על כבישי ישראל מתגלגלות כיום כ-13,000 מכוניות מדגמי טויוטה ולקסוס משנות הדגם 2007-2009 עם פגם ייצור סדרתי בדאשבורד.
הסדר פשרה שאושר לא מכבר על-ידי בית המשפט מקנה לבעלי הרכב האלה מספר חודשים שבמהלכם הם זכאים לקבל דאשבורד חדש אשר ייוצר במיוחד עבורם, וזאת תמורת השתתפות עצמית בגובה 1,250-2,500 שקלים. שווי ההטבה לכל בעל רכב: כ-7,300 שקלים או יותר.
בתביעה הייצוגית, שהוגשה על-ידי עו"ד תומר ברם בשנת 2019, נטען שבדגמים שונים מתוצרת טויוטה ולקסוס שיוצרו בין חודש ינואר 2007 ועד לחודש מרץ 2009 קיים פגם ייצור שכתוצאה ממנו משתנה המרקם של הדאשבורד והופך לדביק או סדוק, או שהוא "נמס". בבקשת האישור נטען שאנשי טויוטה מודעים לכשל הסדרתי, ולראיה הם תיקנו אותו בארצות הברית על חשבונם ואף השיבו שם כספים ללקוחות והאריכו את תקופת האחריות ל-10 שנים.
למרות זאת – כך נטען – הם לא דאגו באותה מידה ללקוחותיהם בישראל: לא רק שבעלי רכב נאלצו לשלם בין כ-8,000 לכ-18,000 שקלים כדי להחליף דאשבורדים פגומים או לנסוע במכוניות פגומות – טויוטה ונציגיה אף התעשרו על חשבון בעלי הרכב שרכשו מהם חלפים.
אנשי טויוטה ונציגיהם טענו מנגד שאין בעיה אמיתית בדאשבורדים אלא לכל היותר "שינויים קוסמטיים קלים שמתרחשים בחלק מכלי הרכב לאחר שימוש לאורך שנים בתנאים של חום ולחות גבוהים". הם גם טענו שלשינויים האלה אין השפעה על תפקוד הרכב או על הבטיחות ולכן לא חלה עליהם חובה להחליף דאשבורדים לאחר תום תקופת האחריות.
טענה אחרת של טויוטה, שקצת סותרת את הקודמת, היא שבמהלך שנת 2016 בוצע בישראל קמפיין שאפשר לבעלי רכב רלוונטיים להחליף דשבורד ללא עלות ולמעשה להאריך את האחריות לרכב ל-10 שנים מיום שעלה על הכביש. ארבע שנים קודם לכן, כך נטען, הוצעה "הטבה שירותית" נפרדת של זכאות להחלפת דשבורד בתנאים מסוימים לדגמי לנד קרוזר.
הדאשבורדים הנמסים של טויוטה ולקסוס
מהסדר הפשרה עולה שהתקלה הסדרתית קיימת בדגמי טויוטה אוונסיס, קאמרי, קורולה ולנד קרוזר 'פראדו', ובדגמי לקסוס RX, IS, ו-LS – אשר יוצרו בין 1.1.2007 ועד ל-28.3.2009.
הקבוצה הגדולה ביותר של כלי רכב שנפגעו כוללת את טויוטה קורולה, ואילו העלות הגבוהה ביותר של החלפת דאשבורדים היא בדגמי טויוטה לנד קרוזר ובכל דגמי לקסוס.
כמו ברוב התביעות הייצוגיות שמוגשות בישראל גם במקרה הזה טענות הצדדים לא נבחנו לגופן על-ידי בית המשפט ותחת זאת התקיים הליך גישור שבסופו גובש הסדר פשרה. בהסדר מסוג זה אף צד לא מודה בעובדות, ולרוב הוא פוגע בכל מי שנשמט מקבוצות הנפגעים שמוגדרות בו, כפי שקרה גם הפעם.
החלק הטוב של ההסדר מקנה לכל בעלי הרכב עם דאשבורד פגום את הזכות להביא את הרכב לבדיקה במוסך מורשה של טויוטה או לקסוס, ובמידת הצורך להחליף אותו תמורת דמי השתתפות עצמית.
אנשי טויוטה טענו שמכיוון שמדובר במכוניות בנות 15-17 שנים אין לטויוטה מלאי של דאשבורדים אך החברה תדאג לייצר כאלה במיוחד לצורך ההחלפה, וזה כמובן מסרבל את הליך התיקון.
