בעלי רכב נחלקים לשניים: מי שמקפידים לבצע טיפולים שגרתיים במועד ומי שמבצעים "תחזוקת שבר" ומגיעים למוסך רק אחרי שמשהו התקלקל. יש גם מי שמרחפים בין לבין ונזכרים לטפל ברכב שלהם רק בסמוך למועד מבחן הרישוי השנתי.

בכתבה זאת נסביר מדוע עדיף לבצע טיפולים שגרתיים לפי הוראות היצרן ואפילו להחמיר בחלק מן המקרים (הסיבה האמיתית עשויה להפתיע), אבל נגלה איך לעשות את זה במחיר משתלם. קבלו שלושה סודות אפלים של תעשיית הרכב – דברים שיצרניות הרכב מעדיפות שלא תדעו.

העובדה הראשונה שחשוב להניח על השולחן היא שיש פעולות אחזקה קבועות שחשוב להקפיד עליהן כדי למנוע תקלות יקרות, והחיסכון בכסף או בזמן כתוצאה מדחיית טיפול או הימנעות ממנו עלול לעלות ביוקר. לטובת מי שמעדיף קיצור נמרץ של כל האמור בכתבה הזאת נאמל"ק ונאמר כך: "אחריות יצרן" היא לא הסיבה החשובה שעבורה צריך להקפיד על ביצוע תחזוקה נכונה. מצד שני, לא חייבים לטפל דווקא במוסך היקר ביותר בשוק. אלא שאחריות היצרן לא בהכרח מכסה את התקלות הכי יקרות ברכב, בעוד שהאחריות האמיתית של יצרניות הרכב כלפי בעל הרכב לא מסתיימת כשנגמרת תקופת האחריות המקורית.

לכן – שימו יד על טבלת הטיפולים שנקבעה על-ידי יצרנית הרכב לרכב שלכם, בצעו סקר שוק כדי למצוא את המוסך שיבצע את הטיפולים ברמה המקצועית הטובה ביותר ובמחיר המשתלם ביותר, ושמרו תיעוד של כל הטיפולים שבוצעו ברכב. בנוסף – אחת לשנה בצעו בדיקה כדי לדעת אם מגיע לכם תיקון או טיפול על חשבון יצרנית הרכב. כדי להבין מדוע כדאי לעשות את כל אלה קראו על שלושת הסודות האפלים של תעשיית הרכב.

סוד מספר 1: חשוב להקפיד על תחזוקה שוטפת – אבל לא חייבים לקרוע את הכיס

רוב הרוכשים של רכב חדש מבצעים טיפולים תקופתיים במועדם וברשת השירות של יבואנית הרכב, וזאת מפני שהם סבורים בטעות שהם עלולים לאבד את אחריות היצרנית. לעומתם, רבים מבין הבעלים של כלי רכב שעברו את תקופת האחריות סבורים – בטעות – שאין סיבה לבצע טיפולים במועד מפני שהרכב שלהם ממילא כבר לא תחת אחריות. אלה שתי טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן, מפני ששתיהן גורמות, או עלולות לגרום, להפסד כספי רב.

הסוד האפל הראשון של תעשיית הרכב מתחיל בכך שלא משנה אם יצרנית או יבואנית הרכב מציעה אחריות לשנתיים או לשבע שנים, או קומבינציה של אחריות יצרן ואחריה תוספת אחריות בתשלום – כמעט כל תעודת אחריות מתנה את האחריות בביצוע טיפולים שגרתיים במועד. במילים פשוטות: לא ביצעתם טיפול תקופתי או אחרתם לבצע אותו? איבדתם את האחריות. תנאי זה מבלבל רבים מבעלי הרכב לחשוב בטעות שהם חייבים לבצע את הטיפולים השגרתיים במוסכי הרשת של יבואניות הרכב, והמציאות רומזת שיש מי שמנצלים את הטעות הנפוצה הזאת לטובתם.

