בעוד כחודשיים תיפתח בלאס וגאס תערוכת שיפורי הרכב הגדולה והחשובה ביותר בעולם, SEMA, וחטיבת הביצועים של פורד – 'פורד פרפורמנס' רמזה השבוע אודות אחד השפנים שהיא מתכננת לשלוף שם: "מנוע ארגז" חשמלי עם תג מחיר משוער של 3,900 דולר וביצועים שלא יביישו כמה מדגמי פורשה.
הקונספט של פורד, שלגביו נפרט כאן רק כדוגמא, צריך לעורר את מקבלי ההחלטות במשרדי הגנת הסביבה והאנרגיה, ולעודד אותם לשבת על המדוכה עם אנשי האוצר ומשרד התחבורה כדי לגבש תוכנית להסבת כלי רכב להנעה חשמלית. ממשלת ישראל הנוכחית יכולה ללמוד מניסוי מרתק שמבוצע בימים אלה באינדונזיה – אשר הופך על ראשה את הפירמידה של תעשיית הרכב – ולמצב את מדינת ישראל כאור לגויים.
שלוש מילים, לפני שמדברים על "מנועי ארגז" ועל הסבות רכב, על ההיסטוריה העגומה של יוזמות והמצאות בתחום הרכב מבית מדרשה של ממשלת ישראל: "לא היו כאלה".
בשני העשורים האחרונים התאפיינו הפעולות של ממשלות ישראל בהכשלת כל יוזמה לרפורמה בתחום הרכב – החל מהסבת מכוניות לשימוש בגז דלק (גפ"מ), דרך הצגת תוכנית גריטה אפקטיבית, וכלה בניצול משאב האנרגיה הלאומי שלנו – הגז הטבעי. אפשר למצוא אינסוף סיבות, תירוצים, אשמים ואחראים, אבל במבחן התוצאה אין למדינת ישראל של שנת 2021 תוכנית לגריטת כלי רכב, אין תוכנית לאומית לפרישת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים או יעדים מדידים בתחום זה, ואין כוונה או יכולת להשתמש בגז טבעי להנעת כלי רכב.
ייתכן שמשרד האוצר יסכים לסבסד לאורך תקופה מסוימת את המיסוי על רכב חשמלי חדש, וכך יסייע להחדרתו, אבל גם אם זה יימשך מדובר בפעולה שמתנהלת "מלמעלה למטה" – כלומר שהיא תומכת בשכבה דקה של מי שקונים מכוניות חדשות, ואלה בדרך כלל גם בעלי הכנסות גבוהות. מי שנהנים מן ההטבה הממשלתית מוכרים את המכוניות המשומשות והמזהמות שלהם למי שלא יכולים להרשות לעצמם רכישת מכוניות חדשות, כלומר שמדובר בסוג של הטבה לעשירים. לעומת זאת, עידוד ההסבה של כלי רכב קיימים להנעה חשמלית הוא פתרון הרבה יותר חברתי וידידותי לסביבה, ויש לו גם תרומה לכלכלה הישראלית.
ממשלת אינדונזיה, שנתונה בסד תקציבי צפוף הרבה יותר מזה של ממשלת ישראל, הגתה לאחרונה תוכנית מבריקה שנמצאת כרגע בשלבי ניסוי, להסבת כלי רכב קיימים להנעה חשמלית – ובתוך כדי כך להקים תשתית של עסקים קטנים ובינוניים שמבצעים בפועל את ההסבות האלה. הרעיון האינדונזי – שמתמקד בשוק הרכב הדו-גלגלי מפני שזה שוק הרכב העיקרי שם – ידידותי יותר לסביבה, לכלכלה ולחברה – ואפשר ללמוד ממנו ולשפר אותו.
איך מסבים רכב להנעה חשמלית?
פורד היא בין יצרניות הרכב שפספסו את תחילת "הגל" החשמלי, אבל היא עושה מאמצים ניכרים לטפס עליו עם כלי רכב כמו טנדר F-150 חשמלי ועם 'מוסטאנג' חשמלית חורכת אספלטים. לפיתוח החדש שלה, שיוצג בתערוכת SEMA, היא קוראת – Eluminator– שזה יכול להיות שיבוש מכוון של Eliminator או התחכמות מילולית אחרת, אבל מה שחשוב זה שמדובר במנוע חשמלי שתוכנן מראש בסגנון "הכנס והפעל".
במילים אחרות, המנוע הזה – שמידותיו 57 סנטימטר לאורך, 34 סנטימטרים לרוחב, ו-37 סנטימטרים לגובה, מתאים בקלות לתוך תאי המנוע של מכוניות רבות – והוא מייצר הספק של 281 כוחות סוס.
