סיסמת הפרסום של חלב שופרסל: "אותו המוצר, בלי המותג, פחות כסף" יכולה הייתה, בהתאמות הנכונות, לתאר את הדור הראשון של סקודה סופרב, ובהתאמות אחרות גם את המותג סקודה מאז שנות ה-90 ועד ימינו אלה.
הדור הראשון של ספינת הדגל הצ'כית הושק בשנת 2001 והיה מבוסס על פלטפורמה מאורכת של פאסאט דור חמש וחצי, שהושקה בעולם שנה קודם לכן.
עם בסיס גלגלים ארוך בעשרה סנטימטרים הציעה כבר הסופרב הראשונה יתרון אמיתי של מרחב רב לנוסעים במושב האחורי, ולמרות שזאת הייתה מכונית טובה מאד לתקופתה, אפילו מפתיעה, היא עדיין לא הייתה בדיוק "אותו המוצר".
עם זאת, כבר אז הפכה סופרב למכונית הנכונה עבור "הקונה הרציונלי" – מי שמבקש לשלם פחות, לקבל יותר, ולא לדפוק חשבון לאף שכן או חבר בעניין המותג והמיצוב.
עם הדור השני של סופרב, שהושק בשנת 2009, השתנו המקדמים במשוואת המוצר-מותג-מחיר: המכונית, אשר מסיימת בימים אלה את השירות שלה, נבנתה על בסיס פלטפורמה מתקדמת יותר של פאסאט דור 6, שמרה על יתרונות האורך, המרחב הפנימי והנוכחות, והוסיפה עליהם עוד איכות ואיבזור.
כך היא צמצמה מאד את הפער בכל מה שקשור למוצר, ועל אף שזה לא נראה בדיוק "אותו המוצר" אפשר לסכם את היתרונות והחסרונות ביחס לפאסאט המקבילה ולהגיע פחות או יותר לשוויון בנקודות.
בעניין "המותג", לעומת זאת, חלה בינתיים התקדמות של ממש היות שסקודה – בעולם וגם בישראל – הפכה כבר להיות מקובלת כשווה בין שווים ונפטרה (ודאי בעשור הנוכחי) מתדמית ה"גוש מזרחי מפגר" שדבקה בה מאז שנחתה אצלנו בשנות התשעים.
מקום אחד שבו סקודה – יחד עם קבוצת פולקסוואגן כולה – סבלה עדיין מבעיות תדמית היה המשבר הטכנולוגי סביב תיבת ההילוכים הרובוטית בעלת המצמד הכפול ומנועי ה-TSI בדור הראשון שלהם, אבל לפחות במובנים הטכניים הבעיה הזאת נפתרה ככל הנראה במחצית חיי הדגם.
סופרב מתחרה בפלח שוק שבו ישנה דומיננטיות מוחלטת לציי הרכב וחברות ליסינג – ע"ע מאזדה 6, פורד מונדיאו, ואם ממשיכים אחורה מגיעים גם לסיטרואן C5, הונדה אקורד ועוד.
אבל לטענת יבואניה לישראל – בין מינימום 30% ב"תקופות הקשות" לבין 60% מכלל רוכשיה הם לקוחות פרטיים אשר סיסמת הפרסום של שופרסל עובדת עבורם: הדור השני של סופרב העניק להם מוצר שקול למתחריו, עם מותג מקובל על הבריות, ובמחיר טוב. התוצאה היא מיקום שני בטבלת המכירות בקטגוריה, בעקבות מלכת ציי הרכב – מאזדה 6.
דור שלוש
לדור השלישי של סקודה סופרב, בתקווה ובהנחה שתגיע ארצה עם רמת אבזור נדיבה, מותר יהיה להיעלב אם יאמרו שזהו "אותו המוצר", מפני שכעת היא כבר אחת "המשפחתיות הגדולות" הטובות יותר שמוצעות כיום בקטגוריה.
ההשוואה המתבקשת, כמובן, היא מול פולקסוואגן פאסאט, ולו רק מפני שסופרב חולקת איתה, כרגיל, את אותה הפלטפורמה בגרסה מוארכת, והפעם זאת פלטפורמת MQB של הקבוצה.
את ההשוואה האמיתית והמדויקת אוכל לבצע רק בעוד כחודשיים, כאשר המכונית תצא לנסיעות מבחן על כבישי ארץ הקודש. אבל אם לשפוט על-פי נסיעת התרשמות ראשונה על כבישי איטליה, במסגרת ההשקה הבינלאומית לעיתונות שבה השתתפתי כאורח יבואנית סקודה (ופולקסוואגן) לישראל, נראה שהיא לא תעשה לפאסאט חיים קלים.
מבחינות רבות, ודאי עבור נהגים ישראלים, סופרב היא מוצר יותר טוב (ולכל הפחות יותר מתאים), עם מותג מקובל, שיספק (כך אנחנו מקווים) תמורה טובה יותר למחיר.