המחיר של חלק מן הטיפולים אצל חלק מרשתות השירות של יבואניות הרכב גבוהים באופן קיצוני, ואפשר להסביר את זה בכך שרוב רוכשי רכב חדש פשוט לא יודעים שלפי החוק מותר להם לבצע כל טיפול או תיקון בכל מוסך שמורשה על-ידי משרד התחבורה. בעל רכב שמבצע טיפול תקופתי במוסך מורשה שלא שייך לרשת השירות של יבואנית רכב – לא יאבד את האחריות לרכב.

אז מה עושים? במקום לרוץ למוסך מורשה יבואן תרימו טלפון למספר מוסכים – חלקם מורשי יבואן ואחרים לא – וקבלו הצעות מחיר לביצוע הטיפולים. אם ההפרש במחיר מספיק גדול לטעמכם – אין צורך לבחור דווקא במוסך היקר, אבל חשוב להקפיד שהמוסך בו תבחרו מקצועי ומכיר את הדגם. איך יודעים אם המוסך "מקצועי"? אין דרך מדעית לדעת אבל כדאי לחפש חוות דעת של לקוחות בקבוצות רלבנטיות.

ואם הפרש המחירים בין מוסך רשת למוסך "חיצוני" סביר, במה כדאי לבחור?

ישנם יתרונות למוסכי רשת, כפי שיוסבר בהמשך, אבל גם שם עלולים ליפול על חוסר מקצועיות ולכן אין כאן "פתרון בית ספר": בחרו במוסך שנראה לכם מקצועי יותר. הדבר החשוב שצריך להקפיד עליו כאשר בוחרים מוסך שאינו מורשה יבואן זה לשמור על תיעוד של טיפולים וחשבוניות תשלום, ולהקפיד על כך שבכל חשבונית יהיה רשום מספר הרישוי של הרכב, הקילומטראז' שבו בוצע הטיפול, סוג הטיפול והמערכות שטופלו, וכן מספרים קטלוגיים של חלקים שבהם נעשה שימוש. הסיבה: כאשר מטפלים מחוץ לרשת השירות לא נשמר מידע אודות הרכב במערכת המידע של היבואנית, ובכל מחלוקת עתידית עם היבואנית עלולה לעלות טענה שהרכב לא טופל כראוי.

טיפ מאד חשוב – עוד לפני שבוחרים מוסך – זה להצטייד בטבלת הטיפולים הנדרשת, כלומר לדעת מה שגרת הטיפולים שנדרשת על-ידי יצרנית הרכב. כך תוכלו לוודא שלא משחילים לכם "עיזים" עם טיפולים לא נחוצים כמו החלפת נוזל שטיפת שמשות, ומצד שני – שלא יפספסו אף דבר שכן חשוב לבצע גם אם מוסכניקים לא אוהבים לעשות אותו, כמו החלפת נוזל בלמים. שגרת טיפולים ברכב נקבעת לפי מרווחי קילומטראז' או זמן. בכלי רכב שנוסעים הרבה צריך לבצע טיפולים שונים כאשר הם מגיעים לקילומטראז' נצבר כלשהו, למשל 10,000 או 15,000 קילומטרים, ובמכוניות שנוסעות מעט צריך לבצע טיפולים מסוימים כל שנה ואחרים כל שלוש או חמש שנים. בכל מקרה – שגרת הטיפולים כתובה בספר הרכב ו/או באתר היצרנית.

מי בכלל צריך את זה?

בלאי של חלקים ורכיבים שונים ברכב הוא בלתי נמנע, ולכל אחד ברור מדוע צריך להחליף צמיגים או רפידות בלמים אחת לכמה שנים. גם חלקים שלא רואים בעין או מרגישים חשופים לבלאי ודורשים החלפה. שמן מנוע, למשל, חשוף לתנאים קשים של חום, לחץ ומשקעי פיח ושריפה, וחייבים להחליף אותו לכל המאוחר אחת לשנה או – במכוניות שגומאות קילומטראז' רב – אחת ל-10,000 – 15,000 קילומטרים, בהתאם להוראות יצרנית הרכב.

