Ad

זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים עדיין מסוכן

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יותר מחודש אחרי שפרסם בית משפט פסק דין שבו הורה על נקיטת צעדים מיידים להפחתת הזיהום, נתוני המשרד להגנת הסביבה מלמדים שלא חל כל שינוי. עד מתי בריאות הנוסעים תועמד בסכנה?

לפני מעט יותר מחודש, פרסם בית משפט השלום בירושלים פסק דין חריף, ובו קבע כי על החברות המנהלות את התחנה המרכזית בירושלים לפעול מידית להפחתת זיהום האוויר בתחנה – זיהום שמסכן את בריאותם של אלפי הנוסעים שעוברים במקום מדי יום. בפסק הדין הזהיר השופט אברהם טננבוים את החברות מפני הימשכות המצב הקיים: "רציתי להפנות את תשומת לב הנתבעות (החברות שמנהלות את התחנה, ש.ה) כי אם הזיהום יישאר בעינו, הרי לאור טיב העניין יהיה בכך ביזיון בית משפט, והקנסות ימדדו במיליוני שקלים ויותר".

אולם, מתברר שאיומי השופט טננבוים לא הביאו לצמצום הזיהום בתחנה המרכזית. בדיקה שערך Thecar מעלה שזיהום האוויר בתחנה נותר ללא שינוי מאז פורסם פסק הדין: בשלושת המדדים העיקריים המשמשים לבדיקת איכות האוויר בתחנה, נרשמו גם בימים האחרונים חריגות משמעותיות מהערכים שקבע המשרד להגנת הסביבה. למשל, ב-13.5 נמדדו 34 חריגות מערך הסביבה של תחמוצות חנקן (NOX). באותו יום גם נמצא שהריכוז המרבי של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) גבוה פי 1.8 מערך היעד שנקבע על-ידי המשרד, וכן נמדדו 13 חריגות מערך ההתרעה של חנקן דו-חמצני (NO2). גם בערכי מדידה אחרים נמדדו חריגות רצופות ומשמעותיות.

היעדר שינוי באיכות האוויר מעיד על בעיות וליקויים חמורים בתכנון של התחנה המרכזית, שמקשה על מציאת פתרונות יעילים ומהירים לבעיית הזיהום – בעיה עליה מתריעים ארגוני סביבה ופעילים חברתיים כבר תקופה ארוכה. בעניין זה ראוי להזכיר דברים שכתב השופט טננבוים בפסק הדין: "עינינו הרואות כיצד מצליחים בני האדם לשלוח חלליות לכוכבי לכת, לחקור את מעמקי האוקיינוס, לבנות גורדי שחקים רבי-קומות, ורק בעשן האוטובוסים בתחנה המרכזית בירושלים אין איש ביקום היודע כיצד לטפל? הטענה נשמעה מוזרה".

פסק הדין של השופט טננבוים כלל צו שחייב את החברות המנהלות את התחנה המרכזית לנקוט לאלתר שורת צעדים, ובהם התקנת תחנת ניטור קבועה, התקנת אמצעים שימנעו מנוסעים מלצאת לרציפים (שלא למטרת עליה לאוטובוסים) וניהול של תורי הנוסעים במטרה לצמצם את זמני החשיפה לזיהום האוויר. צעדים אלה אינם עוסקים ישירות בצמצום זיהום האוויר, אלא מתמקדים בהפחתת החשיפה של הנוסעים לזיהום, וכן בהגברת המודעות של הנוסעים לבעיה החמורה. היעדר צעדים אופרטיביים הנוגעים לצמצום הזיהום מעיד כי גם בית המשפט – כמו גם משרדי הממשלה האחראים על הנושא – אינו מחזיק בפתרון שעשוי להוביל לשיפור מידי באיכות האוויר בתחנה.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad