Ad

הונדה ג'אז החדשה במבחן דרכים

גם בדור הרביעי שלה ממשיכה הונדה ג'אז להתבדל משאר מכוניות הסופר מיני. האם עיצוב עדכני ומערכת הנעה היברידת חדשה מצדיקים מחיר של 125,000 ש"ח?
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שורה תחתונה תחילה

הונדה שדרגה את מעטפת השימושיות של ג'אז החדשה, שיפרה את היצע מערכות הבטיחות, והוסיפה מערכת היברידית יעילה. מצד שני ג'אז נותרה אחת המכוניות היקרות בקבוצתה. לא בטוח אם יש הצדקה למחיר הגבוה שלה.

עוד ב-TheCar
השוואתי סופרמיני: פיג'ו 208 מול טויוטה יאריס, אופל קורסה וסיאט איביזה


שלל רב של דגמי סופרמיני חדשים הושקו לאחרונה בישראל, וביניהם גם דור חדש – רביעי במספר – להונדה ג'אז. כמעט 20 שנים לאחר שהוצגה לראשונה, גם עם המכונית החדשה הקפידו מעצבי הונדה להותיר את ג'אז כמכונית חריגה בקטגוריה שלה מבחינת מבנה המרכב.

כבר עם הדור הראשון של המכונית הציגה ג'אז גישה ייחודית לנוסחת הסופר-מיני האירופאית, עם מכונית שויתרה על מובילות בסעיפי הדינמיות ושימת דגש עיקרי על שימושיות – תכונה חשובה במיוחד עבור מי שנאלץ להסתפק במכונית קטנה מסיבות שונות.

ג'אז הפכה את תצורת ה'מונובוקס' – קופסא אחת – לאומנות בפני עצמה. רנו טווינגו המקורית קדמה לה אמנם עם הרעיון הזה, אלא שבעוד שהצרפתיה לא התקדמה ולא השתכללה איתו הלאה – היפנית בהחלט כן. תצורת מונובוקס ממקסמת את הנצילות של המרחב הפנימי, וזה מעולה, אבל השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו – ולשמה התכנסנו כאן – היא אם גם בשאר התחומים ג'אז דור 4 מיישרת קו מול דור חדש של מכוניות סופרמיני?

 



מי את הונדה ג'אז?

ג'אז החדשה נחשפה לפני כשנה בתערוכת טוקיו, אך בשונה מרוב מתחרותיה – שמבוססות כעת על פלטפורמות מודולריות חדשות, היא עדיין בנויה על פלטפורמה ותיקה, שלא לומר מיושנת. למרות זאת, המכונית שודרגה כמעט בכל סעיף והיבט, ויותר מכל בתחום מערכת ההנעה –  עם הטכנולוגיה ההיברידית החדשה של הונדה. כאמור, תצורת המונובוקס המוכרת נשמרה, ואיתה גם מידות שכמעט ולא השתנו. האורך הכולל נמתח ל-404 סנטימטרים, נתון ממוצע לקטגוריה, אורך בסיס הגלגלים הוא 253 סנטימטרים, והגובה – 152.5 סנטימטרים – נישא מעל המתחרות ומדגיש צללית מיניואנית.

בשונה מדגמי הונדה אחרים, שמעוצבים באופן מוחצן מאד, קווי העיצוב של ג'אז קופסתיים, נקיים, ושימושיים, עם שטח חלונות גדול יחסית (במיוחד זה של השמשה הקדמית), וקורת A (קורה קדמית) צרה שמשפרת את שדה הראיה. עיצוב החרטום מושקע יותר, עם "פרצוף" צעצועי שכולל סוג של אף קטן שבולט קדימה. זאת לא מכונית שמסובבת ראשים, אם כי היא ודאי תמצא חן בעיניי אחדים, שימצאו אותה "חמודה". מה שבטוח זה שביחס לנועזות העיצובית של קליאו, 208 או טויוטה יאריס ג'אז נראית מיושנת.

אגב, בחו"ל מוצעת גרסת "כאילו קרוסאובר" של ג'אז, עם קישוטים חיצוניים ומרכב מוגבה מעט, אלא שנכון לעכשיו גרסה זאת לא צפויה להגיע לאקרץ הקודש.

 


מנוע, ביצועים

לפני כשלוש שנים הציגה הונדה מערכת היברידית חדשה ומתוחכמת שסוגרת פער בן יותר משני עשורים מול המערכת המקבילה של טויוטה, ואולי אפילו מאפילה עליה. כעת מגיעה המערכת הזאת (סוף סוף) גם לג'אז ומשלבת מנוע בנזין אטמוספירי בנפח 1.5 ליטר, שמספק 98 כוחות סוס, עם צמד מנועים חשמליים שמספקים יחד 109 כוחות סוס. המערכת מעניקה עדיפות לשימוש במנועים החשמליים בלבד, ומעדיפה שימוש במנוע הבנזין לצורך אספקת חשמל, לפחות כל עוד שלא נדרש כח מיידי רב יותר. בעת תאוצה משמעותית יותר משולב מנוע הבנזין  למלאכת ההנעה עצמה, והמנועים החשמליים תופסים תפקיד משני. כך קורה, למשל, בנהיגה בינעירונית במהירויות שיוט ומעלה, כאשר נדרש כח רב לאורך זמן: מנוע הבנזין מניע את הגלגלים הקדמיים ושני המנועים החשמליים מסייעים עם תוספות כח מזדמנות.

