יש משהו קצת מלחיץ במעמד הכניסה למכון הרישוי לקראת המבחן השנתי לרכב. אנחנו חושבים שהמכונית תקינה, ודאי מקווים שהיא בסדר, אבל ממש ממש לא בא לנו לגמור את הביקור הזה עם חותמת "נכשל" שתחייב אותנו לעבור במוסך ולהגיע שוב למכון ל"מועד ב'".
נכון, במחשבה רציונלית ברור לנו שזה "בשבילנו", ומי לא רוצה לנסוע עם מכונית תקינה ולדעת שאין לו שום בעיה בטיחותית. אבל מצד שני אף אחד גם לא ממש רוצה לגלות שהוא צריך להכניס את המכונית לתיקון יקר, להחליף צמיגים או לטפל בבלמים, כי אחרי הכל – למי יש זמן, וכסף וסבלנות בשביל זה?
הפתרון, לכן, קצת דומה לכל מבחן שעברנו בחיים, וגם כאן אין מנוס אלא להתכונן קצת מראש (או הרבה, אם המכונית במצב לא משהו…).
זמן להתכונן דווקא יש לנו, מפני שאם אין שביתות במשרד התחבורה או בדואר אנחנו אמורים לקבל את ההודעה על המבחן השנתי כחודשיים, ולכל הפחות חודש לפני מועד ה'טסט'.
אגב, לא רוצה להלחיץ, אבל בקבלת רישיון הרכב יש לפחות בשורה חיובית אחת (לצד הבשורה הפחות נעימה, של תשלום אגרת הרישוי השנתית…) – אם קיבלנו את ההודעה במועדה סימן שהמכונית עדיין רשומה על שמנו במשרד הרישוי.
אסור להקל בכך ראש: ממספר פסקי דין שפרסמנו כאן, ב-TheCar, עולה תמונה מדאיגה לפיה זיופי העברות בעלות על מכוניות הן תופעה נפוצה מידי, ואם לא קיבלנו הודעת חידוש רישיון יש לנו את כל הסיבות לחשוש שמא מישהו כבר העביר את יקירתנו על שמו או אפילו הלאה משם…
איפה הכסף?
עם קבלת רישיון הרכב כדאי להציץ בו ולוודא שכל הפרטים – במיוחד פרטי הבעלות – נכונים, ומכאן אין מנוס אלא לשלם את אגרת הרישוי עוד לפני שמגיעים למכון הבדיקה.
כמה נשלם? הנה קישור לאתר משרד הרישוי למחירי האגרה
את האגרה אפשר לשלם במוקד הטלפוני של משרד התחבורה אבל כדי לחסוך זמן ועצבים עדיף להשתמש באחת ממכונות ה'רישיומט' שמוצבות בסניפים נבחרים של רשת סופר פארם.
אפשר לשלם את האגרה גם בבנק (כרוך בעמלה) או בבנק הדואר, או בהעברה בנקאית לפירוט באתר משרד התחבורה.
אגב, מחיר אגרת הרישוי השנתית כולל גם "אגרת רדיו" בסך 145 ש"ח עבור רשות השידור, וצריך לקוות שביטול אגרת הטלוויזיה יבטל את הסכום הלא גדול אך המעצבן הזה.
הכנה לטסט
במהלך מבחן הרישוי השנתי יבדקו בוחני המכון את מערכת התאורה, הבלמים ובלם היד, רמת פליטות המזהמים מן המנוע, מצבם הכללי של המתלים והשילדה, ואת מערכת ההגה.
ברוב המכונים יבדקו גם את מצב הצמיגים והמגבים ואת הימצאותם של משולש אזהרה ואפוד זוהר.
כדי להגדיל את הסיכויים שלנו לעבור את המבחן בפעם הראשונה, ולהימנע מ"מועד ב'", כדאי לבדוק בעצמנו כל מה שנוכל לבדוק לבד, ובמקרה של ספק אפשר לקפוץ למוסך, לבצע "הכנה לטסט" או לתקן דברים שאנחנו יודעים שיש איתם בעיה..
מומלץ שלפחות אחד מן הטיפולים השגרתיים שלנו במכונית – או הטיפול השנתי היחיד אם איננו נוסעים הרבה – יתוזמן מראש לחודש שלפני מועד הרישוי השנתי של המכונית, וכך נוכל לחסוך זמן, אולי גם כסף, ולהימנע מביקורים מיוחדים במוסך.
הנה מה שאפשר וכדאי לבדוק לבד:
נורות: לוודא שכל הנורות – בהן מאותתים, אורות דרך ואור גבוה, אורות אחוריים ואורות בלימה – כולן פועלות כסדרן.
כדי לבצע את זה ניעזר באדם נוסף אשר יבדוק ויראה מה קורה עם הנורות ברגע שאנחנו מפעילים את המערכות הרלבנטיות. באותה זהדמנות כדאי לוודא שהכיסויים החיצוניים של הפנסים הקדמיים אינם עכורים או דהויים, ובמידה שכן נוכל לחדש אותם בבתי עסק שמתמחים בכך.
מגבים: לבדוק שהמגבים אינם יבשים באופן קיצוני.
