נדידת החורף בעיצומה ומאות אלפי ציפורים חולפות אותנו כמידי שנה בדרכן מאירופה לאפריקה. אחד המזנונים ואזורי המנוחה החביבים עליהן – אגמון החולה – שינה בחודשים האחרונים את פניו לרווחת המבקרים ונבנו בו מספר מבנים ואזורים חדשים שמשנים במידה רבה את חוויית הביקור.
לציפורים זה לא משנה. מופע מהמם של להקות ציפורים אדירות, בראשן להקות העגורים הענקים, מלכותיים ורבי הוד, מספק כמו תמיד תירוץ נהדר לקום מוקדם בבוקר ולהצטרף לסיור שחר או לדחות את מועד השינה כדי ליהנות מסיורי שקיעה ולילה. גם השטח עצמו – בעבר חלק מביצת החולה הענקית שהייבוש שלה נחשב בשעתו למפעל חלוצי מגבש – לא השתנה ואפשר לטייל בו שעות מבלי לשבוע.
דבר אחד שהשתנה על הקרקע, ולאו דווקא לטובה, עלול לצמצם את זרם המבקרים, ובמיוחד של מי שיתקשו לעמוד בנטל הכלכלי: הכניסה כרוכה בתשלום של 35 שקלים למבוגר, 21 שקלים לילד מעל גיל 5 ולחיילים, 18 שקלים לאזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות.
בכניסה לשטח האגמון הוקם מבנה חדש ובו מרכז מבקרים משוכלל, והוא מעוצב כמו גוף שפורץ מן הקרקע לכיוון השחקים. באופן צפוי מנגיש המרכז למבקרים את תחום הצפרות, מתאר את נתיבי הנדידה של כחצי מיליארד ציפורים בכל שנה מעל שמי ארצנו, ולא שוכח להדגיש את ההיסטוריה הפרטית של הקרן הקיימת לישראל שנוסדה על-ידי ההסתדרות הציונית בשנת 1901 ככלי למימון גאולת אדמות והתיישבות יהודים בארץ ישראל.
בשנת 1954 הפכה קק"ל לחברה ישראלית בבעלות המדינה מבלי לשנות את הייעוד שלה: רכישת וחכירת קרקעות ליישוב יהודים וגוף שממונה על פיתוח אדמות הארץ והייעור שלהן, כמו גם על הסברה חינוכית-ציונית.
למרכז המבקרים יש שני מפלסים, ובין השאר מוצג בו חלקה של קק"ל בייבוש ביצת החולה בשנות ה-50 ופעילותה במקום עד ימינו. "קיר הציפורים", במפלס התחתון, מציג באמצעות מצלמות ובזמן אמת את גיבורות האגמון, הציפורים עצמן, עת שהן נוחתות וממריאות, וכן את תנועתן ברחבי אירופה ואפריקה. משקפות מציאות מדומה מאפשרות למבקרים "להתחבר לדמויות" ולדמות את עצמם כציפורים: אפשר לראות את העולם ממעוף הציפור כאשר מצטרפים וירטואלית אל להקת עגורים שמעופפת מעל עמק הירדן ונהר הירדן ששוצף מתחת, ואפשר לשלוט, וירטואלית, בגובה המעוף מבלי לאבד את שאר חברי הלהקה, הווירטואליים, שמעופפים ומצווחים מסביב.
במפלס התחתון בנוי גם אודיטוריום גדול שבו מוקרנים סרטי טבע וסרטון שמתאר ביקור באתר לאורך מסלול מיוחד לצלמים חובבים. הסרט מתחיל מחדש בכל שעה עגולה.
נקודת עניין נוספת היא מודל תלת ממדי שמציג את ביצת החולה כפי שכנראה נראתה בתחילת שנות החמישים ואת המבנה הנוכחי שלה, עם תעלות שמנקזות את מי הגשמים וההשקיה ועם שטחי החקלאות האדירים, כמו גם את מיקומה על השבר הסורי-אפריקני שלאורכו נודדות הציפורים. מוצגים גם יחסי האדם-ציפורים בסביבה שבה מתאמצים להשיג דו-קיום ואיזון בין החובה להגן על ערכי הטבע והחי לבין הצורך לקיים חקלאות מודרנית.
במפלס העליון פועלת גלריה שבה מוצגים צילומי ציפורים, יש מרכז כנסים שמשמש בעיקר צפרים מן הארץ ומחו"ל, וכמובן שיש גם בית קפה. גג המבנה משמש את הצפרים הרבים שמגיעים לכאן מידי שנה כשהם נרגשים לא פחות, ואולי אפילו יותר, מן הציפורים עצמן.
כרגיל – אפשר לבקר בשטח האגמון בטיול רגלי, או שאפשר לשכור אופניים או רכב חשמלי קטן. בכל מקרה אסור לפספס את האטרקציה החדשה: 'גן בוטני לצמחי מים וביצה באגמון החולה'. זהו שטח מגודר של כ-30 דונמים שהכניסה אליו חופשית, וסלול בתוכו מסלול כורכר שלאורכו אפשר לחוות את "בתי הגידול הלחים". מצידי השביל והגשרים שמתוחים מעל תעלות מים יש בריכות רדודות שבהן גדלים יותר ממאה מיני צמחי מים וביצה. שלטי הסבר נטועים לאורך השביל ועליהם הסברים מפורטים אודות הצמחים, ובנוסף להם נמצאים בשטח מדריכים של קק"ל שמסבירים למבקרים אודות עולמם המלהיב והמורכב של צמחי מים וביצה ושל הציפורים.
הגן הבוטני משמר את הצמחייה הייחודית שהתקיימה בביצת החולה ובמיוחד את המינים שנמצאים בסכנת הכחדה. יופיו של המקום בתקופה זאת של השנה מועצם על-ידי המראה החורפי של עצים בשלכת, וכל שיח או עץ זוכה לשלט הסבר מכבד.
מה שלא השתנה, אבל משמח אותנו בכל פעם מחדש, הוא המראה של אלפי זוגות עגורים, ציפורי פלמינגו שניצבות בתוך המים כשמקוריהן טמונים עמוק בתוכם, צבי מים, נוטריות ומאות מינים של בעלי חיים נוספים.
מומלץ להצטייד בסלי פיקניק, שכוללים כמובן גם שקיות לפינוי אשפה, וליהנות מסעודה משפחתית קלילה בשטח או לצד אחד משולחנות הפיקניק שמוצבים בשטח האגמון.
כך מגיעים: 'אגמון החולה' ב"וויז".
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
