בואו נודה על האמת: אף אחד מאיתנו לא מתלהב ללכלך ידיים באמצע יום עבודה כדי לבדוק את הלחץ בארבעת צמיגי המכונית שלו. לרוב בעלי המכוניות החדשות, שבהן מותקנים חיישני לחץ אוויר (TPMS), יש גם תירוץ טוב כאשר הם נסמכים על פלאי האלקטרוניקה המודרנית ושוכחים להגניב מבט על מצב הצמיגים שלהם.
אבל הנה לכם שלוש סיבות טובות להתייחס קצת אחרת לצמיגים ולמצבם, ולא, לא נטיף כאן את ההטפה המקובלת (והמוצדקת לכשעצמה) של "הצמיג הוא הקשר שלך עם הכביש". ראשית לכל, צמיגים מאבדים לחץ אוויר באופן קבוע, מי יותר ומי פחות, ובתוך שבועיים עד חודש כבר חסרים להם בין 3-6 PSI. זה אומר שבכל נסיעה אתם מבזבזים יותר דלק (כ-1% לכל 3 PSI) וגורמים לבלאי רב יותר לצמיגים (כ-10% יותר לכל 3 PSI). שנית, "חוקי מרפי" קובעים שתקלה תתרחש ברגע הכי פחות מתאים, ושככל שהיא מפריעה יותר לשגרת החיים ולמשימה כך גדלים הסיכויים שהיא תקרה.
במילים אחרות, ככל שאנחנו מזניחים את מצב הצמיגים שלנו כך גדלים הסיכויים שנצטרך להחליף פנצ'ר בשיא החום, בשיא הלחץ, ו/או במקום שהכי פחות נוח ובטוח להעמיד בו את המכונית. שלישית, אם יש במכונית שלכם מערכת התראה מפני אובדן לחץ היא לא תתחיל להתריע לפני שלחץ האוויר יצנח ב-20-25% מן הרמה שמכוילת במערכת, ואם אין במכונית שלכם מערכת כזאת אתם נמצאים בקבוצת סיכון לפיצוץ צמיג. חוץ מזה, מה תעשו כאשר תידלק הנורה? הרי תצטרכו למלא אוויר…
רבים מאיתנו בודקים את לחץ האוויר כאשר הם נמצאים בתחנת דלק ובאותה הזדמנות גם ממלאים אוויר חסר. זה ללא ספק נוח, אבל יש שתי בעיות: ראשית, משאבות האוויר בתחנות לא תמיד פנויות ותקינות, ולחצי הניפוח בהם לא תמיד מדויקים. שנית – לרוב אנחנו מגיעים לתחנת דלק עם צמיגים חמים לאחר נסיעה, ואת האוויר לצמיגים חייבים לנפח כשהם קרים (מפני שהחימום מוסיף להם 2-4 PSI).
כל הסיבות האלה, ועוד אחת חשובה שמיד נגיע אליה, מצדיקות שנרכוש ונחזיק במכונית שלנו מדחס קטן לניפוח צמיגים – ורצוי שהוא יהיה מאיכות טובה כדי שישרוד לאורך זמן ויספק ביצועים טובים ומדויקים.
בחמש השנים האחרונות חל זינוק נהדר בתחום מדחסי האוויר הנישאים, וממכונות קטנות, לא מדויקות ועטופות חוטים הם הפכו למכשירים רב-שימושיים שלא רק מעוצבים בסגנון נעים יותר אלא גם קלים יותר לשימוש ולנשיאה. שיפור היסטרי בתחום הסוללות איפשר מצב שבו אל שני הסוגים הוותיקים יותר של מדחסים – אלה שמתחברים לרשת החשמל הביתית ואלה שמתחברים אל שקע המצית במתח של 12 וולט ברכב – נוסף ז'אנר חדש של מדחסים עצמאיים, עם סוללות נטענות ונשלפות.
אחת הסיבות החשובות שבגללה כדאי להחזיק מדחס נייד קבוע ברכב היא שממש לא כיף להחליף גלגל, ובוודאי שלא כיף לעשות את זה באמצע הדרך. ישנם אמנם מצבים שבהם אין ברירה, ואז חייבים להרחיק את המכונית כמה שיותר מן התנועה ולסמן את מיקומך בבירור, אבל הפנצ'ר השכיח ביותר הוא כזה שבו ננעץ בורג או מסמר אל תוך הגומי, והאוויר יוצא לאט מן הצמיג. גם בסיטואציה כזאת חייבים לעצור בצד – הרחק מן התנועה (אסור להמשיך לנסוע מפני שצמיג ללא אוויר נחרץ על-ידי החישוק ומושמד, וגם עלול לגרום לתאונה).
אלא שאם גיליתם תקר מן הסוג הזה במרחק של קילומטרים ספורים מ"פנצ'ריה" תוכלו להתגלגל אליה בנסיעה במהירות איטית מבלי להחליף צמיג. לצורך זה יש פשוט לנפח אותו באמצעות המדחס הנייד, וברוב המקרים הניפוח הזה יספיק כדי להשאיר את הצמיג מנופח עד לפנצ'ריה. כך חסכתם לעצמכם את הטרחה המיותרת של החלפת גלגל בחום כבד או בגשם.
מה חשוב לבדוק?