השיפור הראשון, והניכר לעין, בדור השלישי הוא העיצוב. בעוד שבדור השני הושם דגש על הגודל הויזואלי, עם קריצה לשוק היוקרה וחלק אחורי יפה או מוזר (תלוי בעין המתבונן), המכונית החדשה נראית מודרנית מאד, עם קווים נקיים שמרשימים יותר במציאות מאשר בתמונות.
לסופרב אין את הקווים העגלגלים-מפוסלים של מאזדה 6 שמייצרים משיכה אמוציונלית, גם לא את הקריצה האסטון-מרטינית של פורד מונדיאו, וניכר בעיצוב הנקי שלה שהיא מנסה לשדר תכליתיות.
אבל בשונה מאוקטביה, למשל, שנראית קצת יותר מידי "תכליתית", החלק הקדמי שלה נראה דינמי ונאה מאד ואילו החלק האחורי שומר על ה-DNA של סקודה – עם דלת ליפט-בק אחורית שימושית שנפערת אל תא המטען הגדול ביותר בקטגוריה.
התוצאה, בעיניי, היא שילוב נהדר עבור מי שלא רוצה לנקר עיניים וגם לא להיתפש כ"חסכן": סופרב דור 3 מייצרת סביבה פחות דרמה אבל נראית יותר טוב מהמכונית שהיא מחליפה.
חשוב להדגיש כבר כאן, ולנוכח זאת גם לקרוא את המשך הדברים, שיצרני רכב נוהגים להביא להשקות את הגרסאות המאובזרות ביותר שלהם, וכך גם עשתה סקודה עם סופרב.
היות שיבואני סקודה עדיין מחזיקים את הקלפים קרוב לחזה, ולא מספרים לנו באילו רמות גימור ואבזור ובאילו מחירים יוצעו בארץ הגרסאות השונות של המכונית, קשה מאד להשליך מן המכוניות בהן נהגנו על אלה שיוצעו בארץ, ועל כן לא תהיה כאן התייחסות לאבזור, למעט בסיכום הדברים.
המכונית החדשה, שממילא מחליפה מכונית גדולה מן הממוצע בקטגוריה, גדלה עוד יותר עם תוספת של 8 ס"מ לאורך בסיס הגלגלים ו-4.7 ס"מ לרוחב, וכעת היא שומרת על מעמדה בחבורת החוד.
מבחינת מנועים, ככל הנראה יגיעו ארצה כל מנועי הטורבו-בנזין שמחוברים לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית, כלומר מנוע ה-1.4 ליטר (150 כ"ס, 26 קג"מ) שיניע את הגרסה הבסיסית (שתהיה מן הסתם גם הפופולרית בקרב ציי הרכב), מנוע ה-1.8 ליטר שמייצר אמנם בדיוק את אותו מומנט אך מספק 180 כ"ס, ומנוע ה-2.0 ליטר שמייצר 36 קג"מ של מומנט ו-220 כ"ס.
הגרסאות עליהן נהגתי בהשקה לא מייצגות את המכוניות שיהוו את עיקר המכירות בארץ, וגם מבחינה זאת כדאי להמתין למבחן ישראלי על אספלט מקומי.
נהגתי על ה-1.4 עם תיבת הילוכים ידנית, ועם ה-2.0 ליטר האוטומטית עם התיבה הרובוטית "הנכונה".
ככל שהדברים אמורים בעיצוב הפנים, תוך התעלמות כאמור מרמות האיבזור, ניכר באנשי סקודה שהם התאפקו שלא לנשוך את היד שמחזיקה אותם. על אף שבטח לא הייתה להם בעיה לעצב סביבת נהג טובה מזו של פאסאט נדמה שהם התאמצו לשמור על משהו קצת יותר עממי.
התוצאה יעילה מאד, אבל גם כל כך מוכרת ולכן לא מספיק מרגשת. מושב הנהג לא איפשר לי להגיע לתנוחת נהיגה טובה, ובמצבו הנוכחי הוא עלול להוות בעיה עבור מי שנוהג קילומטראז' רב מאד – אם כי כאמור, צריך להמתין לגרסאות הישראליות כדי לדעת מה יותקן בהן. החומרים איכותיים, ודאי יחסית לקטגוריה, מעוצבים באופן פונקציונלי ומורכבים ברמה גבוהה מאד.
המדרך לרגל שמאל מעולה, וגם נוסעים גדולים מאד מקבלים שפע של מקום במושבים הקדמיים.
המושב האחורי הוא ככל הנראה המרווח ביותר בקטגוריה, ושני מבוגרים גדולי מידות ישבו בו ברמת נוחות גבוהה יותר מאשר בכל משפחתית גדולה אחרת.
מבחינת הרוחב יכול גם נוסע שלישי להידחק בקלות, אבל עיצוב המושב מגביה אותו עם כרית מאד נוקשה ומאד לא נוחה, וזהו פיספוס גדול של מעצבי הפנים של סקודה.
בהתאם לרמות האבזור מוצעת המכונית עם מיזוג נשלט ליושבים מאחור ועם שקעי מתח, כולל גם 220 וולט ו-USB, שמאפשרים התקנת ציוד מולטימדיה או טאבלטים לנסיעות ארוכות. תא המטען ענק ושימושי, וזה עוד לפני שמקפלים את מסעדי המושבים האחוריים המפוצלים.
