כארבעה חודשים לאחר הכרזה קודמת של רנו צפויות יצרנית הרכב הסינית ג'ילי ויצרנית הרכב הצרפתית להכריז בימים הקרובים על מיזם משותף שבמסגרתו ייתכן שיושק מותג חדש לכלי רכב חשמליים והיברידים. במקביל ייעלם הסמל של סאמסונג מוטורס מתעשיית הרכב. ככל שידוע, לפי פרסומים קודמים, ג'ילי מעוניינת להחזיק במניות הרוב במיזם המשותף עם רנו, אבל פרטים מדויקים יפורסמו מן הסתם כאשר תהיה הכרזה רשמית אודות המיזם.
שיתוף הפעולה בין ג'ילי לרנו, שרמז לגביו פורסם על-ידי שתי היצרניות כבר באוגוסט השנה, אמור להתבסס על פלטפורמת CMA המודרנית שפותחה במסגרת שיתוף פעולה בין ג'ילי לבין וולוו שבבעלותה. פלטפורמה זאת, שהוצגה לראשונה בספטמבר 2017 עם השקת וולוו XC40, מיועדת לכלי רכב קטנים ובינוניים ומסוגלת להכיל הנעה היברידית, היברידית נטענת, או חשמלית. מכונית חשמלית ראשונה שהושקה על-גבי פלטפורמה זאת היא 'פולסטאר 2', וכיום משמשת הפלטפורמה גם מותגים אחרים בקבוצת ג'ילי, כמו 'לינק אנד קו' וגם את ג'ילי עצמה.
האינטרס של רנו ברור: עד לפני כשנה היא פעלה בסין במסגרת שותפות עם דונגפנג, שהיא גם אחת מבעלות המניות ב'סטלנטיס' (בעבר בעלת מניות בפיג'ו-סיטרואן). אלא ששותפות זאת פורקה וכעת אין לרנו תשובה לשוק הרכב הגדול ביותר בעולם. ככל שאפשר להסיק מן הפרסומים עד כה – במסגרת המיזם המשותף רנו תתמקד אך ורק בשיווק ובמכירות. במילים אחרות, רכב חדש – למעשה ג'ילי בתחפושת – יכול להיות עבורה כרטיס הכניסה-מחדש המהיר והכי פחות יקר לשוק החשוב הזה.
חלק מעניין לא פחות, ואולי אפילו החשוב ביותר מבחינת רנו בשיתוף הפעולה האפשרי, נוגע לסאמסונג מוטורס הקוריאנית. יצרנית הרכב הזאת הוקמה על-ידי תאגיד הענק הקוריאני סאמסונג בשנת 1994, ערב המשבר הכלכלי הגדול בתולדות קוריאה. בעקבות המשבר, בשנת 2000, רנו רכשה 81% מן הבעלות בסאמסונג מוטורס ואילו המניות הנותרות נשארו בידי אחת החברות הבנות של תאגיד סאמסונג. אלא שבמהלך 21 השנים האחרונות רנו לא הצליחה להרים את סאמסונג לגבהים, והיא התקשתה מאד להתמודד עם סביבת העבודה הקוריאנית ובעיקר מול הענקית המקומית – קבוצת יונדאי-קיה.
בשנים האחרונות סאמסונג מוטורס מפסידה כסף באופן עקבי, וזה הוביל את סאמסונג להכריז מוקדם יותר השנה שהיא מתכוונת למכור את כ-19 האחוזים שלה. בנוסף, סאמסונג הודיע גם על כוונתה לבטל את זיכיון השימוש בשם המותג שלה. במילים אחרות – לא רק שרנו נותרת לבד במערכה עם חברה אשר בשנת 2020 הפסידה כ-70 מיליוני דולר (הפסד תפעולי), היא גם מאבדת את שם המותג המאד מוכר ומפורסם.
מה שנותר בידי רנו הוא מפעל מתפקד בעיר בוסאן וסדרת מוצרים מתיישנים שמבוססים על פלטפורמות לא רלבנטיות של רנו-ניסאן. זה יוצר הזדמנות פז לשיתוף פעולה עם גורם מרכזי בתעשייה אשר יכול לפתור לרנו את כל הבעיות מבלי שהיא תידרש להשקעה גדולה מידי.
אבל זאת רק המחצית האחת של התמונה. החלק המרתק יותר במיזם המשותף נוגע דווקא לצד של ג'ילי, שהיא כיום יצרנית הרכב הסינית שמעורבת במספר הגדול ביותר של שותפויות ומיזמים משותפים עם יצרניות רכב לא סיניות. ג'ילי, כמו רוב יצרניות הרכב הסיניות האחרות, נאלצה לדחות את התוכניות שלה למכירת רכב בארצות הברית בגלל המתיחות ביחסים בין שתי המדינות אשר הוצתה בעידן טראמפ. שוק הרכב האמריקני הוא השני בגודלו בעולם ומה שחשוב יותר – זה השוק העשיר ביותר עם מתח הרווחים הגדול ביותר ליצרניות.
במסגרת שיתוף פעולה חדש עם רנו יכולה ג'ילי להשתמש בבסיס הייצור של רנו בקוריאה כדי לעקוף את המכשול המדיני, ולצורך זה תוכל לבחור בשתי אפשרויות: להסתתר מאחורי הגב של רנו ולמכור באמריקה מכוניות היברידיות וחשמליות שנושאות את המותג הצרפתי, או להמציא מותג חדש לחלוטין – וזאת הרי מומחיות ידועה של ג'ילי. הבעיה, בשני המקרים, היא שגם רנו וגם מותג חדש כלשהו אינם מוכרים בארה"ב ולכן תידרש השקעה כספית אדירה בהקמת רשת מכירות ובמיתוג.
כך או אחרת, ג'ילי יכולה להרוויח מהצבת רגל בשוק הרכב הקוריאני, גם מעצם היכולת למכור שם מכוניות וגם בזכות הגישה אל קוריאה עצמה, שנחשבת כיום לאחת המעצמות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחומי האלקטרוניקה והאוטו-טק.
