Ad

ההתעקשות של צ'מפיון מוטורס עלתה ביוקר

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית המשפט בירושלים הורה ליבואנית קבוצת פולקסוואגן לשחרר מן המוסך מכונית ש"נשבתה" שם במשך שבעה וחצי חודשים

התנהלות מוזרה, שלא לומר ילדותית, של חברת צ'מפיון מוטורס כלפי לקוח שלה עלתה לה ביוקר: בית המשפט בירושלים הורה לחברה להשיב ללקוח את מכוניתו בתום שבעה וחצי חודשי אחסנה במוסך, ולשלם לו פיצוי בגין השכרת מכונית למשך כל אותה תקופה והוצאות משפט. בנוסף, השופט הטיח בצ'מפיון ביקורת בקשר לנוסח "כתב ויתור" שעליו ביקשה להחתים את הלקוח.

בסיכומם של דברים, רק בגלל ההתעקשות להחתים לקוח על "כתב ויתור", נאלצה החברה לבזבז מעל 20,000 ש"ח, זמן מנהלים יקר, ולספוג יחסי ציבור לא מחמיאים. מעבר לכל, פרשה זאת מעמידה בסימן שאלה את היכולת של החברה להחתים בעתיד לקוחות על "כתבי ויתור" למיניהם.

הפרשה החלה להתגלגל באוגוסט שעבר, כאשר יריב שטרנברג הכניס את מכונית הסיאט שלו לבדיקה במרכז השרות של צ'מפיון. ימים ספורים לאחר מכן ארעה תקלה במכונית אשר גרמה לנזקים שונים.

שטרנברג טען כנגד צ'מפיון שאנשיה התרשלו בכך שלא איתרו את התקלה בעת הבדיקה, ואילו מנגד טענה צ'מפיון שלא חלה עליה אחריות וכן שהתקלה הייתה בלתי נמנעת.
אחיו של יריב, עורכי הדין ערן ואייל שטרנברג, ייצגו אותו מול צ'מפיון והגיעו עם נציג החברה להסכמה שבעל פה לפיה תתוקן התקלה תמורת סך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, במקום כ-16,000 ש"ח שנדרשו בתחילה. בנוסף, יריב אמור היה לקבל שובר זיכוי על סך של 1,500 שח בתוספת מע"מ לשימוש במרכז שירות של צ'מפיון.

לאחר סיום התיקון, כאשר יריב ביקש לאסוף את מכוניתו, ביקשו נציגי החברה להחתים אותו על "כתב ויתור" שאמנם כלל את עיקרי ההסכמות שבין הצדדים אבל כלל גם התניות נוספות. למשל, נכתב ששטרנברג מוותר על כל טענותיו כלפי צ'מפיון והוא מתחייב לשמור על סודיות. עוד משתמע מן הנוסח שבעל הרכב מודע לכך שצ'מפיון תיקנה את המכונית "לפנים משורת הדין".

ניפגש בבית המשפט

שטרנברג סירב לחתום על "כתב הויתור" בנוסח שהוצג לו והעביר לחברה נוסח חלופי, אולם בצ'מפיון סרבו לנוסח זה ולכן גם לא שחררו את המכונית מן המוסך.
לאחר שניסיונות נוספים לפתרון הסכסוך לא הועילו הגיש שטרנברג תביעה כנגד צ'מפיון, על סך 29,747 ש"ח. צ'מפיון מצידה הגישה תביעה שכנגד על סך 36,328 שח, ואילו המכונית, כל אותה עת, נותרה במוסך בשעה ששטרנברג שכר לעצמו מכונית חלופית.

בתביעתו דרש שטרנברג לחייב את צ'מפיון למסור לידיו את מכוניתו בתמורה לסכום שעליו סוכם מראש, לחייב את החברה להשיב לו את עלות המכונית השכורה וכן לפצותו בגין עגמת נפש.

צ'מפיון לא נשארה חייבת: בתביעתה שכנגד היא ביקשה לחייב את שטרנברג לשלם לה את מלוא עלות התיקון, בסך 16,123 ש"ח, וגם את עלות אחסנת המכונית במרכז השירות, בסך 18,240 ש"ח. עוד תבעה צ'מפיון סכום של 1,950 ש"ח תמורת מכונית חלופית שהעמידה לרשות התובע כחלק מההסכמה ביניהם.

כתב ויתור גורף

שופט בית משפט השלום בירושלים אלעזר נחלון קיבל את עמדת התובע, וקבע שמחומר הראיות עולה שההסכמה שבעל פה מהווה הסכם מחייב, וכי סיכום זה לא כלל כתב ויתור: ”ההסכמה בעל פה בין הצדדים" פסק נחלון, "שהושגה בשיחת טלפון, מהווה כריתת הסכם בין הצדדים".
השופט נחלון מתח בקורת על נוסח כתב הויתור: "בשולי הדברים אוסיף כי נוסח "כתב הויתור" שעליו נדרש התובע לחתום, הדורש ממנו לוותר על כל טענותיו בקשר לרכב, לרבות טענות ביחס לאחריות הנתבעת לתיקון שביצעה בעקבות ההסכמה ביניהם, הוא גורף ביותר. לפיכך, ספק רב בעיני אם היה מקום לקבל עמדה לפיה יש לפרש את ההסכם בין הצדדים ככולל תניות מעין אלו".

בשורה תחתונה קיבל השופט את תנאי ההסכם המקורי וקבע שצ'מפיון "נהגה שלא כדין בכך שמנעה מן התובע לאסוף את רכבו בהתאם לתנאי אותו הסכם, כפי שביקש לעשות". הוא פסק שצ'מפיון תשלם לתובע עבור ההוצאות שהוציא לצורך שכירת רכב, סך של 14,747 ש"ח (שכן חלק מהזמן שהה התובע בחו"ל), וכן פסק לזכותו הוצאות משפט ועו"ד בסך 5,700 ש"ח.
מנגד דחה השופט את התביעה לפיצוי בגין עוגמת הנפש "נוכח התנהלותם ההדדית של הצדדים שתרמו שניהם למצב שנוצר, גם אם עיקר האחריות בעניין זה רובצת לפתחה של הנתבעת".

  • Ad
  • Ad
  • Ad