ועד לשנת 1939 בוצע במקום מפעל להטיית מי הביצות באמצעות תעלות אל אפיק הנעמן – במטרה למגר את יתושי האנופלס ואת מחלת המלריה. במקביל הוקמו הקיבוצים עין המפרץ וכפר מסריק, ואילו אנשי קיבוץ 'משמר הים', ששכן במקור מדרום לעכו, החלו לעבד את האדמות שבסביבה ולאחר מכן עבר הישוב כולו אל מיקומו הנוכחי, ואז גם שונה שמו לקיבוץ אפק.

לאחר הקמת המדינה הוקמו קידוחי מים רבים על אקוויפר הנעמן והזרימה התת קרקעית הוטתה למקומות אחרים תוך כדי ייבוש שטחי הביצה והרס כמעט מוחלט של סביבת החי והצומח הייחודית. נביעת המעיינות הצטמקה לכ-4% מן השפיעה המקורית, והאיכות של מי המעיינות שנותרו נפגעה.

 

 

בשנת 1979 הוחלט להציל את מעט החי והצומח שנותרו בשטח הביצה, וסביבת טחנת הקמח, בשטח של כ-660 דונם מתוך ה-20 אלף המקוריים, הוכרזה כשמורת טבע. כעת, בעיקר בשעות בוקר מוקדמות, רובץ אד על המים שלמרגלות הטחנה וצבעו הלבנבן מטשטש את היופי הצבעוני. עופות גדולים פולחים את האוויר במשק כנפיים מלכותי ונוחתים על עצי האשל או בתוך מי האגם. צמחי קנה זקופים מתערבבים בשיחי פטל וענפי האשלים הגדולים כורעים תחת משקלם של בעלי כנף רבים לאין ספור.

עין אפק, ריאה ירוקה לצפון הארץ, מוגדרת כ"בית גידול מוגן לצמחיה לחה". מבקרים במקום יכולים לדלג על גשרונים קטנים מעל לאפיקים הרבים ולחזות בדגים ובעופות, ואפילו בסרטני נחלים שחיים באחת הבריכות שנקראת 'עין המשושה'. בשנת 1991 יושבו כאן מחדש מספר פרטים של 'ג'מוס' (תאו), אשר בעבר הובאו לכאן על-ידי בדואים ממצריים והסתובבו כאן בחופשיות. בתחום השמורה חיים גם נמיות נוטריות, דרבנים, חזירי בר, תנים, חתולי ביצות, צבי מים, נחשים ולטאות. בין עופות המים בולטים אגמיות, אנפות לילה, ברכיות, שרשירים, סיקסקים, לבנית קטנה ומגלן חום.

 

 

כך מגיעים: שמורת הטבע 'עין אפק' נמצאת בסמוך לכביש 7911 שהוא כביש קטן שיוצא מצומת עין אפק ממזרח לקריית מוצקין. 04-8778266. הכניסה לשמורה בתשלום.

 

צילומים: דובי זכאי

 

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad