הממשלה תדון בהצעת חוק המבקשת לאפשר לחיילים משוחררים לנצל את כספי הפיקדון למימון שיעורי נהיגה לקבל רישיון נהיגה בסיסי. יוזמי ההצעה: "חייל משוחרר שאינו מחזיק ברישיון נהיגה מנציח את מקומו החברתי הנמוך"
ביום ראשון הקרוב (18.5) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק של קבוצת חברי כנסת, המבקשים לקבוע שכספי הפיקדון של חיילים משוחררים יוכלו לשמש למימון שיעורי נהיגה לקבלת רישיון בסיסי (דרגה B). לדברי חברי הכנסת, רישיון נהיגה – בדומה לתעודת בגרות – הוא כיום אמצעי בסיסי לקידום חברתי וכלכלי, ובלעדיו מונצח מעמדם החברתי הנמוך של חיילים משוחררים הנמנים עם השכבות החלשות. "השתתפות בתשלום לימודי נהיגה מכספי הפיקדון תסייע לחיילים משוחררים לסגור פער חברתי, להתקדם ולהשתלב במקומות עבודה ובתפקידים טובים יותר", מסכמים חברי הכנסת את הצעתם.
למען הפריפריה והשכבות החלשות
כספי הפיקדון המופקדים כיום לזכות חיילים משוחררים, יכולים לשמש למגוון מטרות: השלמת תעודת בגרות, הכנה ללימודים אקדמיים ולימודים אקדמיים, הכשרה מקצועית ואף סיוע ברכישת דירה או למטרות נישואין. גובה הפיקדון משתנה בהתאם לאופי השירות של החייל המשוחרר (לוחם, תומך לחימה או "אחר"), והוא נע בין כ-13 אלף שקלים ו-28 אלף שקלים.
על-פי נתונים של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עלות הוצאת רישיון נהיגה מגיעה בממוצע לכ-6,000 שקלים, אך עשויה להאמיר עד ליותר מ-8,000 שקלים. בממוצע, נהג חדש נדרש ליותר מ-40 שיעורים עד שיקבל את רישיון הנהיגה הנכסף, כאשר בדרך יידרש לעבור בממוצע כשלושה מבחנים מעשיים ("טסטים").
בדברי ההסבר של הצעת החוק, כותבים חברי הכנסת (שמספרם מגיע ל-16) כי "חייל משוחרר שאינו מחזיק ברישיון נהיגה מנציח את מקומו החברתי הנמוך והיכולת שלו להשתלב בעבודות המחייבות רישיון נהיגה כלל לא קיימת. יתרה מזו, ניתן לראות כי בפריפריה ושכונות המצוקה אחוז האנשים שיש בידיהם רישיון נהיגה טרם גיוסם לצבא נמוך בהשוואה ליישובים המוגדרים בעשירונים הגבוהים".
בהמשך דברי ההסבר, מציינים חברי הכנסת כי ללא רישיון נהיגה נפגעת יכולתם של חיילים משוחררים לקדם את מעמדם החברתי ולבסס את מעמדם בחברה. לדבריהם, "רישיון נהיגה דרגה ב' ברכב פרטי, כמו תעודת בגרות ושליטה בשפה האנגלית, הוא כלי בסיסי למוביליות (ניידות, ש.ה) חברתית וביסוס מעמדו של חייל משוחרר בחברה הישראלית. מקצועות ומקומות עבודה רבים דורשים רישיון נהיגה דרגה ב' כתנאי סף לקבלה לעבודה… ניידות מאפשרת יצירת קשרים חברתיים ענפים ומגוונים יותר והשתלבות במקומות עבודה באזורים מרוחקים מאזור המגורים – לדוגמה: מגורים בפריפריה ועבודה באזור המרכז".
הונאות, מעשי מרמה וזיופים
כלל לא ברור אם משרדי הממשלה ימהרו לאשר את הצעת החוק, שכן כבר לפני כשלוש שנים עלתה יוזמה לשנות משמעותית את כללי הניצול של כספי הפיקדון המוענק לחיילים משוחררים. לפי תזכיר חוק שהופץ בעבר על-ידי משרד הביטחון, הגבלת השימוש בפיקדון לתחומים מסוימים תבוטל – או לכל הפחות תשונה, כך שחיילים משוחררים יוכלו לנצל את כספי הפיקדון למטרות נוספות לאלו הקבועות כיום בחוק. יש לציין כי כרבע מהחיילים המשוחררים בוחרים כיום שלא לממש את כספי הפיקדון בחמש השנים הראשונות לאחר שחרורם, שכן בתקופה זו מוגבל השימוש למטרות מסוימות בלבד. במקום זאת, אותם חיילים מחכים עד השנה השישית, אז הם יכולים למשוך את כספי הפיקדון ולעשות בו שימוש אחר.
בתזכיר חוק שהפיץ משרד הביטחון הובהר כי "שיטת מימוש כספי הפיקדון, כפי שהיא קבועה כיום בחוק, הינה שיטה פטרנליסטית – בבחינת 'המדינה יודעת טוב יותר מהחייל המשוחרר מה טוב בשבילו והיא תחליט כיצד ישתמש בכספו' – שעבר זמנה. ספק רב בידינו אם הלך מחשבה שכזה מתאים למדינת ישראל של המאה ה-21 והוא מעליב במיוחד כאשר הדבר נוגע לחיילים משוחררים שזה עתה סיימו שירות תובעני שבו הוטלה עליהם אחריות עצומה".
בנוסף, שיטת הפיקדון הנהוגה כיום מהווה פתח למקרים רבים של הונאה וזיופים. בתזכיר החוק התייחסו לנקודה זו, והסבירו כי "מלבד הנתונים המראים שחיילים משוחררים רבים מעדיפים להמתין ולא לממש את כספי הפיקדון שנפתח עבורם עד אשר יוכלו לקבלם במזומן, התברר כי שיטת הפיקדון שנקבעה בחוק יצרה כר נוח לפעילות ענפה של זיופים, רמאויות והונאות מסוגים שונים ויצירתיים – הכל כדי למשוך את כספי הפיקדון באופן מיידי ושלא לטובת אחת המטרות הקבועות בחוק".
