בבקשת אישור לתביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה כנגד מיצובישי על-ידי עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש נטען שקיימת תקלה סדרתית במערכת הבקרה האלקטרו-אופטית ששולטת בכל מערכת הבטיחות האקטיביות לסיוע לנהג ומניעת תאונות. התובעים טוענים שלמרות שמדובר בכשל שידוע ליצרנית הרכב וליבואנית שלה לישראל – הן מסתירות אותו מבעלי הרכב וכאשר היא כושלת הן מפילות עליהם את עלויות ההחלפה שלה.
אחת הטענות המעניינות במקרה הזה, אשר דורשת הוכחה, היא שכלמוביל מפעילה פרקטיקה פסולה (לטענת התובעים) של "אחריות נסתרת" – כלומר שהיא מטפלת באופן מפלה לטובה בלקוחות ה"קולניים" יותר ומסתירה מידע מלקוחות תמימים שמשלמים אלפי שקלים בלי להתווכח.
מצד אחד מדובר בתביעה מאד פשוטה והגיונית. התובעים טוענים שמערכת הבקרה האלקטרו-אופטית, אשר כוללת מצלמה ומערכת אלקטרונית שמהווה "מוח" שמרכז את כל המידע מכל מערכות הבטיחות האקטיביות ברכב – מותקנת במרומי השמשה הקדמית במקום שאף אחד לא מגיע אליו או מתעסק איתו, ושמדובר במערכת שלא דורשת תחזוקה ולא אמורה להתקלקל.
לאורך השנים, כך נטען, מיצובישי ביצעה במערכת הזאת מספר לא מבוטל של קריאות לתיקון ועדכוני תוכנה ברחבי העולם וגם בישראל – ולדברי התובעים זה מוכיח שמדובר במערכת תקולה ובעייתית. זאת ועוד: בחוות הדעת המקצועית שצורפה לבקשת האישור נטען שכאשר היבואנית מחליפה מערכת תקולה במערכת חדשה, בעלות של אלפי שקלים כאמור, מותקנת מערכת עם מספר קטלוגי שונה מזה של המערכת המקורית. זה – לטענתם – מעיד על כך שהמערכת המקורית שהותקנה ברכב פגומה מיסודה.
לבעלי רכב שנתקלים בבעיה אין ברירה אלא להחליף את יחידת הבקרה היות שבלעדיה כל מערכות הסיוע לנהיגה לא מתפקדות (חלקן, אגב, מערכות שנדרשות כיום על-פי חוק במכוניות חדשות), ועל לוח המחוונים מופיעה התראה שמפצירה בנהג לגשת לתיקון במוסך.
מצד שני – בשונה ממערכות מכאניות שאפשר לפרק ולבצע בהן בדיקות או הנדסה לאחור כדי להבין את מהות הכשל או הנזק – פגם סדרתי במערכת אלקטרונית מורכבת כזאת יכול לנבוע מכשל חומרה או מבאג בתוכנה (או שילוב של שניהם). המומחים מטעם התובעים לא פירקו מערכת כזאת לגורמים ולא הצביעו באופן ישיר על מנגנון הכשל או על הפגם לגופו. חוות הדעת המקצועית היא אינדוקטיבית, כלומר שהיא מבוססת על ההיגיון והסבירות ולא על ניתוח של ממצאים פורנזיים. במרכזה עומדת העובדה שמיצובישי, כאמור, ביצעה מספר לא מבוטל של עדכוני תוכנה (בין השאר נטען – וזאת טענה די משונה – שעצם עדכוני התוכנה אולי פוגמים במערכת) – ולטענת המומחים העדכונים האלה לא הצליחו לפתור את הבעיה. כאמור, ההוכחה הלכאורית הזאת לא מובנת מאליה ולא בטוח אם תצלח את המבחן המשפטי.
האמנם אפליה?
בבקשת האישור נטען שאותה מערכת אלקטרונית מותקנת במספר רב אך לא ידוע של דגמי מיצובישי, בהם אאוטלנדר כמו רכבם של התובעים אך גם דגמים אחרים (למשל אקליפס ספורט ו-ASX – ג.מ.), ושהגדרת קבוצת הנפגעים היא "כל מי שרכש או חכר או החזיק או מחזיק כלי רכב מסוג מיצובישי שקיימת בו יחידה אלקטרואופטית כחלק ממערכת למניעת תאונות".
הכשל, לטענת התובעים, מתבטא בכך ש"המערכת האלקטרואופטית לא מתפקדת כראוי ולא מזהה נכונה את תנאי הכביש ובכלל זה את הסכנות שבדרך, ומאחר שיחידת הבקרה לא מקבלת בשל כך מסרים באופן תקין, הרי שכפועל יוצא מכך, כושלות בתורן גם מערכות הבטיחות האקטיביות הרלוונטיות שהמידע אמור היה להגיע אליהן ממערכת הבקרה התקולה, אך בושש לבוא…".
אי-תפקוד המערכת משפיע בין השאר על מערכת הבלימה האוטונומית, מערכת הזיהוי של סטייה מנתיב הנסיעה ומערכת השליטה באורות הגבוהים. במקרה של התובעים פתרה החלפת מערכת הבקרה ביחידה חדשה את כל הבעיות של המערכת הקודמת, כלומר את כל הודעת השגיאה שהתקבלו על הצג.
