כל מי שנהג מספיק קילומטראז' בחיים שלו נתקל בדילמה הזאת: האם להמשיך לנהוג עם צמיג מפונצ'ר, ולאיזה מרחק?
אין צורך להסביר מדוע אסור לנהוג עם צמיג שאיבד את האוויר שדחוס בתוכו ועד כמה זה מסוכן, אבל כדאי להתעכב על דברים פחות מובנים מאליהם – החל מסך הנזקים הכספיים שנסיעה כזאת גורמת וכלה במצבים שבהם זה הפתרון הכי בטוח ולכן צריך לבצע אותו נכון.
קבלו שלושה טיפים שבעזרתם אולי לא תיקלעו למצבים שכדי לצאת מהם תזדקקו לשלושת הטיפים הבאים. קבלו את הדרכים להימנע מן הצורך להחליף גלגל, ואמצעים שתמיד כדאי שיהיו זמינים עבורכם ברכב.
תקר בצמיג נגרם לרוב בגלל חדירת עצם זר כמו בורג או פיסת מתכת, ולפעמים בגלל פגיעה בדופן או בגלל בלאי, אבל ישנם תנאים שממש "מזמינים" פנצ'ר ואפשר להימנע מהם.
כאשר קיים תקר בצמיג לא תמיד אפשר להרגיש בכך ברגע הראשון מפני שבריחת האוויר עשויה להיות איטית והדרגתית. התעלמות מתקר "קטן" בוודאי מחמירה אותו, ובהתאם למיקום הצמיג – מלפנים או מאחור – הוא משפיע על ההיגוי ועל התנהגות הכביש של המכונית. בכל מקרה זה עלול להיות מסוכן ולסבך אתכם בתאונה.
כך לנהוג ברגע האמת
ברגע שבו שומעים צליל לא רגיל מכיוון הצמיגים, או התנהגות שונה של הרכב, או אם נדלקת נורית התרעת לחץ אוויר בצמיגים על לוח המכשירים (TPMS) – חשוב למצוא מקום בטוח בצד הדרך ולעצור בו, וצריך לעשות את זה במהירות ובקור רוח.
תגובת הנהג חייבת להיות שקולה: הורדת מהירות הנסיעה, הפעלת מהבהבי חרום ("האזארד") וחיפוש של מקום בטוח לעצור בו או להגיע אליו. ככל שהתגובה תהיה מהירה וזהירה יותר כך גדולים הסיכויים להיחלץ עם מינימום נזק, ואולי אפילו להציל את הצמיג המפונצ'ר.
צמיג עלול "להתפנצ'ר" בעת נהיגה על כביש מהיר ועמוס בתנועה, או באמצע שום מקום בגזרה שממילא לא בטוח להימצא בה. במקרים כאלה עדיף דווקא להמשיך לנסוע כדי להימנע מתאונה או ממצב מסוכן אחר – אבל דרוש להתאים את אופי הנהיגה ואת מהירות הנסיעה למצב שנוצר.
הנזק העיקרי לצמיג שאיבד לחץ אוויר נגרם בגלל נסיעה מהירה, ולכן חשוב להוריד את המהירות ולא לעבור את ה-20-30 קמ"ש – בהתאם לתנאי התנועה שמסביב.
ככל שהכביש סלול ברמה טובה יותר ואין בו פיתולים אפשר לנסוע למרחק גדול יותר ולהיפך: אספלט משובש וכביש מפותל מסכנים יותר את הנהג ונוסעיו ואת סיכויי השרידות של הצמיג.
חשוב להקפיד במיוחד להימנע מכניסה למהמורות וחריצים באספלט וככל שאפשר לשמור על קווי נסיעה ישרים – בין השאר כדי לצמצם את הסיכוי שהצמיג יתנתק מן החישוק.
למען הסר ספק: ברגע שתנאי הכביש והסביבה מאפשרים את זה צריך לעצור במקום בטוח, הרחק מציר התנועה, ולהרחיק את שאר יושבי הרכב מן הכביש.
הגבלת נזקים
רגע לפני שנדבר על התגובות והפעולות שנדרשות מן הנהג צריך לומר כמה מילים על מצבו של הצמיג.
לחץ האוויר בין הצמיג לחישוק תומך בדפנות הפנימית והחיצונית שלו, ויחד איתן נושא במטלת שיכוך המהמורות ובהצמדת הסוליה לאספלט. כאשר הלחץ פוחת נמעכות דפנות הצמיג ונפגמת היכולת שלהן לשאת בעומס. בשלב ראשון נוצרים עומסי קריעה חזקים על רצועות וכבלים שמהווים שלד פנימי בתוך הגומי, ועל הגומי עצמו, ולאחד מכן מתחיל חישוק הגלגל למעוך את הדפנות ולהרוס את המבנה שלהן. ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר, לחץ האוויר נמוך יותר, או שמרחק הנסיעה ארוך יותר – נגרמים לצמיג נזקים בלתי הפיכים ובסופם הוא נקרע ומתפורר, או שהוא "בורח" מן החישוק ונדרס על ידו.
