חברת הראל טענה שלנהג שנפגע על-ידי מבוטח שלה יש "אשמה תורמת" לגרימת התאונה, ולכן קיזזה 20% מסכום הפיצוי שהעבירה אליו. בית המשפט אילץ אותה לפצות את הנהג הנפגע במלוא ערך הנזק שלו
שיטות שונות ומגוונות יש לחברות הביטוח כדי להימנע מלשלם פיצוי למבוטחים, או לצמצם את היקף הפיצוי, ורבות מהן חוסות תחת ההגדרה "שיטת מצליח": לרוב זה מצליח, לפעמים לא.
אחת מ"שיטות מצליח" שכבר הפכה ללחם חוקן של חברות ביטוח שונות היא קיזוז, כמעט אוטומטי, של 20% מהיקף הפיצוי לצדדים שלישיים (אשר נפגעו על-ידי המבוטחים) בטענה ל"רשלנות תורמת".
למרבה הצער, במקרים רבים הדרך היחידה למנוע משיטת "מצליח" לעבוד היא לקחת את חברת הביטוח אל בית המשפט, כפי שנאלצה לאחרונה לעשות חברת המימון מ.ע. כנגד חברת הראל.
הראל אמנם פיצתה את מ.ע. תמורת נזקים שנגרמו למכונית שלה על-ידי מבוטח של הראל, אבל קיזזה מהם 20% בגין "רשלנות תורמת" של הנהג הנפגע, וכן חלק משכר הטרחה של שמאי הרכב, שלגביו החליטה שמדובר ב"שכר מופקע".
שופטת בית משפט השלום בטבריה אוסילה אבו-אסעד שמעה את עדויות שני הנהגים והעדיפה את זאת של הנהג הנפגע: "בעניין נסיבות התרחשות התאונה נתתי אמון בעדותו של עד התובעת" כותבת אבו-אסעד, "שהיתה עדות מהימנה ואמינה והיא הותירה עליו רושם חיובי. התרשמתי מעדותו כי הוא מכיר את אזור התאונה וכי נסיעתו היתה איטית בהתחשב ברוחב הכביש הצר וסוג הרכב שבו נסע. מנגד, מעדותו של העד של הראל (נהג הרכב הפוגע) עלה כי האחרון, חרף טענתו לעצירה מוחלטת לפני תמרור העצור שהוצב בכיוון נסיעתו, לא הבחין ברכב התובעת מגיח. עדות זו נראית מוזרה בעיני, וזאת בלשון המעטה".
לנוכח זאת היא דחתה את דרישת הקיזוז של הראל וקבעה: "בנסיבות העניין, ואף לאחר עיון בתמונות המשקפות את מקום התאונה שוכנעתי כי לא דבק בנהג התובעת אשם ובנסיבות העניין לא היה מקום לכך שהנתבעת תנכה מסכום הפיצוי ששולם על ידה לתובעת בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב, 20% בגין אשם תורם.
אשר לשכ"ט השמאי, נראה בנסיבות העניין ובהתחשב בסכום הנזק כי מדובר בשכ"ט סביר שאינו חורג מגדר המקובל והנהוג וממילא אין הוא מצדיק את ההפחתה שבוצעה על ידי הנתבעת. כך גם בנוגע לדמי ההשכרה של הרכב החליפי שנראים סבירים למדי וממלאים אחר הדרישה להקטנת הנזק".
בסופו של יום חוייבה הראל לשלם לתובעת סך של 5,573 שח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן הוצאות משפט בסך 672 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 שח.
הלקח, כרגיל, הוא לא לוותר בקלות לחברות ביטוח שמנסות את הטריק של "רשלנות תורמת", במקרים רבים אף מבלי לנמק במה תרמה אותה רשלנות כביכול.
פסיקות בתי המשפט לאחרונה מעידות ששופטים לא אוהבים את השיטה שהפכה לנוהג בחברות ביטוח רבות. לכן, אם באמת לא הייתה לדעתכם תרומה רשלנית מצדכם לגרימת התאונה פשוט אל תוותרו: התמקחו עם החברה, ובמידת הצורך אל תהססו לפנות לבית המשפט.
תא"מ 43529-08-13 מ.ע. כהן מימון וליסינג בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