בשוק העולמי מוצעים כיום עשרות דגמים של מדחסי אוויר לרכב, עם רובם המכריע אפשר לנפח גם דברים אחרים כמו צמיגי אופניים, כדורי משחק, סירות ומזרונים. טווח המחירים שלהם (בחו"ל) נע בין כ-30 לכ-300 דולרים (בחו"ל, לפני עלויות הובלה ומכס. חלק מן המדחסים מיועדים אך ורק לדחיסת אוויר, ויש גם מערכות משולבות שמציעות מגוון אפשרויות – החל מתאורה, דרך ערכת כלי עבודה וכלה בערכת התנעה לרכב.
מעבר לשאלת המחיר, הדבר הראשון שחשוב לבדוק הוא אם המוצר איכותי (כמה זמן בשוק, מי היצרן, מה תגובות המשתמשים לגביו), ועד כמה הוא קומפקטי וקל לאחסון ולשימוש. תמיד עדיף לאחסן את המדחס ברכב – שם גם נשתמש בו – לכן חשוב לוודא שהוא לא שוקל יותר מידי או תופס נפח אחסנה יקר.
כמה לנפח, ואיפה לעשות את זה?
כדאי לבדוק את לחץ האוויר בצמיגים בחניה נוחה ומרווחת ובאופן בטוח כדי שלא להיפגע על-ידי כלי רכב אחרים. עדיף לבצע את הבדיקה בשעות הבוקר הקרירות, ובאותה הזדמנות גם להציץ על מצב הצמיגים ולוודא שאין עליהם סימני יובש, סדקים או שחיקה מוגברת.
לחץ האוויר המתאים לצמיגים כתוב בדרך כלל על גבי מדבקה שמודבקת בחלק האחורי של דלת הנהג (או דלת הנוסע הקדמי) או על הדלתית של מיכל הדלק. במקרה הגרוע אפשר למצוא את לחצי הניפוח הנכונים בספר הרכב, וחשוב לשים לב שיכולות להיות מספר אפשרויות – לפי מידות צמיגים שונים, אופי הנסיעה (עירוני / בינעירוני) ומספר האנשים ברכב. ברוב המקרים מומלצים לחצי ניפוח שונים לצמיגים הקדמיים והאחוריים.
עדיף להצטייד בכפפות חד-פעמיות ובמגבונים לפני ביצוע הפעולות, ולאחר שפותחים את מכסי הפלסטיק הקטנים של פיות המילוי ("ונטילים") חשוב לשמור אותם במקום שבו לא יאבדו, היות שבתום הפעולה חשוב לסגור אותם מחדש ולכסות את פיות המילוי מפני חדירת אבר ולכלוך.
באיזה מדחס לבחור?
את רוב המדחסים אפשר לקנות כיום בחנויות לאביזרי רכב או ב'אמזון' או ebay, וחשוב לשים לב שבחלק מן המקרים הציוד נמכר בנפרד (מדחס לחוד וסוללה לחוד). חלק מן הדגמים, בעיקר בני הדור החדש עם סוללות נטענות ומתחלפות, מיוצרים על-ידי (או עבור) יצרנים ידועים של כלי עבודה (למשל 'מקיטה'), ובמקרים אלה יש להם סוללות שמתאימות גם לכלים אחרים מתוצרת אותו יצרן. אז אם, למשל, יש לך מברגה, סוללה ומטען של יצרן ידוע – ייתכן שלא תזדקק/י לקנות סוללה נוספת, ובוודאי שאין צורך בעוד מטען.
החיסרון של רוב הכלים הנטענים הוא שהסוללות לא מאד חזקות ולכן גם הניפוח עלול להיות איטי יחסית, אבל היתרון הגדול הוא שאין צורך להיסחב עם כבל חשמל מידלדל. רק במקרים ממש נדירים, אם בכלל, תידרשו לנפח צמיג ריק לגמרי. ברוב המקרים נדרש מילוי של 3-8 PSI, וגם במדחסים הפחות חזקים זאת פעולה שלא אמורה לארוך יותר מ-4-5 דקות לכל צמיג.
עדיף לבחור במדחס נייד עם צג לחץ אוויר דיגיטלי, ואם אפשר – יש עדיפות למדחסים שבהם קובעים את מידת הלחץ הרצויה ואז משאירים אותם לעבוד לבד עד שהם מגיעים ללחץ הזה. במידת האפשר עדיף לבחור במדחס עם מנוע חזק יותר, כדי שמשך הניפוח יהיה קצר יותר והמנוע של המדחס יתאמץ פחות. לחלק מן המדחסים יש מיכל אוויר דחוס, וזה יתרון היות שהם לא חייבים לבנות את כל הלחץ רק כאשר מפעילים אותם. זאת לא דרישת חובה, ובכל זאת עדיף להתייחס אליה.
עבור משתמש מזדמן, בעל מכונית נוסעים או קרוסאובר פרטי, עדיף לבחור במדחס עם סוללות נטענות מתחלפות, כדי לחסוך את כבל החשמל המעצבן. לעומת זאת, מי ששם את המדחס שלו ברכב עבודה שבו מותקן גם שקע ל-110/220 וולט יכול לבחור במדחס עם טעינה מרשת החשמל – אשר תמיד ישיג תוצאות מהירות וטובות יותר.
