Ad

ולנטיין עדכנה סוף סוף את מגלה הרדאר שלה

אחרי כמעט 30 שנים שחררה 'ולנטיין' את הדור השני של Valentine One, אשר עושה שימוש בטכנולוגיה צבאית לשיפור יכולות הגילוי שלו. אין עדיין חיבור לענן או GPS
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חברת 'ולנטיין מחקר' (Valentine Research), היצרנית של מגלה הרדאר האגדי Valentine One, החלה לשלוח אתמול (ג') ללקוחות את מכשירי הדור השני שלה, אשר מאפשרים כעת – לטענתה – רגישות גבוהה יותר, כושר עיבוד רב יותר, ועדכון כזה או אחר לממשק המשתמש.

 

 

Valentine One נמכר בארצות הברית מאז שנות התשעים ולמרות שהוא נחשב לאחד ממגלי הרדאר הטובים ביותר בעולם – לכל הפחות לצורך גילוי מכמונות שעושות שימוש בטכנולוגיית רדאר (להבדיל מלייזר או שיטות אחרות), העיצוב החיצוני שלו לא השתנה במשך כמעט 30 שנים. החברה אמנם עדכנה את האלקטרוניקה מידי פעם, והקפידה לבצע עדכוני תוכנה מזדמנים, אבל רק קומץ של "הראדקוריסטים" מתחום האלקטרוניקה ההגנתית יצליח להבחין במבט חטוף בשינויי העיצוב שבוצעו במכשיר עצמו.

במבט שני קל לראות שבמקום כפתור ההפעלה האופייני והמוכר של המכשיר בדור הראשון, שכלל כפתור פוטנציומטר גדול להפעלה ולעוצמת הקול, וכפתור טבעת קטן שמסתובב סביב חלקו התחתון – שבאמצעותו מכוונים את הרגישות, כולל כעת הממשק כפתור לחיצה בודד, רב שימושי, בחזית, ושני כפתורים לכיוון עוצמת השמע שמוטמנים על חלקה העליון של היחידה.
המכשיר עצמו מעט יותר ארוך וצר יחסית לדגם המקורי, ולוח התצוגה הקדמי שלו כולל נורת חיווי לבלוטות' ונראה מעט יותר מודרני. כמו בעבר, גם כעת אפשר לראות בתצוגה הזאת (אם מספיקים) את סוג האיום – כלומר אם הוא בתדר X, K, Ka או L (לייזר), ויש גם תצוגה חדשה אשר מתארת את מספר האיומים הסימולטניים.

ולנטיין, באופן כללי, נחשבת לחברה מעט משונה ביחס למי שמוכרת מוצר צרכני. כך, למשל, את מגלה הרדאר שלה אפשר לקנות רק באמצעות הזמנה מרחוק ולקבל אותה במשלוח דואר רק בתוך גבולות ארצות הברית. יש שיאמרו, בצדק מסוים, שגם אמצעי האכיפה שמולם מתמודד המכשיר שלה לא מאד השתנו בשני העשורים האחרונים, אבל מה שכן מתעדכן מידי פעם הן שיטות האכיפה וטווחי הגילוי של מכמונות. אצלנו, למשל, הוסיפה לאחרונה משטרת התנועה מכשירי "דבורה" נוספים, ועל אף הבעייתיות בשימוש בהם הם הותקנו גם על אופנועים של יחידת האופנוענים המשטרתית.

 

 

הבעיה הקשה יותר שמולה מתמודדים כיום לא רק המכשירים לגילוי רדאר אלא גם מכמונות מהירות מבוססות רדאר היא שברבות מן המכוניות החדשות מותקנים כיום חיישני רדאר אשר מהווים חלק ממערך הגילוי של המכונית לצורך בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית. כתוצאה מכך מוצפים כיום הכבישים בעשרות אלפי מכשירים שפולטים תדרי רדאר.

לטענת אנשי ולנטיין הם השתמשו בטכנולוגיה שמשמשת במכשירי רדאר צבאיים, שאותה הם מכנים surface-acoustic-wave dispersive-delay-line (SAWD2L), ובאמצעותה, לטענתם, הגדילו פי מאה (!) את הקצב שבו סורק כעת המכשיר את טווח התדרים. אותות נכנסים ממוינים כעת במהירות גבוהה יותר, כדי לנפות מהם הפרעות. במקביל, במטרה לזהות תשדורות רדאר חלשות ולהגביר אותן, המערכת המשודרגת עושה שימוש בטכנולוגיה שאותה מכנים אנשי החברה Low Noise Amplifier (LNA). התוצאה, לגברי אנשי החברה, היא שטווח הגילוי של תשדורות רדאר בטווח התדר Ka מוגדרת על-ידם כ"דרמטית" (אם כי הטענה הזאת לא מגובה הנתונים כלשהם). סינון התראות שווא מתדר K מבוצע כעת באמצעות תוכנת סינון חדשה שמכונה על-ידם K-Verifier.

אפליקציית "אכלת אותה"

חידוש מתבקש נוסף, כאמור, הוא יכולת מובנית של המכשיר להתחבר לאפליקציה סמארטפונית (לאנדרואיד ולאפל) באמצעות יכולת בלוטות' מובנית. אבל מה שמאד חסר, גם במכשיר החדש, הם ראשית לכל GPS מובנה שיספק התראות אודות מכמונות קבועות שלא משדרות רדאר, וכן "יכולת קהילתית" שתאפשר למכשירים לקבל מידע של משתמשים ושל מכשירים אחרים באמצעות "הענן". לצורך זה אפשר היה לצפות מאנשי ולנטיין שיוסיפו למכשיר הלא מאד זול שלהם יכולות סלולר או לכל הפחות WiFi מובנה, כפי שמציעים מגלי רדאר אחרים.

הדור השני של ולנטיין V1 מוצע כעת בארצות הברית תמורת 499 דולר, ובעלי V1 מן הדור הראשון יכולים לשלוח את המכשיר שלהם בדואר אל החברה בסינסנטי, אוהיו, שבארה"ב, כדי לקבל עדכון לטכנולוגיה החדשה.

 

אצלנו, בישראל, מתקבלות אמנם התראות משלימות אודות מכמונות מהירות באמצעות 'וויז', אלא שהן לא תמיד אפקטיביות ובוודאי לא מתריעות מפני ניידות ואופנועים שנמצאים בתנועה. מצד שני, גם ולנטיין לא מספק התראה ממש טובה כנגד לייזר.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות