אחרי יותר מ-70 שנות דשדוש נמאס לממשלת איטליה לסבסד את פיאט, במיוחד מאז שזאת כבר לא חברה איטלקית טהורה, והיא פתחה בסדרת צעדים בסגנון "צל"ש או טר"ש": או שזה יגרום לפיאט לחזור לייצר באיטליה ולהעסיק שם עובדים איטלקים, או שזה יעלים אותה לכל הרוחות.
שלשום (א') החרימה 'המשטרה הכלכלית' האיטלקית משלוח של 134 מכוניות מיקרו מדגם פיאט 'טופולינו' שעמדו להיפרק בנמל ליבורנו בדרכן ללקוחות איטלקים. זאת בטענה שפיאט עוברת על חוק "תוצרת איטליה" שכבר אילץ את אלפא רומיאו למתג מחדש את הדגם החשמלי הראשון שלה – 'מילאנו', ולהטביל אותו מחדש כ'ג'וניור'.
החוק הכלכלי, שנחקק אגב עוד בשנת 2004, מגדיר "שיווק מוצרים שנושאים אינדיקציות כוזבות ומטעות של המקור" כבלתי חוקי, ולטענת התביעה האיטלקית המכוניות הוחרמו מפני שמודבקת עליהן מדבקה של דגל איטליה על אף שהן מיוצרות במפעל של סטלנטיס (במקור של פיג'ו-סיטרואן) במרוקו. לשיטת ממשלת איטליה מדובר בהתחזות וגניבת עין, וזאת למרות שכמעט כל יצרניות הרכב הגדולות בעולם מייצרות כלי רכב במדינות שונות ממדינות המקור שלהן.
איטליה לאיטלקים
ממשלת איטליה נמצאת תחת לחץ של ארגוני עובדים לנוכח כוונתה של פיאט לצמצם את התפוקה של מפעלים באיטליה ולפטר עובדים בתוך כדי העברת ייצור למפעלים אחרים של קבוצת 'סטלנטיס', שבהם עלות הייצור נמוכה יותר.
אנשי סטלנטיס אישרו לתקשורת האיטלקית את עצם הפעולה של המשטרה הכלכלית ואת החרמת המכוניות, והם אף מבטיחים להסיר מן המכוניות את מדבקת הדגל האיטלקי, אבל לדבריהם החברה לא עברה על החוק ותמיד הציגה את ארץ הייצור של המכוניות באופן ברור ושקוף.
על הטענה האחרונה אפשר להתווכח, אבל למעט העיצוב של 'טופולינו', השם שלה והסמל של פיאט – קשה מאוד לטעון שיש בה באמת משהו "איטלקי". בתגובה שמסרו אנשי פיאט ליומון האיטלקי החשוב 'לה רפובליקה' (ששייך למשפחת אניילי שמחזיקה מניות בקבוצת סטלנטיס) – נטען שהמכונית "תוכננה בטורינו" על-ידי סדנת עיצוב איטלקית.
זה אולי נכון אלא ש'טופולינו' היא מכונית מיקרו (קוודרוסייקל) חשמלית דו מושבית שמבוססת ב-100% על 'סיטרואן אמי', וזו – כמו גם כל הגרסאות שלה – פותחה בכלל על-ידי חברת הנדסה צרפתית בשם אלטרן (Altran).
חשוב מכך: טופולינו החדשה מיוצרת במפעל של סטלנטיס במחוז קניטרה (Kenitra) שבמרוקו, אשר הוקם על-ידי פיג'ו-סיטרואן בתמיכת ממשלת מרוקו החל בשנת 2015 והחל לייצר רכב בשנת 2019.
עם תפוקה פוטנציאלית שנתית של כ-200,000 מכוניות והוא נחשב כיום לאחד ממפעלי התעשייה החשובים במרוקו, והממשלה המרוקנית הקפידה שהוא יספק תעסוקה לכ-2,000 עובדים מרוקנים כבר עם תחילת פעולתו. המפעל הוקם במקור בהשקעה של 300 מיליון אירו ומתוך כוונה להכפיל בעתיד את התפוקה שלו עד ל-400,000 כלי רכב בשנה, מהם 50,000 חשמליים.
כדי לזכות בהטבות של מפעל צפון אפריקני חייבת לפחות 69% מתכולת חלקי הרכב להיות מיוצרת במרוקו, וזאת מסופקת למפעל הזה על ידי 62 ספקים מקומיים שהקימו 27 אתרי ייצור חדשים. כל זה נותן לנו פרספקטיבה על מה שמפסידה איטליה כאשר היא מאבדת ייצור מקומי.
הכל בגלל דגל זעיר
טופולינו היא לא ממש מכונית אלא 'קוואדרוסייקל' דו מושבי שמונע באמצעות מנוע קדמי בודד שמספק כ-8.15 כוחות סוס ומאיץ את הרכב למהירות מרבית של 45 קמ"ש. טווח הנסיעה של טופולינו הוא 75 קילומטרים והחשמל אגור בסוללת 5.5 קילוואט שעה שאפשר לטעון משקע ביתי רגיל במתח של 230 וולט.
סיטרואן אמי (Ami), הדגם המקורי שעליו מבוססת 'טופולינו', מיוצרת במרוקו משנת 2020 ושנה לאחר מכן הוצגה על בסיסה גם אופל Rocks-e.
הגרסה של פיאט הוצגה רק בשנה שעברה, והחל מחודש ינואר השנה היא נמכרת באיטליה במכירה אינטרנטית, שם היא מוצעת ללקוחות תמורת תשלום חודשי של החל מ-39 אירו – כמחירו של כרטיס חודשי לתחבורה ציבורית (בתוכנית ליסינג ל-48 חודשים ולאחר תשלום מקדמה של 2,582 אירו).
למרבה האבסורד, העבירה שבגינה נתפסו המכוניות בנמל ליבורנו הן שתי מדבקות קטנטנות של דגל איטליה שמודבקות משני צידי המכונית הזעירה על הכנפיים הקדמיות.
כזכור, לפני כשנתיים יצא לדרך האיחוד של פיאט-קרייזלר עם פיג'ו-סיטרואו-אופל תחת קבוצת 'סטלנטיס' שהיא חברה שרשומה בהולנד. תחת הגג הזה רשומים 15 מותגים – בהם כמה מן המותגים הוותיקים ביותר בתעשיית הרכב, אבל הקשר של התאגיד הזה לאיטליה, או לצרפת, רופף כיום מאי פעם בעבר. הפוליטיקות הפנימיות וכיפופי הידיים, לעומת זאת, רק מתחילים.
לקריאה נוספת:
מדוע אלפא רומיאו לא מכירה בקיומה של מדינת ישראל?
לזכרם מנועים ירעמו: כלי הרכב שמנציחים את הנופלים
