Ad

הנהגים מסבסדים את הרוכבים ב-71 שקלים בשנה

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

על-פי אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, כל נהג בישראל שילם בשנה שעברה 71 שקלים לכיסוי עלות התאונות של רוכבי אופנועים. וכמה שקלים מפרמיית הביטוח של הנהגים שימשו לכיסוי משכורות הענק של מנכ"לי חברות הביטוח? את הנתון הזה לא תמצאו בדו"ח השנתי של האגף

דו"ח של משרד האוצר קובע: ציבור נהגי המכוניות ממשיך לסבסד את עלות התאונות של רוכבי אופנועים, וב-2013 שילם כל נהג כ-71 שקלים לכיסוי עלות תאונות הרוכבים. באגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר מציינים כי בשנת 2013 חלה עלייה של כ-2.5% בהיקף הסבסוד הכולל, מ-198 מיליון שקלים (ב-2012) ל-203 מיליון שקלים אשתקד.

למרות זאת, היקף הסבסוד "האישי" של כל נהג ירד בשיעור זניח – מ-72 שקלים בשנת 2012 ל-71 בשנה שעברה. יש לציין כי בעשור הקודם היה היקף הסבסוד "האישי" גבוה משמעותית. למשל, מנתוני אגף הפיקוח על הביטוח עולה כי בשנת 2004 שילם כל נהג כ-148 שקלים לכיסוי עלות תאונות רוכבים.

"ב-2013 חלה עלייה במספר רוכבי האופנוע המבוטחים בביטוח חובה במסגרת 'הפול' (תאגיד שמבטח את מרבית הרוכבים, ש.ה), ועלות הנזקים בגין ביטוחים אלה הסתכמה ב-595 מיליון שקלים, לעומת 546 מיליון שקלים בשנת 2012", מציינים באגף הפיקוח על הביטוח בדו"ח שנתי שפורסם השבוע. באגף מסבירים כי נהגים המבוטחים בביטוח חובה כיסו כשליש מעלות תאונות הרוכבים, או כ-203 מיליון שקלים.

למה קוראים לזה סבסוד?
על-פי פרסומי משרד האוצר, סבסוד תאונות הרוכבים על-ידי הנהגים נעשה באמצעות "מרכיב העמסה" – חוק ייעודי, שמטיל על נהגים שרכשו פוליסת ביטוח חובה חלק מעלויות הביטוח של רוכבי האופנועים. "משמעו של דבר", כך הסבירו בעבר במשרד האוצר, "(היא) שכל מבוטח בביטוח חובה נאלץ לשלם תוספת לפרמיית ביטוח החובה על מנת להשתתף במימון ביטוח החובה של רוכבי האופנועים".

ההגדרה שבה משתמשים באוצר לכיסוי עלות תאונות הרוכבים היא, כאמור, "סבסוד". הגדרה זו היא בעייתית, שכן בפועל משמש כספם של נהגי המכוניות לכיסוי הגרעון של "הפול" – תאגיד ביטוח שמבטח את מרבית הרוכבים בישראל. התאגיד נמצא בבעלותן של חברות הביטוח הפרטיות, שבעקבות רפורמה שהונהגה בעשור הקודם מבטחות את כל נהגי ישראל בביטוח חובה.

וכך, לצד הגירעון של "הפול", חברות הביטוח מהכנסה קבועה ויציבה של מיליארדי שקלים, שמניבה להן רווחים שנתיים של מאות מיליוני שקלים. מדוע אם כן נקבע שדווקא הנהגים "יסבסדו" את עלות התאונות של הרוכבים, במקום לקבוע שחברות הביטוח יממנו את כיסוי הגירעון של "הפול" מקופת הרווחים העצומה של ענף ביטוח החובה? בדו"ח השנתי של אגף הפיקוח על הביטוח אין התייחסות לשאלות ציבוריות שכאלה. בדו"ח גם לא תמצאו נתונים שיסבירו איזה חלק מפרמיות הביטוח של הנהגים משמש למימון משכורות העתק על מנכ"לי חברות הביטוח.

מנגד, בדו"ח השנתי אפשר למצוא (ולא בפעם הראשונה) התייחסות לשכיחותן של תאונות רוכבים. "תאגיד ה'פול' נועד לבטח את המשתמשים ברכב מנועי שלא הצליחו להשיג כיוסי ביטוחי אצל מבטח", מסבירים באוצר. "כ-92% ממבוטחי הפול הם בעלי אופנועים, ושכיחות תביעותיהם עומדת על כ-17%, שיעור הגבוה בהרבה מזה של רכבים אחרים. למשל, לפי נתוני מפעיל מאגר המידע (מאגר מידע סטטיסטי בענף רכב חובה, ש.ה), שכיחות התביעות ברכב פרטי היא כ-3.8%".

בעניין זה ראוי להזכיר כי שכיחות התביעות הגבוהה, שהיא תוצאת שיעור מעורבות גבוה יחסית בתאונות, נובעת מעובדה פיזיקלית פשוטה: רוכבי אופנוע פגיעים יותר מנהגי מכוניות. אין לראות בנתון זה משום עדות למסוכנות של הרוכבים, או לכך ששיעור המעורבות הגבוה בתאונות נגרם כתוצאה מהרגלי רכיבה פרועים.

  • Ad
  • Ad
  • Ad