כאשר לא מחליפים שמן במועד נצברים בתוך המנוע בוצה ופיח שסותמים מעברי שמן. חלקים קריטיים במנוע לא מקבלים שימון או קירור ונוצרים חיכוך בין מתכות ועיוותים של חלקים כתוצאה מחום. בשלב ראשון זה עלול לבוא לידי ביטוי בעליה של תצרוכת הדלק, לפעמים גם בנזק לממיר הקטליטי – אבל בסופו של דבר עלול להיגרם הרס מוחלט של המנוע ונזק כלכלי של כ-20,000 שקלים בממוצע. לעומת זאת, "טיפול קטן" ברכב, כלומר החלפת שמן ומסננים, עולה בין 300-600 שקלים וזה פחות מן המחיר של הגרר שתזדקקו לו כדי לגרור את הרכב למוסך אם המנוע שלכם יתפגר.

למען האמת – ישנם נוזלים וחלקים שכדאי להחליף אפילו לפני המועד המומלץ מפני שהעלות שלהם נמוכה יחסית לנזק שעלול להיגרם אם לא עושים את זה. למשל, יש לא מעט תיבות הילוכים אוטומטיות שכדאי להחליף בהן נוזל הידראולי כל 30,000 קילומטרים למרות שיצרנית הרכב דורשת החלפה רק כל 100,000 קילומטרים או חמש שנים. אלא שהחלפה מוקדמת יותר עולה מעט ויכולה לחסוך נזקים יקרים. אגב – דברים אלה נכונים שבעתיים לגבי הבחירה בטיב החלקים שכדאי להשתמש בהם: אל תחסכו באיכות שמן המנוע או המסננים.

שגרת טיפולים אופיינית לרכב עם מנוע בעירה כוללת החלפה של מצתים, מסנן אוויר, מסנן דלק, נוזל בלמים, נוזל הידראולי בתיבת ההילוכים, מסנן מזגן, ונוזל קירור במערכת הקירור. ישנם גם טיפולים מעט יותר יקרים, למשל החלפת רצועת תזמון, אבל גם במקרה הזה הנזק שעלול להיגרם מדחיית ההחלפה לא מצדיק את החיסכון.

סוד מספר 2: כך חומקים מתיקונים במסגרת אחריות

יצרניות רכב חייבות לתת אחריות לרכב חדש למשך לפחות שנתיים מיום הקניה, אבל יש יצרניות שמבטיחות אחריות ארוכה יותר ואף מתקנות תקלות שמתגלות במהלך 3-7 שנים לאחר שהמכונית עלתה על הכביש.

אבל חלק מן היצרניות והיבואניות לא מטפלות בתקלות שונות אפילו בתוך תקופת האחריות במכוניות שלא תוחזקו לפי הנחיות היצרנית. במילים אחרות, אם הכנסתם את הרכב למוסך ב-17,000 קילומטרים במקום ב-15,000 (לצורך הדוגמא), וברכב תתגלה תקלה ב-47,000 קילומטרים אחרי שבין לבין ביצעתם טיפולים במועדם ב-30,000 וב-45,000 קילומטרים – יש יצרניות שפשוט יסרבו לתקן תקלה בטענה ש"פספסתם טיפול" ויפילו את עלות התיקון עליכם.

ישנם מקרים, וזה כבר "הסוד השלישי" שמיד נגיע אליו, שבהם מתגלה תקלה סדרתית שנובעת מכשל בתכנון או בייצור של רכב. יצרנית רבות לוקחת אחריות על כשלים כאלה בדרך זו או אחרת גם אם המכונית כבר עברה מזמן את תקופת האחריות או את הקילומטראז' שמכוסים באחריות המקורית. למעשה – אחריות היצרנית לכשל סדרתי שהיא מכירה בו לא מוגבלת בזמן וישנם תיקונים שמבוצעים על חשבון היצרניות גם במכוניות בנות 20.

