יצרנית המשאיות הצ'כית המיוחדת טאטרה שוקלת את דרכה בחזרה לייצור של מכוניות נוסעים, דבר שעשוי לקרות בתוך 3 עד 5 שנים – כך על פי דיווח בעיתון הכלכלי הצ'כי Ekonom.
החזרתו של מותג נשכח אל תעשיית הרכב המודרנית והריכוזית דווקא בעידן שבו יצרניות הענק נפטרות ממותגים שאינם רווחיים מנוגדת אמנם להיגיון הכלכלי אולם אינה בלתי אפשרית.
כפי שדיווחנו כאן, בימים אלה חוזר לחיים 'בורגוורד', אחד ממותגי העבר הגרמנים המצליחים, וזאת במימון סיני כבד, ואילו רנו מחיה את המותג 'אלפין' כדי לשווק תחתיו מכוניות ספורט יקרות.
בשני המקרים ישנה מוטיבציה כלכלית ושיווקית הגיונית: הסינים רוצים מותג מערבי וגישה לטכנולוגיה מערבית שבעזרתם יוכלו להתנסות ביצוא ושיווק מכוניות במדינות המערב, ואילו עבור רנו מדובר בהשקעה קטנה ואין לה דרך יותר טובה לייצר תדמית שתאפשר לה למכור מכוניות יקרות.
הסיפור של טאטרה שונה, ולכן מעניין ומרתק מצד אחד אבל מעט הזוי מן העבר האחר.
לפי הדיווח של Ekonom, מה שהצית את הרעיון הוא ביקוש מתגבר בצ'כיה למכוניות הנוסעים ההיסטוריות מתוצרת טאטרה, בעיקר כאלה שיוצרו בתקופה הקומוניסטית שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד לשנת 1952, ותעשיית רסטורציה ואספנות שהתפתחה שם סביב מכוניות אלה.
טאטרה עברה בעשור האחרון מספר משברים כלכליים והעברות בעלות, ומאז שנת 2013 היא שייכת לחברת אחזקות בבעלות ציבורית.
ההיגיון הכלכלי והלוגיסטי מאחורי התוכנית של טאטרה לחזור לייצר מכוניות נוסעים טמון, כך על-פי מקורותיו של העיתון הכלכלי הצ'כי, בכך שיצרנית משאיות היא למעשה יצרנית של כלי רכב "בהתאמה אישית" אשר מדוגמים לפי דרישה ספציפית של הלקוח.
בטאטרה שוקלים להתבסס על פלטפורמה ועל מערכת הנעה של יצרנית רכב קיימת, ולהרכיב מכוניות יוקרתיות ויקרות במפעל של החברה תוך כדי התאמתן האישית לדרישות של לקוחות. מכוניות כאלה, אשר יוצעו בשלב ראשון ל"פטריוטים צ'כים עשירים", אמורות לעלות כ-100 אלף אירו לפני מיסים.
אם הרעיון ייצא לפועל סביר שהעיצוב של מכוניות מודרניות ישאל רמזים עבים מעיצובה של T-600 "טאטרהפלאן", ובעיקר בכל הקשור לפרופיל האירודינמי שלה.
בהתאם לסוג שיתוף הפעולה שטאטרה תצליח לקיים (אם תצליח) ייקבע האם אלה יהיו מכוניות קונבנציונליות, בעלות מנוע קדמי, או מכוניות אקזוטיות יותר בעלות מנוע מרכזי-אחורי.
כדי לחדש את המותג יצטרכו הצ'כים לנער מעליו שכבות עבות של בוץ ואבק, אבל מתחתיהן מסתתרים כמה יהלומים: טאטרה אמנם ייצרה גם מכוניות עממיות – בעיקר בתקופה שבין השפל הכלכלי למלחמת העולם השנייה, אבל יש לה מורשת מפוארת של בניית מכוניות יוקרה גם בין המלחמות וגם בתקופת השלטון הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה.
עם זאת, לאנשי טאטרה ישנה נגישות גבוהה מאד לטכנולוגיה אוטומטיבית מכיוון שצ'כיה היא מעצמה קטנה ומצליחה בתחום הייצור של כלי רכב, ובמהלך שנת 2016 יוצרו בה כ-1.3 מיליון מכוניות.
יצרנית המכוניות הגדולה והמוכרת במדינה היא כמובן סקודה, ששייכת לקבוצת פולקסווגן, אבל במדינה פועל גם אחד משני בסיסי הייצור החשובים ביותר באירופה עבור יונדאי וגם לטויוטה ופיג'ו-סיטרואן יש שם מפעל משותף.
בתחום הרכב הכבד טאטרה היא היצרנית המוכרת של משאיות, אוטובוסים וציוד מכאני, אבל גם לאיווקו יש שם מפעל ייצור למשאיות ואוטובוסים ואילו בתחום הדו-גלגלי ג'אווה הוא עדיין מפעל פעיל שייצר כ-1,300 כלים במהלך השנה.
מה שיותר חשוב – בצ'כיה פועלים כיום כמה עשרות ספקי משנה לתעשיית הרכב אשר מייצרים חלקים גם לייצור המקומי וגם לשאר מדינות אירופה.
הישרדות כנגד כל הסיכויים
מאז העידן הקומוניסטי ועד ימים אלה צברה טאטרה מוניטין עצום כיצרנית של משאיות בעלות יכולות שטח מרשימות ביותר וכושר שרידות חסר תחרות, ובין השאר זהו אחד הספקים המבוקשים ביותר לכלי רכב להובלה ושינוע של ציוד צבאי.