לוחית רישוי: אחד הפריטים שטסטרים אחדים "אוהבים" להכשיל בגינם, לכן יש לוודא שהספרות לא מטושטשות או מחוקות ובמידת הצורך לחדש את הצבע עליהן.
צמיגים: בתחום הזה אסור לחפף מפני שצמיגים פגומים עלולים להכניס אותנו לצרות צרורות ולפגוע בבטיחות. מומלץ לשים לב לתאריכי הייצור (מופיעים על דופן הצמיג), ולוודא שהצמיגים לא יבשים, סדוקים או שחוקים באופן לא אחיד או באופן מוגזם.
חשוב לוודא שבמכונית שלנו נמצאים משולש אזהרה, אפוד זוהר, גלגל חלופי תקין, מגבהה ("ג'ק"), מפתח גלגלים ואשפתון (פח אשפה קטן. כיום כבר אסור להכשיל בגלל היעדרו, אבל מדוע לקחת סיכון?).
אם קיים אצלנו חשד כלשהו לגבי תקינות הבלמים – למשל אם הדוושה ספוגית או "דביקה", או אם בעת בלימה ישנה תחושה שהמכונית "מושכת" לאחד הכיוונים – אסור להמתין למועד הטסט וחשוב להיכנס מבעוד מועד לבדיקה במוסך.
צריך לדעת שמכונית שנכשלת במבחן הרישוי בגלל סעיפים אלה חייבת להגיע למבחן החוזר עם "אישור בלמים" חתום על-ידי בעל מוסך מתמחה.
ביום הטסט כדאי להגיע עם הרבה סבלנות ואורך רוח, התור לבדיקה עלול להיות ארוך וחם, וזה לא ממש תענוג. עדיף להגיע מוקדם, ומומלץ מאד להימנע מלהגיע בימי שישי – שבהם מכוני הבדיקה עמוסים במיוחד.
והיה אם נכשל…
לא סוף העולם, ובכל זאת צריך לדעת כמה דברים גם בהלכות מבן ומבחן חוזר. ראשית, עלות מבחן רישוי למכונית נוסעים "רגילה" עומדת על 97 ש"ח (כל תעריפי הבקידות נמצאים כאן), ואם הרכב נכשל נידרש לשלם אגרה נוספת, אם כי במחיר מופחת של 20 ש"ח (בין השאר מפני שהעלות המקורית כוללת גם "עלות בדיקת זיהום אוויר" והיא נפרדת מעלות המבחן).
במקרה של כשלון במבחן, ניתנת ארכה למשך שבוע שבמהלכה יש לתקן את הליקויים ולהגיע למבחן חוזר – יש לשים לב שלפי נהלי משרד התחבורה אין אפשרות לבצע את המבחן החוזר במכון אחר: אם הרכב נכשל יש לשוב למבחן חוזר באותו המכון. אפשר, עם זאת, להגיע למכון רישוי אחר כעבור 30 ימים, מה שאומר שאם חלף מועד הטסט צריך להשבית לצורך זה את המכונית לתקופה האמורה.
ישנן מספר סיבות – כולן על רקע סכנה בטיחותית חמורה – שאם הרכב נכשל בגינן עליו לעבור תיקון מתועד במוסך שמתמחה במערכת שנכשלה. למשל, במקרה של תקלה במערכת הבלמים, ההגה או ב"כיוון פרונט" חייבים לתקן במוסך מומחה ולקבל ממנו אישור רשמי של משרד התחבורה (מתוך פנקס עם אישורים ממוספרים שנמצא בידי המוסך המתמחה) על ביצוע התיקון. תוקף אישור זה הוא 30 ימים. בנוסף, יש להביא למבחן החוזר גם חשבונית בגין התיקון מאותו מוסך או כרטיס עבודה.
לכלי רכב שנכשל בגלל ליקוי מסוכן אסור לנסוע למוסך אלא עליו להיגרר לשם, וצריך לשים לב שבמספר מקרים – למשל רכב שהורד מן הכביש על-ידי ניידת בטיחות בגלל ליקוי מסוכן – אין בכלל טעם להגיע למכון הרישוי לפני ביקור במוסך, תיקון, וקבלת אישור לגבי התיקון הזה.
מבחן רישוי שנתי לא נדרש במכוניות חדשות, אלא רק כעבור שנתיים מיום עלייתן לכביש, אולם הפטור מן המבחן לא פוטר את בעל הרכב מתשלום אגרת הרישויה שנתית…
בכלי רכב שגילם מעל 15 שנים חייבים להגיע למכון הבדיקה מצוידים באישור של מוסך מוסמך לתקינות הבלמים, ובכלי רכב שגילם 19 שנים ויותר – שמוגדרים כ"רכב מיושן", יש לבצע מבחן רישוי בכל חצי שנה ולהגיע לטסט עם "אישור רכב מיושן" מן המוסך המטפל.
פרטים נוספים אודות נהלים שנוגעים לכלי רכב מיוחדים (מוניות, גרירה וחילוץ וכיוצ"ב), ולגבי כלל המסמכים שנדרשים למבחן השנתי והנהלים השונים אפשר למצוא כאן.