חמור מכך: חישוק הגלגל "חוטף" מהלומות שהוא לא מתוכנן לשאת – ואלה עלולות לגרום לכיפוף של חישוקי פלדה או שבירה של חישוקי סגסוגת.
את רוב רובם המכריע של התקרים אפשר לתקן באמצעות "פטריה" עם מדבקה. תיקון כזה עולה כמה עשרות שקלים ולאחר מכן אפשר להמשיך לנסוע עם הצמיג המתוקן כרגיל, והוא יכלה את ימיו כמו שאר הצמיגים שעל הרכב. לעומת זאת – המשך נסיעה עם צמיג שאיבד הרבה לחץ אוויר גורם לנזקים שתוארו קודם ובמקרה הטוב נהג ייאלץ להחליף צמד צמיגים או לכל הפחות את הצמיג המפונצ'ר.
במילים אחרות – המשך נסיעה עם צמיג מפונצ'ר יגרום לכל הפחות לנזק בהיקף כספי של מחיר צמיג חדש אחד או שניים, כלומר בין 300 ל-2,000 שקלים. במקרה הרע, אם המשך נסיעה יגרום נזק לחישוק סגסוגת, העלות עלול להיות כפולה.
וזה לא הכל: שבר של חישוק עלול לגרום לנזקים עקיפים נוספים כמו הרס של קליפרים ודיסקים של מערכת הבלמים, פגיעה בציריות או שבר של סרנים וחלקי מתלה. מיותר להזכיר שנהג עלול לאבד את השליטה ברכב ולהיקלע לתאונה קשה.
מקרה חירום זה מקרה חרום
עצירה באמצע כביש סואן או בסמוך אליו עלולה להיות יותר מסוכנת מאשר נהיגה על צמיג מפונצ'ר: בכל שנה נהרגים בישראל כמה עשרות נהגים ונוסעים שעצרו בשולי הכביש מסיבות שונות. פעולה ראשונה שצריך לבצע – עוד לפני העצירה עצמה – היא להפעיל תאורת חרום ("האזארד") ולהתרחק ככל שאפשר משאר התנועה שעל הכביש. לאחר שעוצרים במקום בטוח יש ללבוש אפוד זוהר וכאמור – להרחיק את יושבי הרכב מציר התנועה, רצוי אל מעבר לגדר בטיחות.
בהרבה מאוד מכוניות חדשות, וגם פחות חדשות, אין גלגל רזרבי עם צמיג חלופי בגודל רגיל. בחלק מן המכוניות יש צמיג צר שמיועד לספק פתרון זמני, ובאחרות יש ערכות ניפוח שנועדו לאפשר נסיעה עם הצמיג המפונצ'ר למרחק של כמה עשרות קילומטרים. בשני המקרים – לאחר התיקון הזמני מותר לנסוע נסיעה איטית במהירות שלא עולה על 40-90 קמ"ש.
במכוניות שבהן יש צמיג חלופי (רגיל או קטן) כדאי לבצע החלפת גלגל, בין השאר כדי שלא להחמיר את הנזק לצמיג המפונצ'ר. אם זה לא מתאפשר ישנם שני פתרונות נוספים: שימוש בקצף (לא מומלץ) או ניפוח אוויר באמצעות מדחס חשמלי. מדחס כזה מופעל באמצעות חשמל משקע המצית ברכב, והוא מאפשר לנפח את הצמיג ללחץ המומלץ. ברוב המקרים, אם הצמיג לא נקרע וקצב בריחה האוויר סביר – אפשר לנסוע על הצמיג המנופח-מחדש במהירות נמוכה למרחק של כמה עשרות קילומטרים. חשוב לעצור במקומות בטוחים, למשל תחנות דלק, כל כמה קילומטרים כדי לבדוק את מצב לחץ האוויר בצמיג ולנפח אותו מחדש במקרה הצורך.
הזיווג המושלם למדחס ברכב הוא ערכה קטנה של "תולעים" שאפשר לקנות תמורת שקלים בודדים בעליאקספרס. אין כמעט תועלת בערכה כזאת בלי מדחס, אבל בחלק מסוגי התקרים היא תאפשר לשלוף מסמר או בורג שפוצעים את הצמיג ולהבריג במקומו "תולעת" איטום כזאת. לאחר מכן יש לחבר את המדחס ולנפח את הצמיג, ואם הכל הסתדר זה יאפשר להגיע עד לצמיגיה ("פאנצ'רמאכר").
בכל מקרה תיקון פנצ'ר באמצעות "תולעת" הוא זמני בלבד, וכך גם החלפה לצמיג רזרבי. חשוב להמשיך בנסיעה רגועה לפנצ'ריה לצורך תיקון מקצועי.