במהירויות נמוכות, ובנסיעה עירונית, ג'אז מתנהגת כחשמלית לכל דבר, והנסיעה בה שקטה ונעימה מאד. מצד שני, כאשר מצמידים את המצערת לריצפה אפשר לזנק בנחישות נמרצת מהמקום. גם כאשר מצטרף מנוע הבנזין כגנרטור הוא עושה את זה באופן חלק, אם כי על רקע בידוד הרעשים המוצלח של המכונית אפשר לשמוע ברקע רחש מונוטוני.

מחוץ לעיר מעדיפה ג'אז נהיגה נינוחה ושיוט עצל על פני אדרנלין והתרגשות. כאשר נדרשים לגייס את מלוא תפוקת המנועים היא נשמעת מתאמצת, אם כי היא בהחלט מספקת די כוח לטובת עקיפות בטוחות ולצבירת קצב מהירה עד למהירויות של כ-120 קמ"ש. מעבר לכך ג'אז "לא בעניין". היא "מעדיפה" שתשובו לנהיגה מתונה, או שתחזרו אל מקום המחיה הטבעי שלה, שזה שטח עירוני. למרות רגל כבדה יחסית על המצערת במהלך המבחן, צריכת הדלק הממוצעת שחוויתי נעה סביב ה-20 ק"מ לליטר, וזה נתון מרשים.

 


התנהגות, נוחות

ג'אז מעולם לא איתגרה את מובילות הקבוצה האירופאיות מבחינה דינמית, וזה לא קורה גם בדור החדש. כאמור, המכונית הזאת מרגישה הרבה יותר נוח בנהיגה עירונית, שם היא מציעה כושר תמרון טוב והיגוי קליל, ומחוץ לעיר היא מעדיפה שיוט נינוח. כאשר היא נדרשת להתפתל במהירות על כביש נהיגה היא תעשה את זה "תחת מחאה", אך יחד עם זאת באופן בטוח בזכות רמת אחיזה גבוהה. ג'אז לא מפתיעה את הנהג ומורידה את ליבו לתחתונים אבל מידי פעם מבהירה לו – בעיקר באמצעות שליטה לא מרשימה בגלגול הגוף – שהיא לא בעניין של נהיגה מאתגרת. במילים אחרות, את ה-DNA המקורי של הונדה לא תמצאו כאן.

ג'אז משדרת תחושת כח טובה יותר בנהיגה עירונית, אלא שלמרבה הצער היא לא מגבה את ההעדפה הזאת בשיכוך ראוי של פגעי אספלט עירוניים. המתלים שלה לא מחבבים רצף שיבושים ומהמורות, ואף משדרים תחושה קופצנית במהירויות של עד 30 קמ"ש. ככל שעולה המהירות משתפר כושר הספיגה ואיתו גם נוחות הנסיעה, לפחות כל עוד שלא נתקלים בשיבושים עמוקים שמחסלים את מהלך המתלה. בידוד רעשי הכביש והמתלים לא מבריק, וזה מודגש לאור החרישיות של יחידת ההנעה.

במילים אחרות, מי שמחפש מכונית נוחה שמשדרת תחושה איכותית באמצעות שיכוך מהמורות סופג ושליטה מרשימה בגלגול הגוף לא ימצא כאן את מבוקשו.

 


תא נוסעים, שימושיות

האריזה החכמה, ומבנה המרכב, מאפשרים לג'אז להציע מרחב פנים ללא תחרות בקטגורית הסופרמיני. לתחושת המרחב הפנימי והאווריריות תורמים שמשה קדמית גדולה מאד עם קורה A מפוצלת, ואלה מאפשרים שדה ראיה פנורמי מרשים שמשולב נהדר עם תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת. ארבעה מבוגרים ימצאו די והותר מקום להתרווח, ואף ייהנו ממושבים כורסתיים ונוחים, אם כי נעדרי תמיכה צידית מלפנים. רוחב המושב האחורי מגביל את האפשרות לדחוק נוסע שלישי במרכז, אפילו נוסע קטן וצנום, אבל אם כבר תדחסו לשם מישהו הוא ייהנה לכל הפחות מרצפה שטוחה.

עיצוב לוח המכשירים מינימליסטי מאד, עם מפלס עליון רוחבי אחיד וגלגל הגה דו חישורי. מעצבי הונדה שמרו על מאפיניים שימושיים מוכרים כמו מחזיקי כוסות צמודים לפתחי המיזוג הצדדיים, ותא כפות כפול. מסך לוח המחוונים הדיגיטלי קטן ונעדר אפשריות תצוגה משתנות, אבל עשיר במידע, לפעמים אפילו יותר מידי ביחס לשטחו הקטן. מערכת המולטימדיה המקורית מוצעת רק בגרסה המאובזרת, ויש לה ממשק אינטואיטיבי נוח לתפעול.