לאחר שהתגלתה התקלה באאוטלנדר של התובע הוא פנה למוסך מורשה של כלמוביל בפתח תקוה ושם נמסר לו שנדרשת החלפת יחידת הבקרה בעלות של 8,649 שקלים. לנוכח המחיר הכבד פנה התובע לקבלת "חוות דעת נוספת" ממוסך מורשה ברמלה, ושם נמסר לו – כך נטען בתביעה – ש"מדובר בתקלה ידועה ושכמחווה של רצון טוב המוסך יעניק הנחה של 60% כך שסך עלות התיקון תהיה 2,965 שקלים בלבד.
התובעים טוענים ש"גובה ההנחה החריג… מלמד על קיומה של מדיניות "אחריות נסתרת"… (ש)היא כינוי לפרקטיקה אסורה הרווחת בעיקר בקרב יצרני כלי רכב, לפיה במקרה בו אותרה תקלה רוחבית בכלי רכב רבים, היצרניות נוקטות במדיניות של נשיאה בעלות התקלה, כולה או חלקה – תחת שמות מכובסים שונים".
התובעים טוענים שרשויות סחר הוגן בארה"ב נלחמות בתופעה זאת בהצלחה בטענה שמדובר ב"פעולה מפלה, לא הוגנת ומטעה בניגוד לחוק הפדראלי להגנת הצרכן". עם זאת – לא נטען שהפרקטיקה הזאת אסורה בישראל מכח חוק.
ומה בעצם הבעיה עם "שיטת מצליח?" התובעים טוענים שפרקטיקה כזאת "יוצרת הפליה בין לקוחות… היא נפסדת וסלקטיבית ואין לה כל הצדקה צרכנית, לא במישור ההוגנות הבסיסית במערכת היחסים שבין צרכן לבין עוסק, ובטח שלא במישור של הרתעה מפני הפרת הוראות הדין והסדרה הוגנת של נורמות צרכניות והתנהלות תקינה".
"חברה סבירה מסוגה של (מיצובישי) הייתה חייבת למנוע מצב בו כלי הרכב מיוצרים באופן כזה שהם בלתי ניתנים לשימוש רגיל וסביר לאור הכשל הקיים ביחידת הבקרה שלהם הגורם לסיכון בטיחותי וכן לתקלות חוזרות ונשנות בתפקוד מערכות הבטיחות… על אף שהמשיבות מודעות היטב לקיומו של הכשל ביחידת הבקרה של כלי הרכב הן לא טורחות למסור את הפרטים הנדרשים אודותיו לרוכשים הפוטנציאליים המתעניינים אם לרכוש את הרכב. גם לאחר שנכרתת העסקה, המשיבות לא מוסרות לרוכשים כל מידע ואף כשהם מגיעים לתקן את התקלה במוסך… הם אינם מעדכנים כי מדובר בתקלה ידועה וצפויה שמקורה בכשל ובכך נשללת היכולת (של בעלי רכב) לקשר בין הכשל לבין התקלות…"
המומחים שחתומים על חוות הדעת הם המהנדסים פרופ' ערן שר וד"ר גידי גולדוויין אשר מודים בעצמם ש"בנוגע לסיבה המדויקת שגורמת לכשל ביחידת הבקרה, נציין שבשלב זה, וללא קבלת מידע נוסף ומסמכים וכן ללא הליך של מענה על שאלונים, שיופנה ליצרן וליבואן, יהיה קושי להצביע באופן קונקרטי על הגורם המחולל…"
"יחד עם זאת", הם מוסיפים, "די בחומר שהונח בפנינו… כדי לתמוך במסקנה הלכאורית כי קיימת תקלה סדרתית במערכת אשר עשויה לגרום להשבתת יחידת המצלמה והבקר. כשל זה אינו נובע משימוש לקוי בכלי הרכב, ועלות תיקונו, הבאה לידי ביטוי באמצעות החלפת יחידת הבקרה, הינה ללא ספק עלות משמעותית…
…המסקנה הראשונית והאינדיקטיבית שמתקבלת מלקיחה בחשבון של כלל האמור, היא שהמערכת התקלקלה עקב:
- "הפרעות" חשמליות בין יחידות שונות במערכת הבטיחות האקטיבית של כלי הרכב.
- עדכוני תוכנה תכופים אשר חשפו את המערכת לעומסי עבודה לא מתוכננים.
- פגם בייצור המערכת האלקטרואופטית (המספר הקטלוגי של החלק החדש אינו זהה למספר הקטלוגי של החלק המקורי).
התובעים מבקשים מבית המשפט להורות למיצובישי ולכלמוביל להודיע לכל בעלי כלי הרכב שבהם קיים כשל כאמור על קיומו ולבצע קריאת תיקון יזומה ("ריקול") כדי לתקן את הכשל, להאריך את האחריות על כלי הרכב ל-10 שנים ולפצות את בעלי הרכב בפיצוי כספי.
את תגובות כלמוביל ומיצובישי נביא אם וכאשר נקבל כאלה.
יש לכם רכב מתוצרת מיצובישי שהתגלתה בו בעיה במערכת האלקטרו אופטית ("מצלמה")? כתבו אלינו אל editor.thecar@gmail.com