נפתח בפתרון סוגיה שמעסיקה לא מעט ישראלים מידי פעם: האם יש לומר "נָתניה" עם 'קמץ' תחת האות נון, או עם 'שבא': נׇתַנְיָה או נְתַנְיָה?
התשובה הרשמית, אם בוחנים את אתר האינטרנט של עיריית נתניה ואת התעתיק הלועזי (Netaniya), היא נְתַנְיָה, הגם שהתשובה הזאת לא לגמרי מסתדרת עם העובדה שהעיר הזאת היא העיר הגדולה ביותר בישראל שנקראת על שמו של אדם, ולאיש הזה קוראים נתן שטראוס.
מצד שני, הפולקלור הנתנייתי גורס שלמר שטראוס, נדבן אמריקני שתרם לא מעט לבניין הארץ בתקופת המנדט הבריטי, לא באמת מגיע כל הכבוד אלא רק חלק קטן ממנו: פרנסי הכפר הקטן שהוקם בין הרצליה לחדרה בשנת 1928 פנו לשטראוס וחשבו שאם יקראו למקום על שמו הוא יתעודד לתרום כסף להתיישבות בחולות.
בפועל, כך על פי הרשומות, שטראוס תרם 1,000 דולר (לא מעט במונחי אותן שנים) בשנת 1928, אבל האתוס אומר ש"נתן לא נתן", ולכן הוסיפו גם את הקדוש ברוך הוא לשם הישוב, כלומר נתן-יה (נתן האל).
כך או אחרת, נתן או לא נתן, הכפר נתניה הוקם במקור על-ידי 'הסתדרות בני בנימין' אשר ייסדה בין השנים 1924–1926 את הרצליה ואת כפר אהרון, והייתה שייכת למחנה הימין האזרחי בישוב העברי. היות שכך נמנע ממנה שיתוף הפעולה של הנהגת היישוב וההסתדרות הציונית.
בשנת 1928 נסעו עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י לארצות הברית ולאירופה כדי לגייס כספים להקמת הכפר, אולם שבו בידיים ריקות. בהמשך, לקראת יום הולדתו ה-80 של הנדבן היהודי האמריקני נתן שטראוס הם פנו אליו במברק ברכה והציעו לקרוא ישוב על שמו אם יסייע בהקמתו.
ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח חאמדן תמורת 5,600 לירות ארץ ישראליות, ב-18 בדצמבר של אותה שנה עלו על הקרקע ארבעה חברי 'בני בנימין' כדי לחפור בה באר ראשונה, וב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמישה מתיישבים ראשונים כדי לחרוש את החריש הראשון סביב הכפר.
לפחות מבחינה אחת אפשר לראות בנתניה "עיר סטארט אפ": בהיעדר מימון של מוסדות ההתיישבות הקימו אנשי 'בני בנימין' את חברת 'הנוטע', וגייסו כספים ממשקיעים בחו"ל לא כתרומות, אלא בתמורה לפדיון המכירה של פירות הפרדסים שהם נטעו באדמות הכפר.
רק ב-2 באוקטובר 1932, לאחר שנחלצו בשן ועין מפרעות 1929, קיבלו מתיישבי נתניה הודעה משמחת לפיה הישוב שלהם זכה למעמד רשמי של כפר, ובדצמבר 1948 הייתה נתניה לישוב הראשון שזכה למעמד של עיר לאחר הקמת מדינת ישראל.
כשחם הולכים לים
החזאים מדווחים לנו שהחודש שחלף היה הלוהט בחודשי הקיץ בשנים האחרונות, והם גם חוזים שהחודש הנוכחי לא יהיה קריר. לכן, לקראת ערב, אתם מוזמנים לטיול בשולי הערים שנושקות לים. פרנסי נתניה בנו טיילת נאה שמהלכת על קצה מצוק הכורכר, זאת אחת היותר יפות מבין אלה שלאורך הים התיכון בישראל, ולעת ערב יוצאים חובבי הבריזה ליהנות ממשב הרוח שמגיע מהים.
מה שרובם אולי לא יודע הוא שבימי הקיץ החמים האדמה חמה יותר מאשר מי הים, ולכן ה'בריזה' נושבת בעצם לכיוון ההפוך: מן היבשה לכיוון הים. לא שזה משנה יותר מידי אחרי יום חם, ובכל מקרה משעשע לגלגל בראש פיסת טריוויה אחרת, ציטוט של תייר שנפש במקום בשנות השלושים וכתב כך בחוברת שפורסמה בשנת 1937: "עברתי בכל חופי הים התיכון, ביקרתי בריוויירה הצרפתית, ולא ראיתי בשום מקום חוף נפלא ועשיר בסגולות טבע כחוף נתניה…".
נו, טוב, לפחות אין ספק שפניה של העיר נתניה הם אל הים, ורכס הכורכר שנמתח לאורך רוב חוף הים התיכון שלנו נישא כאן לגובה של כ-50 מטרים ומעניק למהלכים עליו תצפית נפלאה אל גלי הים.
הטיילת של נתניה נבנתה במספר מקטעים לאורך השנים. תחילה נבנה קטע ממרכז העיר צפונה ודרומה, לאחר מכן נוספו כשלושה ק"מ מדרום ואורכה הכולל של הטיילת עומד כעת על כמעט עשרה קילומטרים אשר נמלאים לעת אחר הצהרים והערב בתושבים ותיירים רבים. בשלושת הקילומטרים הדרומיים נבנו פינות משחקים, ירידה נוחה לים ונקודות תצפית עבור חולמים ואוהבים. כבישים רחבים מוליכים ממרכז העיר דרומה, על קו החוף צמחו בתי מלון שמגרדים את השמיים, והקטעים הוותיקים של הטיילת משתלבים לרצועה רצופה עם הקטעים הצעירים.
שבילים קצרים וצרים מוליכים מן השביל המרכזי אל פינות ישיבה נסתרות בתוך סבך צמחיה, וגם מהן ישנה תצפית נפלאה על הים. שתי מעליות גדולות, שמזכירות מראה של חללית, מורידות ומעלות אל החוף את המתרחצים שמתקשים לעלות ולרדת במדרגות.
השראתו של הארכיטקט והאומן הברצלונאי הנודע גאודי ניכרת במקטע הדרומי של הטיילת, עם פסלי ענק שפיסל תושב העיר, רוסלן סרגייב, שמזכירים את המורשת הספרדית. אלה פסלי מוזאיקה ענקיים מחופים בפסיפס עליז וצבעוני בהרכב צבעים משעשע וחי. הפסלים רובצים על הטיילת כיצורים מעולם אחר ולצידם נמתחים משטחי דשא ונטועות פינות ישיבה. הפסלים המעוגלים מזמינים את הילדים בחיבוק לשחק בין נבכיהם, כשהם מציעים להם מקומות מסתור וחלקים קלים יותר או פחות לטיפוס.
כך מגיעים:
על כביש 2 (כביש החוף מתל אביב – חיפה) – בין אם נוסעים צפונה או דרומה – כדאי לרדת במחלף פולג ולהמשיך מערבה, דרך השדרה, עד לים.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
