Ad

השוטר לא גבה עדויות, וחיבל בשיקול הדעת של השופט

אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד', נהג בן 77, הורשע בעבירה של אי-מתן זכות קדימה על-סמך עדות יחידה של השוטר שעצר אותו. בית המשפט המחוזי זיכה אותו, וקבע שהחלטת השוטר שלא לגבות עדות מעדים פוטנציאליים חיבלה בשיקול הדעת של בית המשפט

המקרה של ד' ודאי מוכר לאלפי נהגים בישראל: בהגיעו לצומת רחובות בתל-אביב, נעצר על-ידי שוטר בגין אי-מתן זכות קדימה. כמו רבים אחרים, ד' דווקא חשב שציית לחוק, ועצר כנדרש בצומת. אלא שכידוע, שוטרים אינם נוהגים לייחס חשיבות לטענות שמעלים נהגים, וכך מצא את עצמו ד' מקבל דו"ח בגין עבירת אי-מתן זכות קדימה.

אולם, ד' התעקש על חפותו ובחר להישפט. מצויד בניסיון של כ-50 שנות עריכת דין, חשב שיוכל לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו, שהתבססו על מחדל בחקירת המשטרה: השוטר שעצר את ד' בחר שלא לגבות עדות מנהג המכונית שעברה בצומת, ואשר לו לא ניתנה (לכאורה) זכות קדימה. בנוסף, השוטר לא חקר שני עדים פוטנציאליים נוספים – שוטרים שעמדו בסמוך למקום שבו נעצר ד'.

טענותיו המלומדות של ד' לא עשו רושם על בית המשפט לתעבורה בתל-אביב. לאחר ששמע את עדות השוטר ואת עדותו של ד', בחר השופט רועי פרי – כנהוג בבתי המשפט לתעבורה – להעדיף את גרסת השוטר. כל טענותיו של ד' בעניין המחדל בחקירת המשטרה נדחו, והוא הורשע בעבירת אי-מתן זכות קדימה.

אבל השוטרים היו עסוקים
ד' לא אמר נואש, והגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. "האם יש דבר הגיוני יותר, כאשר יש מחלוקת ביני ובין נהג אחר, כשהמשטרה נוקטת עמדה ולא מביאה (עד) לבית המשפט?", שאל ד' את השופט רענן בן-יוסף. "לא יעלה על הדעת דבר כזה, שאדם לא יוכל להתגונן, שלא יביאו את כל העדים. איפה נשמע דבר כזה? אני לא מאמין שהחוק הפלילי מבדיל בזכויות נאשם. זה משפט פלילי".

בתביעה המשטרתית לא התרגשו מהטענות שהעלה ד', והיו משוכנים שגם ערכאת הערעור תדחה את טענותיו בעניין מחדל בחקירה. "התביעה אינה מחויבת להביא את כל הראיות, בהתחשב בכך שאין בהן בהכרח כדי להוסיף לחקר האמת", הסבירה נציגת התביעה לשופט בן-יוסף. "נכון שעדיף היה שהשוטר יכתוב… אני לא מסכימה לעניין השוטרים שעמדו לידו (ליד השוטר שעצר את ד', ש.ה) והיו עסוקים".

תפקיד של עד יחיד
השופט בן-יוסף, שלאחרונה מתח ביקורת חריפה על התביעה המשטרתית בכמה מקרים, לא התרשם מהטענה בעניין השוטרים העסוקים, וקיבל את טענותיו של ד'. "כאשר שוטר מחליט שלא לציין שמות שוטרים נוספים ועדי ראייה פוטנציאליים נוספים, הוא נותן לעצמו תפקיד של עד יחיד שרק על-פיו יישק דבר ומחבל בשיקול דעתו של בית המשפט", כתב השופט בפסק הדין שבו זיכה את ד'. "אסור לה, למערכת המשפט, על כל ערכאותיה, לעודד התנהגות כזו של שוטרים".

מלחמת גרסאות, כמו זו שהתעוררה במקרה של ד', אינה מחזה נדיר בבתי המשפט לתעבורה: במקרים רבים נדרשים שופטים להכריע בין עדות נאשם מול עדות השוטר שעצר אותו. התוצאה, ברוב המקרים, היא העדפת עדותו של השוטר, שמובילה להרשעת הנאשם. למרות שאין מניעה להרשיע אדם על-סמך עדות יחידה, ההליך בבתי המשפט לתעבורה בעייתי: העד היחיד שעליו נסמך בית המשפט הוא השוטר המעורב במקרה, ולעתים קרובות המשפט מתנהל זמן רב אחרי התרחשות האירוע נשוא הדיון – זמן כה רב, למעשה, עד שרק לעתים רחוקות יכול השוטר לזכור בוודאות מוחלטת את כל פרטי המקרה. יש לזכור שהמשפט התעבורתי הוא ענף של המשפט הפלילי, והוכחת האשמה של הנהגים צריכה להיות מעבר לספק סביר.

כאמור, במקרה של ד' נכחו במקום ביצוע העבירה (לכאורה) לפחות שלושה עדים – נהג המכונית שחצתה את הצומת, ושני שוטרים שעמדו ליד השוטר שרשם את הדו"ח. בחירת השוטר שלא לגבות מהשלושה עדות – ואף לא לרשום את פרטיהם – צריכה הייתה להביא לזיכויו של ד' כבר בבית המשפט לתעבורה, שכן בחירה זו מעוררת את אותו ספק סביר הנדרש לזיכוי. "בכך שהסתפק בעדותו של השוטר, כאשר היה ברור שיש לפחות שלושה עדים פוטנציאליים, שגה (בית המשפט לתעבורה) הן מבחינה חינוכית והן מבחינה עניינית", הבהיר השופט בן-יוסף בהחלטתו לזכות את ד'.

"המשטרה חייבת לחקור עדים"
בסיפורו של ד' יש לקח לנהגים אשר נאשמים בביצוע עבירות תנועה: אם יש במקום עדים, דרשו מהשוטר לגבות מהם עדות, או לכל הפחות בקשו שירשום את פרטיהם. יתכן שעדותם תוכל לסייע לכם להוכיח את חפותכם, ואם יימנע השוטר מלעשות כבקשתכם – תוכלו להשתמש בכך במהלך הדיון בבית המשפט.

בעניין זה בדיוק מצטט השופט בן-יוסף את ההלכה שקבע בית המשפט העליון: "מבחינת דיני הראיות, אין מניעה להרשיע אדם על-סמך עדות יחידה… עם זאת, העובדה שהדבר אפשרי, אין משמעותה שהדבר רצוי… כאשר המשטרה חוקרת תלונה נגד אדם, וכאשר מתוכנה ומבירורה מסתבר כי ההכרעה בבית המשפט תתבסס על גרסה מול גרסה, וכאשר נמצא כי יש עדים ישירים לאירוע, המשטרה חייבת לחקור את העדים, כל עוד הדבר אינו כרוך במאמץ בלתי-סביר".

  • Ad
  • Ad
  • Ad
  • Ad