מכונית אמריקאית מיוחדת מאוד משנת היצור 1948 מחפשת בעלים חדשים ותוצע למכירה פומבית בבית המכירות RM Sotheby's במהלך חודש ינואר. על פי הערכות המכונית תחליף ידיים בסכום שבין 1.25 ל-1.5 מיליון דולר – סכום גבוה בכל קנה מידה ונדיר במיוחד למכוניות מתוצרת ארצות הברית.
מדובר בטאקר, אולי אחת המכוניות האמריקאיות המעניינות ביותר בכל הזמנים שהתיימרה להיות מכונית המחר אך מעולם לא באמת הצליחה להמריא.
לעשור שהגיע לאחר סיום מלחמת העולם השנייה היה חלק משמעותי בעיצובה של ארצות הברית כפי שאנו מכירים אותה היום, ולמכוניות היה תפקיד מרכזי מאוד בבניית אמריקה החדשה על כל המשתמע בכך.
עוד ב-TheCar:
צפו: הצצה נדירה ל-120 השנים הראשונות של סקודה
אגדות הראלי של שנות ה-80 יכולות להיות שלכם
אלביס פרסלי אולי עזב את הבניין, אבל ה-ב.מ.וו שלו חוזרת בענק
תעשיית הרכב האמריקאית הייתה אולי הנהנת הגדולה ביותר מהבום הכלכלי של אותן שנים, אך ככל שהביקושים עלו הדומיננטיות של היצרניות הגדולות – ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר ובאותה תקופה גם סטודיבייקר עלתה והיצרנים הקטנים פשוט נדחקו הצידה.
אבל זה לא ממש עניין את פרנסטון טאקר, ממציא, יזם ואיש עסקים בעל תעוזה, שקשר את חייו עם עולם הרכב והאמין לאחר סיום מלחמת העולם, בזמן ששלוש הגדולות מכרו מכוניות שתוכננו במקרה הטוב בראשית שנות ה-40, כי יש לו את החזון ואת היכולת לייצר מכונית מתקדמת בהרבה ובהסתמך על השנים בהן עבד כסוכן מכירות של רכבים כזו שגם תתאים באמת למה שהלקוחות החדשים מחפשים במכונית.
לטאקר אמנם לא הייתה הכשרה רשמית בשום תחום הקשור לעולם הרכב אך מוחו היצירתי והניסיון הרב שלו בכל מה שמחוברים אליו מנוע וגלגלים עוד מאז היותו נער שקנה רכבים משומשים, שיפץ אותם במחסן בבית אמו ומכר ברווח, דרך השנים בהן עבד בתעשייה בתפקידים שונים – מנער שליח במשרדי קאדילק, דרך פועל ייצור במפעלי פורד, סוכן מכירות של סטודיבייקר, מנהל מכירות אזורי בסוכנות קרייזלר ועד לשנות ה-30 בהן חבר להנרי מילר, מומחה מבריק לשיפור מנועים ולבניית רכבי מרוץ למרוצים, ולמד ממנו הרבה על הצדדים הטכניים ומאידך, כאיש מכירות מנוסה, עזר למילר שלא היה איש עסקים מבריק לנהל את העסק ולהתמודד עם משברים כלכלים.
כשרוחות המלחמה הגדולה החלו להישמע מכיוון אירופה ועוד הרבה לפני הצטרפותה של ארצות הברית למלחמה, טאקר תכנן ובנה אב טיפוס של רכב סער משוריין קטן מימדים שמסוכל לנוע במהירות של עד 160 קמ"ש ושכלל חידושים רבים שבראשם מקלע אוטומטי עם יכולת לפעולה ברדיוס של 360 מעלות.
אנשי הצבא טענו שהרכב המבצעי שטאקר תכנן לא מתאים לשדה הקרב בעיקר משום שהוא מהיר מדי אך עיצוב המקלע המקורי של טאקר מצא את דרכו לכלי שייט ולמפציצים שהיו בשימוש במהלך המלחמה.
ב-1943 מילר שותפו של טאקר נפטר וב-1944, עוד בטרם הסתיימו הקרבות, טאקר הבין כנראה שהניצחון של בעלות הברית הוא רק עניין של זמן, שצריך להתחיל להיערך ליום שאחרי והחליט להתחיל לתכנן את מה שהוא הגדיר כ"מכונית המחר" .
לטאקר ולמילר היו הרבה רעיונות מקוריים וטכנולוגיות חדשניות שהם חשבו לשלב במכוניות. בתחילה הם חשבו לבנות את מכונית הספורט האולטימטיבית, אבל טאקר הבין שמכונית משפחתית היא מה שאמריקה באמת צריכה.
