סובארו קראה לאחרונה לתיקון באירופה לאימפרזה ול-XV מדגמי 2016-2019 בגלל שתי תקלות שונות ונפרדות, וזאת שבועות אחדים לאחר שהן נקראו לתיקון באוסטרליה ובארה"ב, וגם בישראל.
הקריאות לתיקון דומות, וכפי שנציג כאן בהמשך הן חושפות את העובדה שבקרת האיכות של סובארו לדגמים אלה לא הולמת את התדמית שיש בישראל ליצרניות רכב יפניות. אבל מה שחמור הרבה יותר הוא האופן שבו מוצגות קריאות לתיקון של יצרניות רכב לציבור הישראלי.
ראשית נציג את שתי התקלות האחרונות של אימפרזה ו-XV (שהיא גרסת הקרוסאובר של אימפרזה) מדגמי 2016-2019, ונאמר שלמרות ששתיהן "לא נעימות" – נראה שהמטרידה יותר היא אפשרות להשתחררות של בורג מן המתלה האחורי במוט המייצב. בהודעתם באירופה הגדירו אנשי סובארו כך את התקלה: "ברגים בסוגר המייצב האחורי יכולים להשתחרר עם הזמן. הסוגר הרופף יכול לאחר מכן לקיים אינטראקציה עם רכיבים אחרים, לגרום נזק, ולהגדיל את הסיכון לתאונה". באוסטרליה נכתב גם ש:"ייתכן שהברגים של (מוט) המייצב האחורי לא הודקו מספיק במהלך הייצור. במקרה כזה הם עלולים להשתחרר עם הזמן ו/או לנשור במהלך שימוש רגיל ברכב. בורג משוחרר או סוגר מייצב רופף עלולים להשפיע על רכיבים סמוכים כגון גל הינע, תת שלדה או צינור בלם ולגרום לנזק או כשל ברכיבים אלה. הדבר עלול לגרום לתאונה, לגרימת חבלה או למוות של נוסעי הרכב ו/או משתמשי דרך אחרים".
התקלה האחרת, שפורסמה כמעט במקביל, היא אפשרות של התחממות מופרזת של סליל הצתה ("קוייל"), אשר עלולה לגרום לשריפת נתיך. בהודעה באוסטרליה תארו אנשי סובארו את התקלה כך: "בשל תכנות לא תקין של מודול בקרת מנוע (ECM), סליל ההצתה עלול להתחמם יתר על המידה ולגרום לקצר שעלול לשרוף את נתיך סליל ההצתה. אם נתיך סליל ההצתה נשרף המנוע עלול להפסיק לפעול בזמן נהיגה ולא להניע מחדש, מה שעלול להגביר את הסיכון לתאונה ולגרום לפציעה חמורה או למוות של נוסעי הרכב ומשתמשי דרך אחרים".
המכוניות שנקראו לתיקון באוסטרליה בגלל תקלת סליל ההצתה נמכרו שם בין 30 בנובמבר 2016 ועד לשני בנובמבר 2020 (שנות דגם 2017-2019). המכוניות שנמכרו שם בגלל תקלת הבורג הרופף עלו על כבישי אוסטרליה החל באפריל 2017 ועד לאוגוסט 2020 (שנות דגם 2018-2019). באירופה, שם נמכרות המכונית במדינות שונות, קשה יותר לפרט את תאריכי העלייה על הכביש ולכן פרסמו רק שנות הדגם – 2017 – 2019. באוסטרליה, אגב, דווח על מספר תקלות אבל לא ידוע על פציעות או נפגעים.
שתי הקריאות האלה לתיקון פורסמו בארצות הברית בחודש אפריל השנה, ושם נקראו לתיקון כ-466,000 מכוניות מדגמי 2017-2019 בגלל סלילי ההצתה וכ-405,000 מכוניות בגלל הברגים הרופפים. גם בארצות הברית פורסמו תיאורים די מפורטים של התקלות, ושל ההשלכות האפשרויות שלהן. אגב, אימפרזות ו-XV מאותן שנתונים (אימפרזה 2017 ו-XV מדגמי 2017-2018) נקראו כבר בעבר לתיקון תקלה שלישית, ולא קשורה, של החלפת צינור ושסתום מחזור אדי שמן מן המנוע.
מה שאתם לא יודעים יזיק לכם
חשוב להדגיש בדרך הברורה ביותר שקריאות לתיקון הן נוהל מחויב מציאות בתעשיית הרכב. כל מכונית מורכבת מכמה עשרות אלפי רכיבים שמורכבים לכמה אלפי מערכות שמהן נבנים מאות מכלולים – ואין אפשרות שלא יפלו תקלות וטעויות ביצירה כל כך מורכבת.