כל מי שכבר תיקן את הדאשבורד במוסך מורשה של טויוטה יקבל פיצוי חלקי: מן הסכום ששולם על ידו ויוחזר לו יקוזזו דמי ההשתתפות העצמית, ולא יתקבל פיצוי על נזקים עקיפים.
ההישג החשוב של התביעה וההסדר הוא תיקון כשל סדרתי במכוניות בנות 15-17 שנים באופן שעשוי לשדרג את חלקן במידה רבה.
נקודות התורפה של ההסדר, מעבר לעובדה שבעלי רכב נדרשים לשלם תמורת תיקון כשל סדרתי שהיצרנית מודעת אליו – הן ראשית לכל משך זמן קצר של חודשים בודדים שבמהלכם חייבים בעלי הרכב להחליט אם לשלם את דמי ההשתתפות כדי לתקן את הרכב שלהם. ההסדר גם לא מבטיח באופן מוחלט שכל בעלי הרכב שכלולים בו יהיו מודעים לנושא או לזכויות שלהם.
בעיה לא פחות חמורה היא "מנהרת מילוט" שחצובה מתחת להסכם אשר מאפשרת לטויוטה לברוח מבלי לבצע החלפת דאשבורדים בכלל. במצב כזה ייתכן שגם בעלי רכב שירצו בכך לא יוכלו להחליף דאשבורדים.
בנוסף, באופן מאוד תמוה ההסדר הזה מקפח, ולמעשה זונח, את כל בעלי הרכב שתיקנו דאשבורדים פגומים על חשבונם במוסכים שאינם מורשי טויוטה, והוא אף מגביל באופן שערורייתי את סכום התביעה האישית שהם יכולים לתבוע את טויוטה. לחלק הזה של ההסדר אין הסבר מניח את הדעת, ומוזר ששני שופטי בית המשפט המחוזי לא טרחו לאזכר את הלקונה הזאת.
לאחר שההסדר הוגש לאישור בית המשפט התקבלה שם התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, והטיעונים שלה נגעו בעיקר לגובה דמי ההשתתפות העצמית, לכך שמי שתיקן את הרכב שלו במוסך לא מורשה לא זכאי לפיצוי ולאופן חישוב הגמול שיקבלו עורכי הדין שהגישו את התביעה.
היועמ"שית טענה – בצדק רב – שלא רק שהגמול לעורכי הדין מנותק מן התועלת הממשית שתצמח לקבוצת הנפגעים – הוא אפילו מעודד את טויוטה ואת עורכי הדין לצמצם את מספר הזכאים לפיצוי במקום להגדיל אותו.
בהמשך נאלץ בית המשפט להתערב פעמיים נוספות בעיצוב הסדר הפשרה עד שזה סוכם ופורסם בחודש מאי השנה. דיון אודות גובה הגמול של עורכי הדין התקיים בנפרד, והפך לחלק הכי מעניין בפרשה הזאת.
מה נותנים, מה מקבלים?
צריך לומר שעד כה לא פורסמו נתונים מדויקים אודות מספר כלי הרכב המעורבים שיזכו ליהנות מן ההסדר, אולם הקבוצה המקורית של כלי הרכב האלה כללה קרוב ל-14,000 מכוניות. מבין כל כלי הרכב שאינם לנד קרוזר – כ-88% הם דגמי טויוטה קורולה. כאמור – משך תקופת ההסדר מוגבלת לשנה – ומכיוון שהוא נכנס לתוקף ב-3 באוקטובר השנה זה אומר שכל בעלי הרכב הרלוונטיים חייבים לדעת עליו כדי להחליט במהירות כיצד לפעול.
מי שלא תיקן עד כה את הדאשבורד שלו יכול להגיע עם הרכב לבדיקה במוסך, ובמידה שייקבע שנדרשת החלפה הוא יידרש לשלם 1,250 שקלים (בתוספת 100 ש"ח במקרה של תשלום בכרטיס אשראי), ואז להמתין להודעה על המועד שבו תבוצע החלפת הדאשבורד. שווי ההטבה לבעל טויוטה קורולה שיבחר להחליף דאשבורד מוערך בכ-7,300 שקלים. בעלי טויוטה לנד קרוזר מן הקבוצה הרלוונטית יצטרכו לשלם 2,500 שקלים כדמי השתתפות (בתוספת 200 ש"ח לתשלום בכרטיס אשראי).