טאקר חשב בגדול ותכנן מכונית מתקדמת לתקופה ומעבר לשלל אביזרי נוחת ומימדים מכובדים עם אורך של יותר מ-5.5 מטרים ובסיס גלגלים חסר תקדים גם במונחים של היום של 3.25 מטרים, המכונית של טאקר כללה גם מתלים עצמאיים בכל פינה, 4 בלמי דיסק, צמיגים ללא אבוב המתקנים את עצמם במקרה של תקר, תאורה עוקבת פניה, מנוע עוצמתי מתוצרת פרנקלין (שתוכנן במקור בעבור מסוק) עם הזרקת דלת אשר מוקם מאחור כדי לחסוך את הצורך במערכת תמסורת מסורבלת, תיבת הילוכים אוטומטית הידראולית עם 4 יחסי העברה, קורות פלדה בדלתות להגנה על הנוסעים במקרה של תאונה צדית, קשת התהפכות ששולבה במרכב הרכב ועוד ועוד.
כמי שהאמין שהמכונית שלו תכבוש בסערה את שוק הרכב, טאקר שם את ידו על מפעל צבאי ענק באזור שיקגו שנותר ללא שימוש לאחר המלחמה ובעוד בטרם היה לו אב טיפוס נוסע החל למכור זיכיונות לשיווק המכונית לסוכנים ברחבי המדינה ובהמשך התחיל לקבל הזמנות מלקוחות פרטיים תמורת דמי מקדמה – ממש כמו טסלה בימינו.
הענקיות מדטרויט כנראה לא ממש אהבו, בלשון המעטה, את החוצפה של האיש החדש בשכונה ודאגו לעורר את הרשויות שהחלו לחקור את פועלו של טאקר בטענה כי הוא מוכר לאנשים חלומות ואין לו באמת את היכולות הכלכליות והטכניות הנדרשות כדי להתחיל בייצור סדרתי של מכוניות.
טאקר נאלץ להתמודד עם האשמות לא פשוטות ולנהל מערכה משפטית סבוכה כדי לנסות להוכיח שהוא לא מוכר אשליות ואינו נוכל. בסופו של דבר הוא זוכה מכל אשמה אבל זה היה מאוחר מדי עבור החברה ומהחלום לייצר מאות אלפי מכוניות שישנו את פני התחבורה באמריקה נשארו רק 51 מכוניות שיוצרו לפני שהחברה הפסיקה את פעולתה.
בראיה לאחור אין ספק שטאקר היה יזם מבריק ומוכשר ושהמכונית שלו הקדימה את זמנה. עם זאת, זו לא הייתה בדיוק מכונית המחר ובתכנון המקורי היו כמה טעויות בסיסיות קשות.
בשנת 1988 הבמאי פרנסיס פורד קופלה הפיק את הסרט "טאקר – האיש והחלום" על חייו של האיש הקטן שהחליט להלחם לבד מול הענקיות מדטרויט והפסיד למרות שהמכונית שלו הייתה טובה יותר.
במציאות ככל הנראה התמונה והסיבות לכישלון היו מורכבות יותר, אבל ללא ספק סיפורו של טאקר עשוי בדיוק מהחומרים מהם מורכב החלום האמריקאי ושברו.
יותר מ-40 מ-51 מכוניות טאקר שיוצרו שרדו את השנים וכיום הן נחשבות לבעלות ערך אספני רב ומחליפות ידיים בסכומים של מיליון דולרים לפחות.
האקזמפלר שמוצע כעת למכירה, הנושא את מס השלדה 1029, היה אחד מ-10 הרכבים הראשונים שנבנו ונבחנו בתנאי קיצון במהירות גבוהה במסלול המרוצים של אינדיאנפוליס ולאחר סיום שלב המבחנים זו הייתה המכונית הספציפית אשר שימשה את פרסטון טאקר ומשפחתו במשך 7 שנים עד שנת 1955.
מאז המכונית החליפה כמה ידיים עד שנמכרה ב-1967 לג'ק בארט, אספן רכב ידוע ששיפץ את המכונית והחזיר אותה למצבה המקורי. מאז המכונית השתתפה בתערוכות רכב רבות ואף הופיעה בסרט הוליוודי בכיכובו של ג'ף ברידג'ס.
בכל חייה המכונית עברה פחות מ-20 אלף מיילים ועל פי התמונות נראית במצב מושלם ונאמן לחלוטין למקור והיא צפויה, כאמור, להחליף ידיים במסגרת מכירה שתתקיים ב-18 בינואר באריזונה בעבור סכום מכובד.
