כביש שחור מתפתל בין הגבעות החשופות של מדבר יהודה כנחש עצל שראשו מונח על המדרונות המערביים של הר מצדה. כמעט באמצע הדרך נפרד שביל כבוש וקופצני מן הדרך הראשית ומוליך אל עבר סלעים אדירים אשר פוסלו על-ידי הרוח, השמש ומי הגשמים והשיטפונות לכדי נוף בראשיתי מהמם ביופיו.
נחל צאלים מלכך את שיפולי ההר וחוצב במבוך של סלעים, ובנקודה אחת נוחת במפל שעומקו כמאה מטרים.
כדי להגיע לכביש ואל הנחל יש לצאת מתוך העיר ערד ולנטוש, כעבור פיתול או שניים של הדרך, את מראה הבתים והיישוב. מרגע זה והלאה חלים עלינו חוקי המדבר, והראשון בהם הוא להאט את הקצב.
שום דבר לא בוער כאן: הסלעים, הנחלים וההרים נמצאים במקומם מזה עשרות אלפי שנים והם דוממים ועוצרי סוד.
לא כל המטיילים בנויים לחוויות מדבריות ובעת שרוב עמישראל שועט אל נופי הצפון ומוצא את עצמו לא אחת עומד פגוש אל פגוש בפקק תנועה אין סופי – לכאן מגיעים מטיילים נבחרים בלבד, מי שלמדו להעדיף את יפי המדבר ואת מהלך הרוחות על גבי השממה והיובש, את חום היום ואת צינת הלילה.
בימים אלה של סתיו ותחילת חורף מתחיל המדבר להתארגן לקראת תקופה קצרצרה שבה הצמחייה תרווה מים ולאחריה תפרח בפריחה אביבית, מדודה, שקולה, חסכונית במשאבים.
כאשר מתרחקים מן העיר וגולשים במורד הכביש כדאי לפתוח את חלונות הרכב לרווחה כדי להתאחד עם אוויר המדבר היבש והנעים. הכביש מוליך אותנו אל בקעת קנאים – תוואי שטח קעור שאורכו כארבעה קילומטרים ורוחבו כקילומטר. כביש 3199 (ערד -מצדה) חוצה את הבקעה אשר קיבלה את שמה מהר קנאים שנישא מעליה ותוחם אותה ממזרח. מפסגת ההר נגלה למטפס המראה המשכר של המצדה – מעוז הקנאים, עם תצפית נהדרת על דרום מדבר יהודה.
במחצית הדרך בין ערד למצדה, מול הכניסה לכפר נוקדים, נמתח צפונה שביל שמסומן בסימון שבילים שחור. על אף ששביל זה מוגדר כמתאים לכל רכב ישנם לאורכו מקומות שאותם קשה לעבור עם מכוניות נוסעים, ויש לנהוג בהם בזהירות יתרה. השביל "השחור" מוליך אל ערוץ של נחל צאלים ואל 'בריכת צפירה', ונדמה כאילו שהוא חודר לאט, במנות קטנות, אל מסתרי המדבר, כאילו כדי להתמסר לחיבוק בראשיתי.
הר צפירה מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל פני הים ובסמוך אליו הוכשר חניון לילה. אפשר אמנם להגיע עד לחניון גם במכוניות נוסעים – בנהיגה מאד זהירה – אבל מי שמעדיף לשמור על המכונית והצמיגים יכול פשוט לצעוד, מרחק של כשלושה ק"מ, וליהנות מן המפגש הלא אמצעי עם המדבר. לכלי רכב בעלי הנעה כפולה אין כל בעיה להגיע בקלות עד לערוץ הנחל.
גב מים קטן, צר וארוך נמצא בערוץ הנחל ומציג דוגמא קטנה לכח המים כשהוא מוקף בסלעים חלקים כשיש. בעיתות של שיטפונות שוצפים כאן המים, ולאורך עשרות אלפי שנים הם שייפו והחליקו את הסלעים תוך שחשפו את צבעם הצחור. מכאן מתחילים לטפס לאורך שביל שמסומן בסימון שבילים ירוק, חודרים יותר ויותר אל נופי בראשית ומגלים על כל צעד ושעל טפחים נוספים מו הנוף הפראי של נחל צאלים.
ממש לפני קצה ההר מתחיל השביל לרדת בתלילות אל הבריכות, ורגע קודם לכן נשלחת מן השביל, אל מעל לתהום, מרפסת סלע שממנה אפשר לצפות על המראה המסחרר של מפל המים בערוץ נחל צאלים. בעת שיטפון גועשים כאן המים ונדחקים במבוך הסלעים עד שהם צונחים מטה אל ערוץ מתרחב ורגוע. מי השיטפונות זורמים לכל רוחב הערוץ מזרחה תוך שהם חולפים בדרכם מספר רב של גבי מים וכאילו מרסנים את הנחל ונוטלים ממנו את המראה הפראי.
בנקודה שבה התרחש האסון של עמרי ועילאי ניר יורד שביל תלול אל הבריכות, וכדי ללכת בו יש להיעזר בסולמות וביתדות שהכשירו כאן אנשי רשות הטבע והגנים.
הירידה צמודה לסלעים ומוגדרת למיטיבי לכת, כלומר רק למי שבטוח בעצמו ויש לו את הכושר הגופני והיכולת. אבל גם מי שהגיע עד לכאן ולא מעוניין לרדת לא ייצא בידיים ריקות: המראה מרהיב, הנוף המדברי מהמם ואוויר המדבר נהדר.
כאשר יורדים בסולמות מתגלה מערכת מבוכים שנחצבה ופוסלה על-ידי מי שיטפונות, וממש לפני המפל הגדול ניצבת מעין כיכר גדולה שמוקפת בסלעי ענק. זאת הנקודה שבה "מתארגנים" המים לפני זינוק לתהום, וכאן שוקע סחף מן השיטפונות, עם אבנים קטנות וגדולות. סקרנים ובעלי סבלנות ימצאו כאן "מציאות" שנסחפו לכאן עם זרמי המים, וכמובן שבימים אלה של שיטפונות יש להתרחק מרחק הגון מאפיק הנחל.
כך מגיעים: מצומת 'כידוד' שבצפון-מזרח העיר ערד יוצא כביש 3199 לכיוון צפון ולאחר מכן למזרח, אל עבר המצדה.
מול כפר נוקדים נמתח צפונה שביל שמסומן בסימון שבילים שחור אל עבר בריכת צפירה, לאורך של כחצי שעה בנסיעה איטית. מפת טיולים וסימון שבילים מס' 11. מחניון הלילה יש שביל הליכה, (סימון ירוק) אל בריכת צפירה.
