פרופסור בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, טוען בספר חדש כי מכשיר "הינשוף" המשטרתי הוביל להרשעת אלפי נהגים חפים מפשע בעבירת נהיגה בשכרות. טעות במדידה, כך הוא מזהיר, עלול לשלוח נהגים שהיו מעורבים בתאונה קטלנית למאסרים ארוכים ללא כל הצדקה
בספר חדש שעוסק בהרשעת חפים מפשע, טוען פרופסור בועז סנג'רו, מומחה למשפט פלילי, כי השימוש במכשיר ה-"ינשוף", המשמש לבדיקות שכרות, הוביל להרשעת-שווא של אלפי נהגים בישראל. על-פי חישוב שערכו סנג'רו והפיזיקאי ד"ר מרדכי הלפרט, "אחד מכל שני מורשעים כלל לא היה שיכור". בהתבסס על החישוב שערכו, סנג'רו והלפרט טוענים כי בשנת 2008, מתוך כ-11,000 נהגים שנכשלו בבדיקות שכרות, כ-5,242 היו פיכחים ואובחנו בטעות כשיכורים.
"ממצא מוטעה של שכרות עלול להוליך – במקרה של תאונה קטלנית – להרשעה בעבירת ההריגה, שדינה עד 20 שנות מאסר, במקום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, שדינה עד שלוש שנות מאסר", מזהיר סנג'רו בספרו. לכך יש להוסיף גם את המקרים "הרגילים", שבהם "רק" נשלל רישיונו של נהג בעקבות ממצא שגוי של בדיקת שכרות.
על-פי חוק, עונש המינימום למי שהורשע בנהיגה בשכרות הוא שלילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות. שלילת רישיון הנהיגה לתקופה ארוכה עלולה לפגוע בפרנסה ובשגרת החיים, ובנוסף יוגבל חופש התנועה של המורשע – חופש הנחשב לזכות-יסוד, ומהווה בסיס למימוש זכויות-יסוד אחרות.
לדעת משפטנים בכירים ולא מעט שופטי תעבורה בולטים, פגיעה שכזו היא לעתים בלתי-מידתית אף כאשר הנהג היה אשם כדין בנהיגה בשכרות. כאשר ההרשעה מבוססת על אבחנת-שווא של מכשיר בדיקת שכרות, התוצאה היא ענישה פלילית חמורה של חפים מפשע.
סיכוי להרשעה דווקא בקרב נהגים נורמטיביים
על האפשרות (הסבירה) שרבים מהנהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות כלל לא היו שיכורים בזמן הבדיקה, יודעים במשרדי הממשלה ובמערכת המשפט כבר לא מעט שנים. ב-2009 נערך ניסוי עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ותוצאותיו העלו כי בחלק מהמקרים קיים סיכוי לטעות של 2.5% – כלומר, יתכן ש-2.5% מהנהגים הנבדקים יחשבו לשיכורים על-פי חוק, למרות שרמת האלכוהול בדמם נמוכה מרף השכרות הקבוע בחוק.
טעויות אלה התקבלו דווקא בתוצאות נמוכות בבדיקת השכרות – עד 285 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כאשר הרף החוקי (באותה עת) היה 240 מיקרו-גרם. ובמלים אחרות, הסיכוי להרשעת חפים מפשע היה קיים דווקא בקרב נהגים נורמטיביים, ששתו כמות קטנה יחסית של אלכוהול. אמנם מחקרים מלמדים שגם כמות אלכוהול קטנה פוגעת בכישורי הנהיגה, אך חשוב לזכור שהחוק אינו אוסר על שתיית אלכוהול לפני הנהיגה.
בספרו, "הרשעת חפים משפע בישראל ובעולם – גורמים ופתרונות" (הוצאת רסלינג), מעלה פרופסור סנג'רו נקודה נוספת הנוגעת לבדיקות השכרות. לדבריו, מאחר שהחוק מתיר לבצע בדיקה גם ללא חשד סביר לביצוע עבירה כלשהי, אמינות הבדיקה נפגעת משמעותית. "קיימת סכנה גדולה שטעויות הבדיקה 'תייצרנה' עבירות מדומות, יש מאין", כותב סנג'רו.
על בעיית היעדר החשד הסביר בבדיקות השכרות לנהגים, התריעו בעבר. "ככלל, קבועים בחוק בישראל תנאים מקלים יחסית בנוגע לביצוען של בדיקות אלכוהול לנהגים", כתבו במרכז המחקר של הכנסת ב-2009. "אין דרישה לקיומו של חשד לביצוע עבירה כלשהי או חשד לנהיגה בשכרות, לשם התרת ביצוע בדיקת אוויר נשוף". פרופסור סנג'רו מציע כעת בספרו לתקן את החוק, כך שרק חשד סביר לשכרות יוכל לשמש עילה לביצוע בדיקה.
כמו מטוס שמתרסק פעם ב-1,000 טיסות?
אמינות מכשיר הינשוף, שלטענת פרופסור סנג'רו הובילה להרשעת אלפי נהגים חפים מפשע, אושרה בבתי המשפט – החל מהרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה בירושלים ועד החלטה של בית המשפט העליון. עם זאת, הרכב שופטי התעבורה המליץ על העלאה דרמטית של רף השכרות (ל-400 מיקרו-גרם). המלצה זו אמנם נדחתה בבית המשפט המחוזי, אך המשטרה הודיעה בעקבות זאת כי תאכוף את עבירת הנהיגה בשכרות החל מסף של 290 מיקרו-גרם – סף הגבוה בכ-20% מכמות האלכוהול המותרת על-פי חוק.
אולם, ספק אם בתי המשפט (ואפילו בית המשפט העליון) הם המקום הנכון לבירור אמינותו של מכשיר אכיפה. במאמר דעה שפרסם בעיתון הארץ ב-2012, התייחס הפיזיקאי ד"ר הלפרט להחלטה של בית המשפט העליון ש"הכשירה" את מכשיר מדידת המהירות של המשטרה, הממל"ז ("אקדח הלייזר"). ההחלטה, שקבעה כי המשטרה לא חייבת לכייל את מכשירי האכיפה שלה על-פי אמות מידה מחמירות, הייתה לטענת ד"ר הלפרט טעות חמורה.
"מדוע מוכנים השופטים להרשיע בהתבסס על תוצאות ממכשירים שאמינותם מוטלת בספק?", שאל הלפרט, "האם היה חיל האוויר מסכים להשתמש במטוס קרב שאחת מכל 20 טיסות שלו (או 100, או אפילו 1,000) מסתיימת בהתרסקות? מי מוכן לטוס במטוס שבטיחותו הוכחה 'מעבר לספק סביר'?".
כדי למנוע הרשעת חפים מפשע, ובמקום לבחון את מכשירי האכיפה בבתי משפט שאינם מסוגלים להתמודד עם ההיבט המדעי והטכנולוגי של בדיקה שכזו, ממליץ פרופסור סנג'רו לקבוע סטנדרטים מחמירים לאישור מכשירי המשמשים להפקת ראיות מדעיות. בספרו, מציע כעת סנג'רו לקבוע סטנדרטים הדומים (בחומרתם) לאלה שנקבעים למכשירים רפואיים.
לדבריו, יש לפתח תורת בטיחות למשפט הפלילי – שתחום התעבורה הוא אחד מענפיו – ורק כך "תיתכן מערכת משפט שבה גדול יותר שיעור העבריינים האמיתיים המורשעים, וקטן יותר שיעור החפים מפשע המורשעים".
