בקיץ 1940 נזקק הצבא האמריקני לכלי רכב קטן שיוכל לנוע בשטח, לשאת חיילים וציוד, לשרוד בתנאים קיצוניים ולהיות פשוט וזול מספיק כדי שתעשיית הרכב האמריקנית תוכל לייצר ממנו מספרים עצומים.
היסטוריונים טוענים שהגדרת המשימה הייתה ל"כלי חד פעמי", כמו לא מעט מכלי הטייס שיוצרו באותן שנים, רכב ש"יעשה את העבודה" אבל לא בהכרח יהיה צורך לתחזק אותו לאורך זמן או להשיב אותו הביתה.

למימוש הפרויקט שלחו אנשי הצבא האמריקני הצעה לקבלת הצעות מ-135 חברות, אבל רק אחת – American Bantam – הצליחה לעמוד בתנאי האתגר. בזכות המהנדס קרל פרובסט, שתכנן קונספט מהפכני לשעתו, בנתה בנטאם אב-טיפוס עובד של הרכב תוך 49 ימים בלבד.

אנשי הצבא העריכו שחברת בנטאם לא תהיה מסוגלת לייצר את הכלי שלהם במספרים גדולים מספיק, והיסטוריונים טוענים שהם הדליפו את השרטוטים שלה אל שתי חברות אחרות שניגשו לאותו מכרז: וויליס אוברלנד, ופורד.

למען האיזון צריך לומר שהדגם הסופי שהצבא הזמין שילב רכיבים ורעיונות שהועלו גם בחברות האחרות: הבסיס – ובפרט הקונספט של הרכב ומערכת ההנעה שלו, הוא הרכב של בנטאם. המנוע שנבחר הוא של וויליס, ומספר מאפייני מרכב הושאלו מן הקונספט של פורד.

ביולי 1941 קיבלה וויליס הזמנה ראשונה לייצור 16,000 יחידות במחיר של 738.74 דולר לכל רכב. בהמשך צורפה גם פורד לייצור של אותו תכנון, ורק בנטאם נותרה מחוץ לפרויקט וזכתה לפירורים בדמות הזמנות לייצור נגררים צבאיים. בתקופת המלחמה ייצרה וויליס כ-363,000 יחידות ופורד ייצרה כ-285,600 יחידות והשאר היסטוריה: הרכב שנודע כבר במהלך מלחמת העולם השנייה כ"ג'יפ" – מזוהה עד ימינו כ"ג'יפ וויליס".

האויב החדש מגיע מסין

בשבוע שעבר, במסגרת תערוכת הרכב בפריז, התראיין חאווייר פיג'ו, מנהל מותג ג'יפ באירופה, למגזין הרכב הבריטי אוטוקאר. פיג'ו אמר שג'יפ בוחנת את האפשרות להחיות את "וויליס" בגרסה חשמלית מודרנית, פחות או יותר כפי שסיטרואן החזירה לנו באותה תערוכה את "דה-שבו".

הרעיון, שעדיין לא אושר באופן רשמי, הוא לייצר רכב קומפקטי, חשמלי, ולהציע אותו ב"מחיר נגיש". הקאץ'? זה כנראה לא יקרה לפני שנת 2030. בראיון כרך פיג'ו את הרעיון באופן מפורש למאבק ביצרניות הרכב הסיניות אשר חודרות באינטנסיביות לשוק האירופאי, ולדבריו, המורשת של ג'יפ יכולה לסייע לחברה בהתמודדות מולן.

בנקודה הזאת קצת קשה להתעלם מן האירוניה: ג'יפ – אחת מיצרניות המזומנים הקריטיות של קבוצת סטלנטיס – יודעת שהיא נמצאת בעיצומה של מלחמה, אבל במקום לקחת השראה לא מן העיצוב אלא מן המצב המלחמתי שבו היא נמצאת, נראה שהיא "לוקחת את הזמן שלה". אף אחד לא מצפה מג'יפ לשחזר את ההישג של בנטאם מלפני 85 שנים ולהציג דגם תוך חדש חודש וחצי, אבל בעיצומה של מלחמה נראה שפיתוח דגם חשמלי תוך 4 שנים או יותר צריך להדאיג מאוד את בעלי המניות, וגם את חובבי המותג.