העניין הוא שכמו לגבי תקופת האחריות המקורית כך גם לגבי תיקון תקלות סדרתיות – יש יצרניות שמתאמצות לחמוק מלקחת אחריות ולממן תיקונים והן מפילות את העלות על גב הלקוח בטענה שהוא לא ביצע טיפולים במועדם, ואפילו אם אין בהכרח קשר בין הטיפול לבין התקלה.

עד כה הסברנו מדוע יותר כלכלי ומשתלם לבעל רכב לבצע תחזוקה שגרתית במקום תחזוקת שבר: רוב הטיפולים השגרתיים לא יקרים יחסית לנזק שעלול להיגרם אם לא מבצעים אותם כראוי. אבל סיבה לא פחות חשובה להקפדה על מועדי טיפול היא כדי שלא להגיש ליצרנית וליבואנית את הסולם שבאמצעותו יוכלו לחמוק מן האחריות שלהן להחליף רכיבים מאד יקרים ברכב או לתקן תקלות שגרמו לנזק משמעותי. כדאי להקפיד על ביצוע טיפולים במועד גם הרבה אחרי תקופת האחריות המקורית לא רק כדי לצמצם את הסיכון של תקלה יקרה (וזאת סיבה מספיק טובה לכשעצמה) – אלא גם כדי שלא לאבד את אחריות היצרן אם בעתיד יתגלה בדגם הזה כשל סדרתי, וכאלה לא חסרים.

סוד מספר 3: תיקונים באפלה

אחד הסודות השמורים ביותר של תעשיית הרכב הוא ביצוע נסתר של תיקונים ושיפורים בדגמים שיוצרו בעבר. כאשר יצרנית מגלה כשל סדרתי כלשהו – בדרך כלל בעקבות תלונות של לקוחות – היא מאתרת את מקור התקלה ויכולה להכריז על "קריאה לתיקון" שבמסגרתה היא מזמנת אל רשת השירות שלה את כל כלי הרכב שבהם קיים הכשל. אלא ש"קריאה לתיקון" היא הליך יקר ופומבי, ורוב יצרניות הרכב מעדיפות לבצע תיקונים סדרתיים "מתחת לרדאר" באמצעות "אשגרי שירות" (TSB) או 'בולטין שירות טכני'. אלה הנחיות תיקון שנשלחות לרשת השירות של יצרנית הרכב במדינות שבהן נמכרו המכוניות הרלבנטיות – ובאמצעותן מתוקנים כשלים סדרתיים רק בכלי רכב שמטופלים במוסכים מורשי יצרן/יבואן.

באופן מעשי, כאשר רכב מגיע למוסך מורשה יצרן או יבואן, ובמיוחד כאשר לקוח מתלונן על בעיה ספציפית, הוא מזוהה על-ידי מערכת המחשוב במוסך וזו "מקפיצה" את כל ההתראות ואשגרי השרות הרלבנטיים לרכב הספציפי. בהתאם להנחיות שכתובות ב-TSB מתבקש המכונאי לבצע סדרת בדיקות ובמידת הצורך להחליף על חשבון היצרנית רכיבים שונים. בהרבה מקרים מתוקנות כך תקלות שכמותן תוקנו על-ידי רשת השרות בעבר – בין אם במסגרת אחריות היצרנית ובין אם על חשבון הלקוח, וכל העסק הזה מוסתר מעיני הציבור ומבוצע בפועל רק במכוניות שמטופלות ברשת השירות.

מוסכים שאינם מורשי יבואן לא מחוברים למערכת המידע של היבואנית ולכן מי שמטפל בהם לא יכול לזכות לתיקון על חשבון היצרנית לא בגלל שהמוסך רוצה לעשות עליו סיבוב, אלא מפני שמידע כזה בכלל לא מגיע אליו, וגם אם היה מגיע – מוסך שאינו מורשה יבואן לא מקבל מהיצרנית את החלקים הנדרשים ואת תמורת העבודה.

