בשעה 09:25 בבוקר יום שישי ה-29 בינואר 2016 תם פרק מפואר בהיסטוריה של תעשיית הרכב העולמית בכלל והבריטית בפרט: מקו ההרכבה של המפעל בסוליהול, אנגליה, ירד לנד רובר דיפנדר קצר ופתוח, מספר 2,016,933, שהוא גם הדיפנדר האחרון.
68 שנים חלפו מאז הוצג לראשונה 'לנד רובר' המקורי, אשר זכה לשם 'דיפנדר' רק 43 שנים לאחר מכן, בשנת 1990 (באותה שנה, אגב, הופסק הייצור של סיטרואן דה שבו, שנולדה במקביל ל'לנד רובר' בשנת 1948). עוד קודם לכן, בשנת 1983, קיבל הדגם את השם "לנד רובר 110".
'לנד רובר' הוצג במקור בתערוכת המכוניות של אמסטרדם, ונחשב כיום לדגם הרכב שנמצא בייצור רציף למשך תקופת הזמן הארוכה ביותר בהיסטוריה המוטורית.
על אף מספר שינויים ושידרוגים שעבר במשך כמעט שבעה עשורים, במיוחד החלפת מנועים במהלך השנים, דיפנדר נותר קרוב מאד לכלי המקורי שתוכנן לפני 70 שנים – והדמיון הניכר בין הראשון לאחרון בלט עת עמדו השניים האלה זה לצד זה ב"טכס האשכבה" שנערך בסוליהול, כששניהם (בעלי מרכב קצר), צבועים בצבע ירוק/תכול, ועם גג ברזנט.
בטקס בסוליהול נכחו קרוב ל-700 עובדי המפעל המיתולוגי של לנד רובר, אשר היו מעורבים בבניית הדיפנדר. הפרידה לא באה לאף אחד בהפתעה, היות שהפסקת הייצור תוכננה כבר מספר פעמים בעבר ונדחתה שוב ושוב. באוקטובר 2013 הכריזו אנשי לנד-רובר שהייצור יימשך עד לסוף 2015.
על אף שעדיין קיים בעולם ביקוש לדיפנדר, הייצור שלו הפך לבלתי כלכלי, וההשקעה בהתאמתו לתקני בטיחות עדכניים איננה הגיונית כיום.
גם תהליך הייצור שלו יקר מאד, והסבתו לייצור מודרני לא משתלמת: תעשיית הרכב מייצרת כלי רכב באמצעות אחוז גבוה מאד של רובוטיקה בתהליך ההרכבה, ואילו דיפנדר נבנה ידנית.
חוסר הכדאיות הכלכלית מומחש על-ידי הנתון הבא: לבניית דיפנדר אחד נדרשות 56 שעות עבודה ואילו לצורך הרכבת דיסקאברי ספורט, אשר מכיל הרבה יותר רכיבים ומערכות – והייצור שלו הרבה יותר מורכב ומסובך – נדרשות 48 שעות בלבד.
וכך, עם היסטוריה עשירה ולא מעט סנטימנטים נפרדה ביום שישי תעשיית הרכב הבריטית מאחד האייקונים הגדולים ביותר שיצרה אי פעם.
מחליפו של דיפנדר אמור להיכנס לייצור בתחילת שנת 2018, ומלבד שם הדגם והעובדה שגם לו יהיה מרכב שעשוי מאלומיניום – זה יהיה דגם שונה לחלוטין, אם כי חובבי הדיפנדר לדורותיו עדיין מחזיקים אצבעות שהמחליף ישחזר ולו מעט מן הקסם המקורי.
קבלו עשר עובדות מעניינות שאולי לא ידעת אודות דיפנדר:
1. 'לנד רובר' המקורי צויד במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר עם הספק של 50 כ"ס, ומחירו עמד על 450 לירות שטרלינג.
2. הכלי יוצר מאלומיניום לא כדי שלא יחליד או כדי לחסוך במשקל – אלה היו ערכים מוספים – אלא משיקולי זמינות וכסף: כאשר יוצר לראשונה, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאו בבריטניה עודפי אלומיניום שנועד לתעשיית
התעופה, בעוד שפלדה הייתה נחוצה לשיקום הערים החרבות של בריטניה (ואירופה בכלל) ולתעשייה באופן כללי – ולכן גם הייתה יקרה מאד.
3. בשנת 1958 הושקה 'סדרה II' של לנד רובר, אשר בנוסף למקצה שיפורים לכלי המקורי הציעה לראשונה גם מנוע דיזל.
4. לנד רובר חצתה את קו החצי מיליון יחידות של 'דיפנדר' כבר בשנת 1966
5. סדרה III הוצגה בשנת 1970, אולם ייצור סדרה II נמשך במקביל עד לשנת 1980
6. בשנת 1971 רשמה לנד רובר שיא בקצב הייצור: 56 אלף יחידות של דיפנדר בשנה
7. השם 'דיפנדר' הופיע לראשונה בשנת 1990 לאחר הצגת 'דיסקאברי', ובמקביל החלו אנשי לנד רובר לכנות את הדגמים השונים בהתאם לאורך (באינטשים) של בסיס הגלגלים שלהם
8. דיפנדר מספר 2 מיליון יוצר בשנת 2015, ונמכר במחיר של 400 אלף לירות שטרלינג
9. שתי היחידות האחרונות של 'דיפנדר' נרכשו על-ידי מנכ"ל יגואר – לנד-רובר ראלף ספת' (Ralf Speth) – אחד עבור עצמו והשני עבור הבת שלו
10. דגם 110 המקורי הוגדר במסמכי הייצור שלו כמתאים להסעת 12 נוסעים, כדי שיזכה להכרה כ"אוטובוס". כך זכה הכלי להטבת מס משמעותית בעידן של מיסוי רכב גבוה מאד בבריטניה.
לקריאה נוספת:
התחליף היקר לדיפנדר זקן הוא דיפנדר שעבר רסטומודציה
האמר: עשרה דברים שחשוב לדעת על לידתו מחדש של מותג מעצבן
רכבי השטח הגדולים סותמים את הכבישים הצרים של אירופה ואת רחובות הערים והישובים בישראל