יצרניות רכב אירופאיות כבר נמצאות ערב ההשקה המסחרית של "מכוניות 20,000 אירו", היצרניות הסיניות – ובראשן BYD וג'ילי – לא לוקחות שבויים ולא ממתינות שמישהו יתעורר, ולסטלנטיס עצמה יש כבר בסיס מוכח לרכב חשמלי קטן ואייקוני, ע"ע דה שבו.

בבושקה: הסיפור של ג'יפ מקפל 85 שנות מיזוגים ורכישות

ג'יפ המקורי היה קטן, שימושי, פשוט, וזול. זה לא היה רכב מושלם או מפנק אבל לימים הסתבר שהוא עשה הרבה יותר ממה שציפו ממנו לעשות – גם כרכב ובעיקר כמותג אגדי.
'וויליס אוברלנד' ניסתה לבנות את עצמה אחרי מלחמת העולם השנייה על בסיס הדגם הצבאי, אבל בשנת 1953 היא נרכשה על-ידי ענקית הרכב, דאז, קייזר. זו פיתחה דגמים מוצלחים וחשובים נוספים עבור השוק האזרחי אבל פשטה רגל בשנת 1970 ונרכשה על-ידי 'אמריקן מוטורס'.

שעתו הגדולה של ג'יפ כמותג אזרחי החלה תחת AMC שהפכה את המותג לנכס המרכזי שלה והביאה לעולם כמה מן הפיתוחים החשובים שלו. אלא ש-AMC נקלעה לקשיים ונרכשה בשנת 1987 על-ידי קרייזלר, שלקחה את המגמה הזאת הלאה.

מהר מאד הפך ג'יפ למותג החשוב ביותר של קרייזלר – מה שלא מנע ממנה להגיע אל סף פשיטת רגל ולהתמזג בשנת 1998 עם דיימלר (מרצדס) במהלך של השתלטות עוינת.
החתונה הטרנס אטלנטית הזאת החזיקה מעמד כתשע שנים עד שקרייזלר שוב קרסה, ולאחר שהוחזקה במשך כשנתיים על "מכונת הנשמה" קרסה קרייזלר סופית במהלך המשבר הכלכלי של 2008. שרידי יצרנית הרכב השלישית בגודלה באמריקה נרכשו בהדרגה על-ידי פיאט האיטלקית, שהשלימה את המהלך בשנת 2014.

גם האיטלקים הבינו שהמותג ג'יפ הוא החזק ביותר בסל שלהם ונתנו לו את הכבוד הראוי, ובשנת 2021 זאת גם הייתה הנדוניה הכי חשובה שלהם כאשר פיאט-קרייזלר התאחדה עם פיג'ו-סיטרואן ליצירת 'סטלנטיס'.

במילים אחרות, המותג ג'יפ – שנולד במהלך קרבות מלחמת העולם השנייה – שרד יצרניות רכב בינוניות כמו וויליס, יצרניות גדולות וענקיות כמו קייזר ו-AMC, ובל נשכח שאפילו ותיקות תעשיית הרכב העולמית כמו קרייזלר ופיאט, שהחזיקו בג'יפ, כבר אינן יצרניות עצמאיות אלא נותרו כמותגים בסופרמרקט של סטלנטיס. לכן הסיכוי שג'יפ ישרוד את סטלנטיס, ואולי גם יציל אותה, הוא לא רעיון ערטילאי אלא אפשרות מעשית לחלוטין.