על הכביש
עם סופרב בחרו אנשי סקודה להעדיף שיכוך מהמורות על-פני דיוק, ואת הנוקשות שאיפיינה דגמים קודמים שלהם החליפה רכות "אמריקנית" למהדרין.
המכוניות בהן נהגנו צויידו במערכת מתלים אדפטיבית, שמאפשרת בחירה בין מספר מצבי שיכוך, אבל אפילו במצב "ספורט" מתקבלת נסיעה רכב למדי עם שליטה רופפת בשיכוך ההחזרה ובגלגול הגוף.
המתלים לא מתקשים לבלוע גם את הקשים בשיבושי האספלט, אבל המחיר הוא תחושה ספוגית מאד ולא מדויקת. למעשה, התחושה הכללית היא של ריחוף על גבי ענן, עם ניתוק שמזכיר יותר מכוניות מתוצרת סיטרואן מאשר כאלה עם רקע טכני גרמני.
הוסף לכך את העובדה שהמכונית גדולה מאד, וגם משדרת תחושה של מכונית גדולה, ושההיגוי מעורפל יחסית, והתוצאה היא מכונית נעימה מאד לנסיעה, בעיקר נסיעה רגועה, אבל פחות מהנה לנהיגה.
מנוע ה-1.4 ליטר, עם תיבת הילוכים ידנית כאמור, מספק ביצועים טובים למדי – ודאי עבור כל מי שחרד לרישיון הנהיגה שלו, כשנקודות התורפה היחידות שלו הן תאוצות פתאומיות מסל"ד נמוך ותיקול עליות דרמטיות וארוכות.
עם זאת, הרושם הוא שעבור מי שמכסה קילומטראז' רב בתנאי נהיגה ישראליים טיפוסיים, השילוב בין המנוע הזה לסופרב אמור לעבוד לא רע.
מנוע ה-2.0 ליטר מספר, כמובן וכצפוי, תחושות יותר מענגות – האכסיומה לפיה כל מכונית מהנה יותר עם 100 כ"ס נוספים (או 70 במקרה הזה) לא נולדה אתמול – וכיול המתלים של המכונית מוקשח יותר, לכן היא גם מדויקת ומהנה יותר.
שיכוך כל סוגי הרעשים, ודאי המנוע אבל גם הדרך והרוח – טוב מאד, ואף מתעלה על זה של הפאסאט שעליה נהגתי בארץ.
סופרב, ויש בה הכל
כדי לפרט את כל רשימת האבזור האופציונלי של סופרב נדרשת כתבה נפרדת, לפחות באורך של כל מה שקראתם עד לכאן.
אפשר, בגדול, לחלק את הרשימה לשלושה תחומים: מערכות סיוע לנהג, מערכת המולטימדיה על נגזרותיה, ואבזור לפינוק ולמיצוב. בשלושת התחומים מציעה סופרב מגוון ורמות אבזור גבוהים מן המקובל מתחת לעולם הפרימיום.
מקום שבו תוכל סופרב לארגן אמבוש נהדר למתחרותיה הוא מערכות הסיוע לנהג שכוללות כמעט כל דבר קיים, החל מבקרת שיוט אקטיבית, התראת התנגשות עם בלימה אוטונומית, דרך מניעת נטישת נתיב, בקרת נתיב פנוי, סייען פקקי תנועה, ועד להתראה מפני תנועה חוצה בעת נסיעה לאחור, וזה לא הכל – אם כי גם כאן צריך להמתין ולבחון מה יוצע בסופו של יום במקומותינו, מה שתופס גם לעניין מערכות הבטיחות. סופרב מוצעת באירופה עם עד 9 כריות-אוויר בטיחותיות, מערכת ראיית לילה ועוד.
מערכת המולטימדיה קיבלה, לראשונה בסקודה ובנוסף לחיבור ה'מירור-לינק' לטלפונים חכמים, גם את מערכות ההפעלה של גוגל (אנדרואיד אוטו) ואפל (אפל פליי) – וזה חידוש חשוב אם כי אני לא הצלחתי להפעיל אותו…
שורה תחתונה
לסופרב דור שלישי יש כמעט את כל מה שצריך כדי להיות המשפחתית הגדולה הטובה והמשתלמת ביותר בישראל. הדבר היחיד שחסר לה, בגלל השאיפה של מתכנניה לייצר רמת נוחות גבוהה, היא היכולת לספק הנאה מנהיגה – ומבחינה זאת מאזדה 6 ופורד מונדיאו לא צריכות לחשוש.
מכל הבחינות האחרות – ועם כל הזהירות שנדרשת לפני נהיגה על כבישי ישראל – סופרב היא מכונית אידאלית עבור כל מי שזקוק למרחב פנימי רב ומכסה קילומטראז' רב בכל שנה.
כדי לקחת את ראשות הקטגוריה כל שנדרש ממנה כעת הוא להגיע עם מחיר אטרקטיבי ועם כמה שיותר פריטים מתוך רשימת האבזור הארוכה שלה.