אם טויוטה ולקסוס לא יצליחו לספק לבעלי הרכב דאשבורדים חדשים תוך שנתיים ממועד ההזמנה – בעלי רכב יוכלו להחליף דאשבורד בכל מוסך שיכול לבצע עבורם את העבודה (אם יימצא כזה מוסך), או לקבל פיצוי בסך 2,250 שקלים (או 4,500 שקלים לבעלי לנד רובר). ככל שטויוטה תתעכב בביצוע ההחלפה לאחר ששולמו דמי השתתפות יקטן סכום ההשתתפות העצמית וטויוטה אף תצטרך להחזיר כסף.
כאמור – בעלי רכב שכבר תיקנו בעבר דאשבורדים פגומים במוסך מורשה של טויוטה ושילמו תמורת התיקון יקבלו את כספם בחזרה בניכוי 1,250 שקלים (או 2,500 שקלים לבעלי לנד קרוזר).
חשוב להדגיש שבעוד שטויוטה יכולה לפרוש את ביצוע התיקון על פני מספר שנים – בעלי רכב יכולים לפנות בבקשה להחלפת דאשבורד רק במשך תקופת ההסדר ולאחר מכן יאבדו כל זכות, כולל גם את האפשרות לתבוע את טויוטה. רק במהלך תקופת ההסדר יכול כל בעל רכב לבדוק אם הרכב שלו כלול בקבוצת כלי הרכב שזכאים לבדיקה (ובמידת הצורך להחלפת דאשבורד) וזאת על-ידי הקלדת מספר הרישוי של הרכב באתר האינטרנט של יוניון מוטורס או לקס מוטורס בישראל.
הסדר טוב, אבל הכל יחסי
שופט בית המשפט המחוזי יחזקאל קינר, אשר אישר את ההסכם, סיכם וכתב שהוא בחן את סיכויי ההצלחה של התביעה בין השאר לנוכח "גילם המופלג של כלי הרכב", מפני ש…"גילם… מהווה מכשול… שכן אם הייתה התביעה ממשיכה להתנהל אין להקל ראש בטענות המשיבות בדבר גבולות הזמן שיש לשים לאחריות לכלי רכב, וזאת בנוסף לטענותיהם האחרות… ההסכם מעניק אפשרות לחברי הקבוצה להחליף את הדשבורד… (ומביא) בחשבון אי קיומם של חלפים זמינים אצל (טויוטה) והצורך בייצור חלפים אלה…"
לגבי גובה ההשתתפות העצמית כותב השופט קינר שהיא "אינה גבוהה ביחס למחירו המלא של התיקון, ואני סבור כי מי שנושא הדשבורד אכן מציק לו והוא חפץ בהחלפתו, יהא מוכן לשלמה על מנת "ליהנות" מדשבורד חדש. מובן שעדיף היה אלף מונים אלמלא הייתה נדרשת השתתפות עצמית זו, אך בנסיבות הנוכחיות היא מהווה את הרע במיעוטו".
כדי להבין שמדובר בהסדר טוב, יחסית, די להשוות אותו להסדר השערורייתי שנקבע לגבי קיה ספורטאז'. בשונה מטויוטה, קיה לא הכירה באחריות שלה לכשל ולא ביצעה ניסיון לתקן חלק מכלי הרכב על חשבונה במסגרת אחריות מורחבת. יתרה מכך: אצל קיה מדובר בכלי רכב הרבה יותר חדשים אבל עלות ההשתתפות העצמית לכל בעל רכב יותר מאשר כפולה. מן העבר האחר לא מזיק להזכיר פרשה דומה עם דאשבורדים בעייתיים בדגמי מאזדה – שם לקחה היצרנית אחריות מלאה והחליפה פריטים פגומים על חשבונה, וללא דמי השתתפות כלל.
יש לכם תקלה סדרתית ברכב? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
כריות אוויר קטלניות בסיטרואן, DS ואופל: האם תביעה ייצוגית הצילה ישראלים?
ריקול משמעותי ל-BYD אטו 3 ודולפין, וזה אירוע חשוב וחיובי
קנית רכב משומש מחברת טרייד אין? כנראה שעבדו גם עליך
