"משבר הטסטים" בישראל – העובדה שתלמידי נהיגה נאלצים להמתין זמן ארוך עד לקבלת מועד למבחן מעשי – הוא תוצאה ישירה של כשל ניהולי מתמשך של משרד התחבורה, ולא קשור להתנהלות בוחני הנהיגה או אפילו למספרם.
אל מסקנה זאת אפשר היה להגיע במהלך השנה האחרונה לנוכח ממצאים שנחשפו בדיונים בבית הדין לעבודה ובבית המשפט הגבוה לצדק, והיא מקבלת עומק רב לנוכח ממצאים חמורים שפרסם לאחרונה מבקר המדינה.
דוח המבקר כולל המון עובדות והרבה מאד תקלות שקשורות למשרד התחבורה ולכן חלקן מוסתר בתוך כמויות גדולות מאד של טקסט, ואנחנו הבטחנו לפרק את החבילה הגדולה הזאת כדי להוציא לאור את רוב הפרטים.
אחת העובדות המטרידות ביותר שגילה המבקר, הגם שהיא מוצגת בדוח בשפה מאד עדינה, היא שפקידים באגף הרישוי יצרו שיטה מעוותת לחלוקת מבחנים מעשיים אשר "מעלה חשש להקצאה למקורבים באופן מפלה". שיטה כזאת לכשעצמה עשויה לתרום להפחתת המוטיבציה של אותם פקידים לפתור את הבעיה בכללותה.
צריך להדגיש שמבקר המדינה לא רומז ששיטה זאת נוצלה בפועל למעשים פליליים חמורים יותר כמו מתן שוחד או סחר במועדי מבחן, וככל הידוע המבקר גם לא העביר מידע מסוג זה לחקירת משטרה, אבל עצם קיומה של "השיטה" צריך להטריד מאד, בין השאר מפני שהיא מבוססת על הכשל הניהולי של המשרד ואולי גם תורמת לו, כאמור.
שווים ושווים יותר
תלמידי הנהיגה משלמים למדינת ישראל אגרה כדי להיבחן במבחן הנהיגה המעשי, אולם משרד התחבורה לא מקצה להם, המשלמים, את מועד המבחן אלא מחלק את הקצאות המבחנים באמצעות מורי הנהיגה.
אגף הרישוי מפעיל מערכת ממוחשבת אשר בה רשומים כל מורי הנהיגה וכל התלמידים שרשומים אצל כל אחד מן המורים, וזו מחלקת בין המורים את כל מועדי המבחנים שהמשרד מסוגל לקיים בהתאם למספר התלמידים שרשומים אצלם.
לכאורה מדובר במערכת שוויונית שפועלת באופן רנדומלי מבלי שתוכל להעדיף מורה אחד על-פני אחר, אולם עוד לפני שמגיעים לאפשרות שלה להשחית ברור שמי שאיפיין אותה לא היה מדען חלל.
מבקר המדינה מצא שחלוקת מועדי המבחנים מבוצעת בהתאם למספר התלמידים שרשומים אצל כל מורה, או בשפתו של המבקר: "מועמד לבחינה נחשב כל מי שנבדק בדיקות רפואיות ועמד בהצלחה במבחן התיאוריה, אפילו אם לא החל ללמוד נהיגה".
במילים פשוטות, אגף הרישוי יצר תור המתנה למבחנים מעשיים שבו רשומים לא רק מי שבאמת זקוק למבחן אלא כל מי שהשלים את שלב התיאוריה שלו, אפילו אם מימיו לא אחז בהגה.
בפועל, קצב הלימוד של כל תלמיד שונה ותלוי למשל במספר השיעורים שאותם למד וביכולות האישיות שלו, כך שהשיטה הלא-ממש-חכמה שיצר אגף הרישוי משולה לפקק תנועה שקיים בכביש חד מסלולי שעליו נוהגים נהגים ממש איטיים שמעכבים את כלל התנועה.
לכאורה, מצב זה אמור להיפתר בכך שהמורים עצמם יסדרו את ההקצאות שניתנות להם לפי רמת הלימוד בקרב קבוצת התלמידים שלומדת אצלם ברגע נתון ויקצו מבחנים רק לתלמידים מוכנים לטסט.
למעשה נוצר מצב שבו מורה עלול להגיש למבחן תלמידים לא מוכנים רק כדי שלא לאבד את ההקצאות "שלו", או להיפך: שרוב התלמידים שלו מוכנים לטסט והם נאלצים להמתין זמן רב.
בחירה בתלמיד שיקבל שלושה ניסיונות בתוך פרק זמן קצר או בזה שייאלץ להמתין חודשים ארוכים נתונה בידיו של המורה, וכל עיוות כזה הוא בבחינת "פירצה הקוראת לגנב" (שאותה, כמובן, לא יצרו מורי הנהיגה ורובם ודאי שלא מנצלים אותה).
מבקר המדינה מדגיש את הקשר הקריטי בין היכולת של מורה נהיגה להגיש תלמיד שלו למבחן לבין עצם יכולתו להתפרנס כשהוא כותב כך: "חשוב לציין כי עבור כל תלמיד, משתנה חשוב ביותר בבחירת מורה לנהיגה הוא יכולת המורה לקבל הקצאות מהירות למבחנים. מכאן שפרנסת המורה לנהיגה נקבעת בעקיפין על פי מספר הטסטים שהוא יכול לקבל – ככל שמורה מקבל הקצאה גדולה יותר של טסטים, הביקוש ללמוד אצלו עולה, וככל שמספר התלמידים שלו גדל (בעיקר ביחס לשוק) הוא מקבל הקצאות רבות יותר".