מנוע כזה שייך לקטגוריית "מנועי הארגז" – כלומר מנועים שמגיעים מן היצרנית שלהם (במרבית המקרים יצרנית רכב או סדנת שיפורים) כדי להחליף מנועים קיימים – בין אם במקום מנוע שהתפגר או לצורך שדרוג ההספק והכוח של מכונית קיימת. אנשי פורד טרם פרסמו פרטים רשמיים אודות "מנוע הארגז" החשמלי שלהם אבל הם מדברים על תג מחיר של 3,900 דולר – לא כולל את ערכת הסוללות היקרה ואת התמסורת.
פורד היא לא יצרנית הרכב הראשונה שמשתעשעת ברעיון הזה. קדמה לה ג'נרל מוטורס אשר הציגה כבר בשנת 2018 "מנוע ארגז" תחת הסמל של שברולט, ובקרוב הוא יהפוך אצלה ל"מוצר מדף" תחת השם eCrate", וכל אחד יוכל לרכוש אותו ישירות מן החברה. במקרה של ג'נרל מוטורס מדובר בערכה מושלמת שמבוססת על הרכיבים של שברולט 'בולט' וכוללת מנוע (שמספק 200 כוחות סוס), סוללה עם תכולת אנרגיה של 60 קילוואט שעה, ואת כל ממירי המתח ורתמות החיווט שמאפשרים לכל יחידת ההנעה לעבוד.
ככלל, הסבת מכונית מהנעת בעירה פנימית להנעה חשמלית דורשת מספר התאמות נוספות, למשל התקנת הגברת היגוי ומגבר בלמים חשמליים, אבל ברחבי העולם פועלות כבר לא מעט סדנאות מתמחות שמבצעות הסבות כאלה גם למכוניות חדשות, גם למשומשות, ואפילו למכוניות אספנות.
על כבישי ישראל מתגלגלות כיום יותר משלושה מיליון מכוניות נוסעים שתמורתן שולמו מיסים מלאים בשווי בלתי נתפש, וזאת אחת הסיבות שבשונה מן המקובל בעולם לא משתלם לייצא אותן לחו"ל כשהן מזדקנות. מצד שני, תוכנית לאומית שתגדיר יעד להסבת כמה עשרות אלפי מכוניות בשנה יכולה להפיח חיים חדשים במכוניות בנות 3-6 שגמאו קילומטראז' מכובד בציי רכב.
עלות ערכת הסבה, כולל סוללות ועבודה, צפויה להגיע למחיר קרוב לשווי של מכונית כזאת, אלא שכאן נכנסים לתמונה שני מקדמים. ראשית, הממשלה יכולה לתמוך בפרויקט כזה על-ידי פטור ממיסוי לרכיבים עצמם ופטור מאגרות רישוי למכוניות מוסבות (אם נתנו הטבה כזאת ל'מובילאיי' אז כנראה שזה אפשרי).
שנית, וחשוב יותר – ערכות ההסבה עצמן ניתנות למחזור, כלומר שלאחר 3-6 שנים נוספות אפשר יהיה לפרק אותן ולהרכיב אותן מחדש במכוניות אחרות, כאשר עיקר העלות היא שעות עבודה.
התרומה הגדולה ביותר של פרויקט לאומי כזה תהיה לכלכלה של עסקים קטנים ובינוניים בישראל, ובמיוחד להזנקת הידע המקומי בכל הקשור בטיפול ותחזוקה של מערכות הנעה חשמלית ברכב. מאליו ברור שפעילות כזאת ברמה לאומית תצמיח בישראל המון ידע שאפשר יהיה למסד ולמכור במדינות אחרות בעולם, מה שיגשים במידת מה את ההבטחה של 'בטר פלייס', אשר לצערנו לא התגשמה.
מצד שני, לא קשה לזהות גורמים שיתאמצו לסכל יוזמה כזאת, ומן הסתם הם נמצאים בקרב מי שמעדיפים למכור לנו מכוניות חדשות. בעולם האמיתי הרבה יותר קל לסכל רעיונות ויוזמות חברתיות, בעיקר אם הן דורכות על הרגליים של בעלי ממון, ולכן נשאלת השאלה אם יש מישהו במשרד להגנת הסביבה ובמשרד האנרגיה שמסוגל להרים את הכפפה.
לקריאה נוספת:
שיא הקיימות: אינדונזיה תסב 13 מיליון אופנועים מבנזין להנעה חשמלית
הלך מנוע? תחליפו אותו למנוע חשמלי
החיפושית החשמלית תעשה קצר לאספני הרכב
הלך לכם מנוע בשברולט? תהפכו אותה לטסלה S!
אם לדעתכם יש סיכוי שמקבלי ההחלטות יעדיפו את האינטרס הציבורי – שתפו את הכתבה ותייגו את המשרד להגנת הסביבה ואת משרד האנרגיה. אם יש לכם הערות או תובנות אחרות – כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