לצורך הדוגמא, יצרנית החליטה לבדוק ובמקרה הצורך להחליף מערכת היגוי בדגם מסוים. כאשר רכב כזה ייכנס למוסך מורשה יבואן הוא יטופל בהתאם להנחיית היצרנית ועל חשבונה. אבל כאשר רכב מגיע עם תקלת היגוי למוסך שאינו מורשה יבואן – בעל המוסך לא יכול לדעת שקיימת תקלה שהיצרנית לקחה עליה אחריות, והוא עלול להחליף מערכת הגה ולחייב את הלקוח בעלויות של אלפי שקלים.

אין דרך חוקית לדעת אם הופצה הוראת שירות לגבי כל תקלה ותקלה בכל דגם ודגם, ולכן לכל מי שנתקל בתקלה יקרה ולא שגרתית או לא סבירה מומלץ לבדוק בשיטוט באתר שלנו או באתרים אחרים אם מדובר בתופעה ידועה. במקביל, כדאי להכניס את המכונית – גם אם היא הרבה אחרי תום תקופת האחריות – למוסך מורשה יבואן לצורך בדיקה. ייתכן שקיים שם TSB רלבנטי שיחסוך לכם הרבה מאד כסף.

שורה תחתונה: כך תתחזקו את כלי הרכב שלכם

טיפול תקופתי במוסך – לאו דווקא במוסך רשת של יבואן אבל בכל מקרה כזה שמורשה על-ידי משרד התחבורה – כולל לכל הפחות החלפת שמן מנוע ומסנן שמן, בדיקת מצב מסנן האוויר ובדיקת מצב רפידות הבלימה ודיסקיות הבלימה. טיפול מקיף יותר כולל גם החלפת מצתים, מסנן דלק, ניקוי או החלפת מסנן מיזוג אוויר ועוד – והכל לפי הנחיות יצרן הרכב.

אחת למספר שנים, או בהתאם לקילומטראז', צריך לבצע טיפול משמעותי יותר שכולל החלפת רצועת (או סט) תזמון, החלפת נוזל בלימה ונוזל קירור וכיוצא באלה. ככל שמקפידים לבצע טיפולים תקופתיים במועדם ולפי הנחיות יצרנית הרכב כך צונח הסיכוי לנזק משמעותי ברכב – למשל כתוצאה מנסיעה בלי שמן במנוע.

כדאי לבצע טיפולים לפי הנחיות היצרנית גם כדי להימנע מתקלות ולא פחות חשוב – כדי שלא לאבד את אחיות היצרנית אם מתגלות תקלות יקרות, ובמיוחד אם היצרנית או היבואנית בוחרת להחליט על פיצוי סלקטיבי, כלומר לבוא רק לקראתם של מי שהקפידו לבצע טיפולים תקופתיים במועד. אי ביצוע טיפולים – אפילו במהלך תקופת האחריות על רכב חדש – מבטל במקרים רבים את האחריות וכמעט תמיד גם את הנכונות של יבואניות ויצרנית רכב לפעול לפנים משורת הדין.

הדרך הטובה ביותר לתחזק רכב היא לעקוב אחר הנחיות הטיפולים של יצרנית הרכב בהתאם לקילומטראז' ולזמן. מכוניות שנוסעות הרבה צריכות לבצע טיפולים בהתאם לקילומטראז' הנצבר (למשל כל 10,000 או 15,000 קילומטרים), ובמכוניות שלא נוסעות הרבה יש לבצע טיפול לפחות אחת לשנה, בהתאם להנחיות היצרנית.

חשוב להקפיד על שימוש בשמן מנוע איכותי ובמסננים מאיכות טובה, לבצע רוטציה של הצמיגים – כלומר להעביר את הגלגלים והצמיגים האחוריים קדימה ולהיפך – גם זה לפי הקילומטראז' המומלץ על-ידי היצרנית, ולהקפיד על בדיקה ביתית קצרה לפחות אחת לחודש: לחץ אוויר נכון בצמידים, מפלס שמן מנוע, מפלס נוזל קירור, וניקיון המגעים של מצבר הרכב.

יש לכם טיפים והארות חשובות נוספות לגבי תחזוקה שוטפת? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com