איכות החומרים לא אחידה. לצד מתגים יוקרתיים לתפעול בקרת האקלים, חומרים רכים במרכז לוח המכשירים, וריפוד מושבים נעים (שוב, רק בגרסה המאובזרת) בולטים דיפון דלתות פשוט והיעדר מעטה עור לגלגל ההגה. איכות ההרכבה, כמקובל בהונדה, ברמה גבוהה.

תא המטען ממוצע בגודלו ביחס לקטגוריה, אבל הגישה אליו נוחה מאד ופתח ההטענה שלו רחב ונגיש. בעת הצורך אפשר להשתמש במערכת קיפול המושבים החכמה ולהפוך את ג'אז לרכב חלוקה עירוני. יעיל במיוחד עבור מי שרוצה להשלים הכנסה בחלוקת חבילות מבאלק פריידי.




בטיחות

מפרט הבטיחות של ג'אז הוא אחד המרשימים בקטגורייה, ואף עולה על לא מעט מכוניות גדולות ויקרות ממנה. 10 כריות אוויר, בהן כרית אוויר בין המושבים הקדמיים וכריות אוויר לנוסעים מאחור, מערכת בלימת חירום אוטונומית, מערכת אקטבית למניעת סטיה ושמירה על נתיב, תצוגת תמרורים ומערכת בקרת שיוט אדפטיבית.

למרות זאת – לא הכל מושלם. למשל, ההתרעה מפני סטייה מנתיב התגלתה כהיסטרית מידי, ואם מתעלמים מספר פעמים מהתרעותיה היא נכנסת ל"מצב נעלב" ושובתת מפועלה למשך כמה דקות. רגישות המערכת ניתנת לכיול דרך מסך המולטימדיה, אבל ברוב המקרים העדפנו לנתק אותה לחלוטין כדי לחסוך את הצפצופים המטרידים. עם זאת, כאשר המערכת נדרשת לבצע תיקון אקטיבי היא עובדת היטב.

ג'אז החדשה קיבלה חמישה כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של Euro NCAP, עם ציון של 87% בהגנה על מבוגרים, 83% בהגנה על ילדים, 80% בהגנה על הולכי רגל וציון של 76% לאביזרי הבטיחות.

 


אבזור ותמחור

בישראל משווקת ג'אז בשתי רמות גימור: "קומפורט" הבסיסית ו-"אלגנס" המצויידת יותר. כבר בגרסת הבסיס מצוידת ג'אז בבקרת אקלים דיגיטלית, חיישני גשם ותאורה, חימום למושבים הקדמיים, לוח מחוונים דיגיטלי ותאורת LED מלאה בחזית. עם זאת, רק ברמת הגימור היקרה מוצעת מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך 9 אינטש במקום מערכת מולטימדיה פשוטה עם מסך 5 אינטש זערורי בגרסה הבסיסית. כמו כן כלולים חיישני חניה מקוריים, קיפול מראות חשמלי וחישוקים קלים (15 אינטש צנועים).

יחד עם מושבים עדיפים שמשלבים ריפוד דמוי עור ודיפון לוח מכשירים איכותי יותר, מוצדקת תוספת מחיר של 4,000 ש"ח בין שתי גרסאות האבזור. מצד שני, כך מגיעים למחיר של 124 אלף ש"ח וג'אז הופכת לאחת המכוניות היקרות ביותר בקבוצה, שניה רק לגרסת GT ליין של פיג'ו 208 ולגרסאות המאובזרות של פולקסווגן פולו. התוצאה היא שבמשוואת ה"אבזור למחיר" ג'אז לא משכנעת. לא נשכח גם שבגזרת המחיר הזאת מוצעים מיני קרוסאוברים מאובזרים כמו סיאט ארונה וקיה סטוניק.

 


שורה תחתונה

הונדה ג'אז, כעת  בדור הרביעי שלה, נבדלת ממתחרותיה במבנה ייחודי שהופך אותה למרווחת והשימושית ביותר בקבוצתה, ובפער ניכר. היכולת העירונית של ג'אז מגובה בכושר תמרון ושדה ראיה מצויינים, ויחידת ההנעה ההיברידית יעילה ונעימה מאד בתנועה עירונית, בזכות  שימוש נינוח במנועים החשמליים. תצרוכת הדלק, בהתאמה, טובה מאד.

מאידך – היכולות הדינמיות של ג'אז ממוצעות בלבד, לכן מי שמחפש סופרמיני מוחצנת או מהנה ממילא לא יעבור בסוכנות של הונדה אלא יחפש סיאט איביזה או פיג'ו 208. הונדה ג'אז מחפשת לקוחות שמבקשים לנהוג במכונית קטנה לשימוש משפחתי, עם דגש על לקוחות עירוניים.

זאת אחת המכוניות היקרות ביותר בקבוצתה, עם מחיר קרוב מידי למחיריהם של קרוסאוברים אופנתיים שימושיים ונחשקים.

 

 

 

  • Ad
  • Ad
  • Ad