במקרה המצער שבו נאלצתם לעצור בצד הדרך בגלל פנצ'ר ישנם שלושה דברים שתשמחו לגלות שלא ויתרתם עליהם ברכב: ערכת תיקון/החלפה מלאה (מפתח ברגים, מגבהה – "ג'ק", מברג, גלגל חלופי תקין או ערכת איטום וניפוח), מדחס ו"תולעים", ופנס טעון. אף פעם לא מזיק שיהיו לכם ברכב גם זוג כפפות עבודה וחבילת מגבונים, וכמובן – בקבוק מי שתיה.
ההבדל בין חכם לפיקח
ישנם תקרים שאי אפשר להימנע מהם אבל אלה בדרך כלל היותר נדירים. הדרך הטובה ביותר לצמצם את הסיכון לתקר היא להקפיד על בדיקת לחץ אוויר בצמיגים לכל הפחות אחת לשבועיים. בדיקה כזאת חשובה לא רק כדי להאריך את אורך החיים של הצמיג ולצמצם את תצרוכת הדלק אלא גם מפני שבמקרים רבים אפשר לזהות באמצעותה בריחת אוויר שנובעת מתקר קטן ולתקן צמיג לפני שהתקר גורם לבעיה גדולה יותר.
כל צמיג מאבד מלחץ האוויר שבו באופן נורמלי, אבל מי שמקפיד למלא אוויר אחת לשבועיים עשוי לגלות שאחד הצמיגים מאבד לחץ בקצב מהיר מן האחרים. זה יכול להיות בגלל נקר קטן או בריחת אוויר משסתום הניפוח ("ונטיל"), וכאשר בריחת האוויר הקלה תשחרר מספיק לחץ הצמיג יהיה חשוף יותר לתקר וגם להתחממות שעלולה לגרום לפיצוץ שלו.
טיפ ראשון להימנעות מתקר הוא, לכן – בדיקת לחץ אוויר לפחות אחת לשבועיים. בהקשר זה חשוב שלא להסתמך על חיישני לחץ אוויר (TPMS) שמותקנים כיום ברוב המכוניות מפני שהם לא מספיק רגישים.
טיפ שני הוא לבדוק את מצב הצמיגים באופן ויזואלי וקבוע, ואפשר לעשות את זה באותה הזדמנות שבה בודקים את לחץ האוויר. כמובן שחשוב לשים לב למסמרים, ברגים או כל דבר אחר שעלול להיות נעוץ בגומי אבל גם לבלאי, שפשופים וסדקים.
הטיפ השלישי קשור לנהיגה בסמוך לאתרי בניה או מקומות שבהם מבוצעים שיפוצים. יותר מידי בעלי מקצוע נוטים לאבד ברגים, ולאחר מעבר בסמוך לאתר כזה כדאי להציץ ולוודא ששום דבר מיותר לא נעוץ באחד הצמיגים.
חילוץ
כאשר נתקעים בסביבה מסוכנת אפשר להמשיך "להתגלגל" על הצמיג המפונצ'ר למרחק של מספר קילומטרים, ומחיר החילוץ הזה יהיה לכל הפחות מחירו של הצמיג שצפוי להיהרס. זה מחיר נמוך יותר מנזקים פוטנציאליים אחרים. כאמור – נסיעה כזאת חייבת להיות איטית ככל האפשר כדי למזער את שאר הנזקים.
כאשר אין אפשרות להחליף גלגל או לנפח את הצמיג בשטח יש להתקשר לשירותי חילוץ, ובהתאם לסיטואציה לשקול להתקשר גם למשטרה. למשל, כאשר נתקעים במקום מסוכן שעלול לגרום לתאונות, או באזור נידח, חשוב ליידע את המשטרה.
רוב פוליסות הביטוח כוללות גם שירותי חילוץ, אלא שלחלק מחברות החילוץ לוקח לפעמים כמה שעות כדי לבצע אותו בפועל. עמותת 'ידידים' מפעילה מערך גדול של מתנדבים שעושים עבודת קודש בסיוע לנהגים במצבי מצוקה שונים – ובכלל זה גם כאשר נהגים לא מצליחים להתגבר על תקר בגלגל (טלפון 1230).
יש לכם טיפים נוספים לתחזוקת רכב: כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
שינוי מידת צמיגים ברכב: לא רק למשפרים. כך תשנו מידות צמיגים, תעדכנו את רישיון הרכב שלכם ואולי גם תחסכו כסף
המדריך לרכישת והתקנת רפידות בלמים ודיסקים ברכב: תלויים בבלימה
מוכרים או קונים מכונית? קודם תמחקו את המידע האישי שלכם
האם כדאי להחליף סוללה מקולקלת במכונית היברידית בת 7 שנים או יותר?