בעיה נוספת היא שאם לאחר שיעור או שניים מגלה תלמיד שהוא לא מסתדר עם המורה שלו, ומחליט לעבור אל מורה אחר, נותרת ההקצאה "שלו" אצל המורה המקורי שאצלו נרשם, וכך – לפחות תיאורטית – מרוויחים המורים הפחות טובים על חשבונם של המורים הטובים.
את שתי התקלות האלה אפשר לפתור בקלות לו היו ההקצאות מחולקות רק לתלמידים שכבר הגיעו לרמה גבוהה מספיק, למשל למי שכבר השלים את מספר שיעורי החובה שלו ועבר את המבחן הפנימי של בית הספר לנהיגה.
כך היה מורכב תור ההמתנה רק מתלמידים שמסוגלים לעבור מבחן ולא מכלל התלמידים. אחת התוצאות של שיטה כזאת היא שלמבחן ייגשו פחות תלמידים לא מוכנים.
מסלול עוקף תור
הממצא החמור יותר של מבקר המדינה הוא שבמקביל למערכת הממוחשבת קבע הסמנכ"ל לתנועה של משרד התחבורה ש-2% מכלל הקצאות המבחנים לא יחולקו באמצעות המערכת הממוחשבת אלא יינתנו ישירות לבתי הספר לנהיגה "והמנהל המקצועי בכל בית ספר מחלק למורי הנהיגה את מבחני הרזרבה שהוקצו לו, לפי שיקול דעתו".
במילים פשוטות, אגף הרישוי יצר "מסלול עוקף תור" של למעלה מ-8,000 מועדי מבחן בשנה, וזהו מסלול "לא כשר" לפחות בשני מובנים: לא רק שמי שמחלק את המבחנים בין המורים בכל בית ספר הוא המנהל המקצועי שעושה זאת לפי ראות עיניו – מה שלפחות לכאורה מעניק לו מכשיר לחץ על המורים בבית ספרו – גם ההחלטה האם להעניק את ה"רזרבה" לבית ספר א' או ב' אינה שקופה, או כפי שנכתב בדו"ח: "המבחנים הנשמרים כרזרבה מחולקים על פי שיקול דעתו של רב"ר (רב בוחן ראשי, איש אגף הרישוי – ג.מ.) המחוז, מבלי שאגף הרישוי קבע שיטת הקצאה קבועה לכל המחוזות".
האם השחיתות חוגגת?
"באוקטובר 2014", נכתב בדוח, "קבע הסמנכ"ל לתנועה כי שיעור הרזרבה לא יעלה על שני אחוזים. על פי נתוני משרד התחבורה מינואר עד מאי 2015, ברוב המחוזות ניצול ההקצאה הוא יותר מ-102%… חריגה זו מצביעה על שימוש יתר במבחנים ברזרבה…"
במילים אחרות, לא רק שמשרד התחבורה יצר מערכת מעוותת שמקצה מבחנים לכלל התלמידים הרשומים במקום רק למי שבאמת יכולים להיבחן, ולא רק שהוא יצר "מסלול עוקף תור" שבאמצעותו מחלקים פקידי האגף מבחנים למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה מבלי שנקבעו לכך קריטריונים שקופים, בפועל נוצל המסלול הזה באופן יותר נרחב מכפי שאישר סמנכ"ל המשרד: המבקר מצא שבחמשת החודשים הראשונים של 2015, למשל, בשיא משבר הטסטים, הוקצו כ-8,724 מבחנים ב"מסלול העוקף" – ממוצע של כ-1,750 מבחנים בחודש.
המבקר, כאמור, בוחר בקפידה את מילותיו ולא טוען באופן מפורש למעשים פליליים אבל גם מה שכן נכתב בדוח חמור מספיק: "מהביקורת עולה כי הקצאת כמות הרזרבה של המבחנים המעשיים אינה שקופה ואינה נעשית על פי אמות מידה ברורות. מצב זה משאיר פתח להקצאה לא שוויונית ומעלה חשש להקצאה למקורבים באופן מפלה. מן הראוי שהמשרד יצמצם את מספר המבחנים הנקבעים כרזרבה ויקבע אמות מידה ברורות ושוויוניות להקצאתה".
מבקר המדינה יכול וצריך היה ללכת צעד אחד קדימה ולבדוק למי הוקצו בפועל המבחנים "עוקפי התור", וזאת בראש ובראשונה כדי להסיר את העננה מעל ראשיהם של מי שלא שותפים ל"חגיגה" – גם בקרב אנשי המשרד וגם מבין המנהלים המקצועיים של בתי הספר השונים. ייתכן שבדיקה כזאת גם הייתה מסירה את החשד להקצאה למקורבים, אם כי במקרה כזה צריך היה לצפות מאנשי משרד התחבורה שיעבירו למבקר נתונים כאלה מיוזמתם כחלק מתגובת המשרד לטיוטת דוח הביקורת.
את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל אותה