לקוחות חייבים לחשוש הרבה יותר מיצרניות רכב שלא מכריזות על קריאות לתיקון מאשר על כאלה שכן עושות את זה, במיוחד על רקע העובדה שחלק ניכר מן המערכות ברכב מיוצרות על-ידי ספקיות משנה ונמכרות במקביל למספר יצרניות רכב שונות. צריך, לכן, לשבח יצרניות שלוקחות אחריות ומתקנות תקלות על חשבונן, ולעשות ככל האפשר כדי לחשוף את אלה שיודעות על תקלות אך לא לוקחות עליהן אחריות.
מי שאמור היה להגן עלינו, האזרחים, מפני יצרניות רכב שמחליטות לא לבצע את מה שמתחייב מהן הוא משרד התחבורה הישראלי. למרבה הצער, במבחן התוצאה המשרד הזה פועל לאורך שנים כדי להתחמק ככל שאפשר מאחריותו זאת. תחת זאת הוא מטיל את המלאכה על יבואניות הרכב שאינן חשופות לכל המידע שמצוי אצל היצרניות שהן מייצגות. לדוגמא, משרד התחבורה מחייב את היבואניות לפרסם הודעות לעיתונות ומודעות בעיתונים דווקא אודות קריאות לתיקון שכבר דווחו לו על ידן. זאת למרות שאין היגיון לפרסם פרסום ארצי למיליוני אזרחים שתקלות אלה לא נוגעות אליהם בשום אופן.
משרד התחבורה מחזיק בקובץ המידע המעודכן ביותר אודות כל המכוניות הרלבנטיות לתקלות, ובפרט אודות הבעלים הנוכחיים שלהן. הדבר הפשוט ביותר, לכן, הוא שהמשרד עצמו ידווח על התקלה לבעלי הרכב ויחייב את יבואניות הרכב בעלויות של משימה כזאת.
לפני מספר שנים העלה סוף סוף משרד התחבורה עמוד ייעודי לקריאות לתיקון אל אתר האינטרנט הממשלתי. אלא שעד היום מוצג שם מידע באופן חלקי בלבד, מבולגן לחלוטין, והחיפוש מבוצע באנגלית במקום בעברית. כאשר נמצא דיווח אודות קריאה לתיקון שהוכרזה בישראל הוא כולל מידע חלקי בלבד – בדרך כלל לא יותר ממספר מילים שמתארות תקלה מאד כללית.
שתי הקריאות האחרונות לתיקון של סובארו אימפרזה ו-XV, למשל, מופיעות בסוף עמוד החיפוש השני במקרה של XV, ושם הן מוגדרות רק כ"אפשרות לכשל במערכת ההצתה של המנוע", וכ"אפשרות לחופש בבורגי תושבת המייצב האחורי". במקרה של אימפרזה מופיע רק הכשל הראשון ולשני אין כל זכר, וגם אל תוצאה זאת יכול להגיע רק מי שמדפדף עד לעמוד החיפוש האחרון של הדגם.
על שולחנה של שרת התחבורה החדשה, מרב מיכאלי, מונחות לא מעט משימות. עם זאת, אחרי יותר מ-20 שנים של חוסר תפקוד מתמשך של אגף הרכב בישראל בכל הקשור לקריאות לתיקון של תקלות סדרתיות – הגיע זמן לעשות סדר בנושא הזה.
רצף של תקלות
בתוך כדי הניסיון שלנו לוודא שסובארו הכריזה גם בישראל על הקריאות לתיקון שבוצעו בכל העולם (בדיקה שהעלתה שסובארו פעלה כראוי) גילינו שתי בעיות אחרות. ראשית, יפנאוטו – יבואנית סובארו – מדווחת על התקלות באתר הרשמי שלה כפי שהיא נדרשת לעשות. יחד עם זאת, משרד התחבורה לא הגדיר ליבואניות דרך הצגה אחידה ומסודרת ולכן – שפטו בעצמכם לפי התמונה המצ"ב – לקוח סביר של סובארו יתקשה מאד למצוא אם המכונית שבבעלותו זקוקה לתיקון.
כאשר לקוח יבקש לגלות פרטים נוספים אודות קריאה לתיקון הוא יוכל לראות אך ורק העתק של המודעה שהיבואנית פרסמה בעיתון, וזאת כמעט ולא כוללת מידע אודות התקלה עצמה.
הבעיה האחרת שגילינו היא שסובארו הכריזה עד היום על 13 קריאות לתיקון של XV שיוצרו משנת 2012 ועד 2020, ועל 12 קריאות לאימפרזה (מן הסתם אחת חסרה בגלל טעות במערכת של משרד התחבורה), וזה כבר עלול להעיד על בקרת איכות לא מרשימה במיוחד של מערך הייצור של סובארו או של ספקיות המשנה שלה. במילים אחרות – קריאות לתיקון הן עניין חשוב וחיובי, אבל אין צורך להגזים…
למען הפרופורציות, טויוטה – שידועה כיצרנית שמקפידה על ביצוע קריאות לתיקון – הכריזה באותו פרק זמן על 6 קריאות לתיקון של קורולה, ניסאן על 3 קריאות של קשקאי והונדה על שתי קריאות בלבד לסיוויק.