מלחמת העולם השלישית

הקשר של ג'יפ לסין התחיל הרבה לפני המהפכה החשמלית. AMC, שהייתה בין היצרניות המערביות הראשונות שהבינה את הפוטנציאל של השוק הסיני, הקימה שם בשנת 1984 את Beijing Jeep – מיזם משותף עם BAW (שנרכשה לימים על-ידי BAIC). זה נחשב לאחד המיזמים החלוציים של תעשיית הרכב המערבית בסין.

למרבה האירוניה, בשנת 1984 חשו האמריקנים שהאיום הגדול ביותר על התעשייה שלהם הוא מצד תעשיית הרכב היפנית, והאסטרטגיה של AMC הייתה להקים בסין בסיס ייצור שיתמודד מול היפנים.

בתחילת הדרך סייעה AMC עם טכנולוגיה ומנועים להשבחת ג'יפ סיני עתיק בשם BJ212, ובהמשך החל המיזם המשותף לייצר בביג'ינג את ג'יפ צ'רוקי. אפשר לכן לומר שג'יפ היה בין המותגים שסייעו להקים את תעשיית הרכב הסינית המודרנית, וכעבור ארבעה עשורים הסינים עושים בית ספר לתעשיית הרכב בעולם כולו.

השותפות של ג'יפ עם ממשלת בייג'ינג הוסיפה להתקיים גם תחת קרייזלר, ובהמשך עם דיימלר-קרייזלר, ובשנת 2015 החל שיתוף פעולה אחר, על בסיס שת"פ שפיאט הרימה בשנת 2010 עם ממשלת העיר גוונג'ו ויצרנית הרכב GAC.

המיזם המשותף של ג'יפ עם GAC פשט רגל בשנת 2022, אבל מוקדם יותר בשנת 2026 הוכרז על שת"פ בין עמקית הרכב דונגפנג, שמחזיקה במניות מיעוט בסטלנטיס, לייצור דגמי ג'יפ על-ידי דונגפנג.
העניין הוא שהסינים לא ממש צריכים את ג'יפ, לא כמותג ובטח שלא כשותף טכנולוגי. היום האירופאים והאמריקנים רודפים אחרי הזנב של עצמם, ומפגרים אחרי הסינים בתחום הרכב החשמלי בפער.

אז מה למדנו מכל זה?

הסיבוב של וויליס ופורד על בנטאם הוכיח שמי שמחזיק ברעיון טוב לא בהכרח מנצח, בטח כאשר הוא מתמודד מול כוחות חזקים ממנו.
המותג ג'יפ מוכיח שלפעמים רעיונות נולדים ככורח מציאות ושורדים לאורך שנים, והצורך של רכב השטח הפשוט והקשוח "להתחשמל" מוכיח ששום דבר לא עומד במקום.

בשנת 2030, או 2031, אם וכאשר "ג'יפ וויליס" חשמלי יתגלגל אל אולמות התצוגה בעולם – הוא יתמודד מול מאות דגמים שיציעו פונקציונליות לא פחות טובה, ונדמה שכל מה שיהיה לו להציע תהיה נוסטלגיה לעולם קדום, פשוט יותר, שבו היה קל להבין מי הטובים ומי הרעים.

"Willys", או איך שיקראו לו, לא יציל את העולם ואפילו לא את ג'יפ. אבל הוא כבר נתן לנו הזדמנות לספר סיפור שלעולם לא משעמם לשוב ולהיזכר בו.

• כל התמונות בכתבה זאת הן תמונות אילוסטרציה שהופקו באמצעות AI

לקריאה נוספת:

ממשלת סין מאחדת את תעשיית הרכב שלה, וזה ישפיע גם עלינו בישראל

חלם זה כאן: הוצאתם רישיון נהיגה בינלאומי לשלוש שנים? ב-26 מדינות הוא תקף רק לשנה אחת

פסק דין חדש: גם בתום תקופת האחריות יצרנית רכב צריכה לתקן תקלה סדרתית על חשבונה