ההיסטוריה של טאטרה ארוכה ומפוארת ומגיעה אל ימי הבראשית של תעשיית הרכב: טאטרה היא היצרנית השלישית בעולם של כלי רכב ממונעים ואחת שרשמה מספר לא מבוטל של המצאות טכנולוגיות.
טאטרה נוסדה בשנת 1850 כיצרנית של כרכרות וייצרה את הכרכרה הממונעת הראשונה שלה בשנת 1897 – הרבה לפני רוב יצרניות הרכב הוותיקות בעולם.
בשתי הזדמנויות במהלך ההיסטוריה שלה הופסק ייצור מכוניות הנוסעים: הפעם הראשונה הייתה בשנת 1951, כאשר המפלגה הקומוניסטית החליטה להעביר את ייצור המכוניות שלה לידי סקודה ולמקד אותה בייצור משאיות וציוד צבאי, והפעם השנייה הייתה בשנת 1998, כאשר לא נותר היגיון כלכלי לייצור של מכוניות כאלה על-ידי חברה שזה לא עסק הליבה שלה.
בתקופה הקומוניסטית הבינו הצ'כים מהר מאד שסקודה של אותם ימים לא מצליחה להתמודד עם ייצור של מכוניות יוקרה גדולות ואמינות ולכן החזירו לטאטרה את המנדט לייצור מכוניות כאלה בשנת 1955, וזו הפכה להיות הספקית העיקרית של מכוניות שרד לבכירי למפלגה הקומוניסטית, ובמידה מסוימת גם לייצוא.
הרעיון הנוכחי, שאמור להיות מוכרע עד לאמצע השנה הבאה, החל להתגלגל במקביל להקמתו של מוזיאון חדש של החברה במפעל היציקה ההיסטורי שלה בעיר קובשידניצה. זאת לאחר שרנה מאטרה, אחד הבעלים של חטיבת המשאיות של טאטרה, רכש אוסף של כחמישים מכוניות ומשאיות מתוצרת טאטרה אשר חלקם שופצו על-ידי אספן צ'כי שמתגורר בדרום בוהמיה.
האוסף אמנם מבוסס ברובו על משאיות אבל כולל גם אמבולנסים, כלי רכב צבאיים, טרקטורים לגרירת מטוסים, אוטובוסים, וגם מכוניות נוסעים.
כאמור, המוטיבציה העדכנית לייצור מכוניות מונעת על-ידי הסנטימנט הצ'כי למכוניות העבר והגידול במספר המכוניות שמוחזרות לצ'כיה מן העולם ומשופצות בה, דבר שייצר "תעשיית שיפוץ" שלמה סביב המכוניות האלה. על-פי רישומי משרד התחבורה הצ'כי שופצו בשנים האחרונות מאות רבות של מכוניות מתוצרת טאטרה וכיום נעות על כבישי המדינה 5,175 מכוניות כאלה.
עובדה היסטורית מרתקת היא ששחזור של מכוניות ישנות היה חלק אינטגרלי מתהליך הייצור של טאטרה בעידן הקומוניסטי, דבר שהופך המון מכוניות לתיבות פנדורה מבחינת אספנים ומשפצי רכב.
הנוהל השגור באותו עידן היה שכל בכיר שמכוניתו הוחלפה על-ידי המפלגה מסר אותה בחזרה לטאטרה (קצת מזכיר את אסטון מרטין, להבדיל), וזו שיפצה אותה ושידרגה אותה לרמת האבזור והטכנולוגיה העדכנית לפני שמכרה אותה הלאה ללקוח המיוחס הבא.
הבסיס הגנוב של פולקסווגן חיפושית
אחד הפרקים המפוארים אך הטראגיים בהיסטוריה של החברה הוא דגם T-97 אשר פותח בין השנים 1936-1937 ואשר הועתק, למעשה, על-ידי פרדיננד פורשה כאשר זה "המציא" את "מכונית העם" (אשר לימים התגלגלה להיות "החיפושית") לפי הנחייתו של הפירר הגרמני.
ערב פלישת גרמניה לצ'כיה בתחילת מלחמת העולם השנייה תבעו הצ'כים את הגרמנים על העתקת הקונספט שלהם – שהתבסס על מבנה מרכב אירודינמי, שילדת "עמוד שידרה" ומנוע בוקסר אחורי מקורר אוויר – אולם עם הפלישה הוחרמה האופרציה הצ'כית על-ידי הנאצים. לאחר המלחמה חודשה התביעה ופולקסווגן (שהוקמה לאחר המלחמה) פיצתה את טאטרה בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.
אבל אם מישהו מחפש סיבה טובה אחת שבזכותה ראוי שטאטרה תשוב אל זירת תעשיית הרכב העולמית ותייצר מכוניות מספיקה לכך העובדה שטאטרה הפיקה בשעתו את סרט הפרסומת המרתק, המופרע, המיוחד וההזוי ביותר – ובכל מקרה סרטון שלא משופע ב"תקינות פוליטית" רבה. זהו סרטון מעט ארוך אבל בהחלט מומלץ מפני שהוא מנפץ את כל הגבולות שבין חוק וסדר לבין יצירת עניין של הצופה במכונית נוסעים. צפייה נעימה.
