סצנת האספנות הארץ ישראלית חווה בשנים האחרונות פריחה מטורפת. יותר ויותר אנשים, מכל רובדי האוכלוסייה, מוצאים עניין במכוניות ישנות. כמה מבין האספנים הותיקים פחות מתלהבים מהגל החדש וטוענים שרבים מן המצטרפים החדשים לתחביב אמנם מחזיקים במכוניות שעל פי ההגדרה החוקית שלהן הן "רכבי אספנות" (משום שעברו 30 שנים ויותר ממועד יצורן), אבל אלה מכוניות מודרניות עם מערכות הזרקת דלק, מחשבי ניהול מנוע, ABS, מרכבים ממתכת שעברה טיפול מקדים נגד חלודה, ושאר מכלולים שקרובים יותר למה שניתן למצוא במכוניות מודל 2017 מאשר במכוניות הוותיקות שהרכיבו את מועדון ה-5 המקורי.
יכול להיות שיש משהו בדבריהם אבל אין ספק שהכל יחסי. ממש כמו שרכבי האספנות הצעירים מסוף שנות ה-80' הם סופר מודרניים לעומת מכוניות אספנות ותיקות יותר, מכוניות משנות ה-50' וה-60' הן שיא הקדמה לעומת מכוניות משנות ה-20' וה-30' של המאה ה-20'.
המכונית הכי עתיקה בבריטנה
בכל מקרה, אם אתם רוצים באמת ענתיקה שאף אחד לא יוכל לטעון בפניכם ששלו עתיקה יותר, אולי כדאי שתתקשרו דחוף לסוכן הנסיעות ותעלו על הטיסה הראשונה ללונדון כדי להספיק לשים את היד על הרכב המוטורי העתיק ביותר בממלכה המאוחדת ואחד העתיקים בעולם כולו ששרדו ונמצאים עדיין במצב נסיעה שצפוי להחליף ידיים בסוף השבוע במכירה פומבית של Bonhams.
מדובר ברכב של סנטלר משנת היצור 1894 עם מנוע בנזין מתוצרת בנץ המפיק 3.5 כ"ס ומניע את הגלגלים האחוריים באמצעות שרשרת וכולל גם מערכת קפיצים עצמאית לכל גלגל, הגה ובלמים שהופעלו ביד.
האחים צ'ארלס וולטר סנטלר ירשו במהלך המאה ה-19 חברה משפחתית שעסקה בייצור אופניים, אך הם חשבו קדימה ובשנת 1865 הציגו כלי ממונע ראשון שפעל באמצעות קיטור. המחשבה הייתה מהפכנית אך במציאות המימדים הלא שגרתיים כמו רוחב של 4 מטרים ואפשרות לשנע רק שני אנשים הפכו את הרכב הראשון של סטנלר ללא שימושי במיוחד.
בהמשך ניסוי האחים לייצר רכב עם מנוע שפעל על גזי פחם דחוסים אך ההספק הנמוך והטווח המוגבל לא אפשרו הצלחה של ממש.
ההצלחה המוטורית הראשונה של האחים סנטלר הייתה עם "דוג-קארט" שאמנם כמו רכבים אחרים מאותה תקופה הציג עיצוב שהזכיר בעיקר כרכרה ללא סוסים, אך היה בנוי היטב והיה שימושי למדי.
הרכב הספציפי התגלה במחסן בשנות ה-30', שרד את מלחמת העולם השנייה ושוקם בשנות ה-50' בצורה יסודית. בשנת 2001 הוא החליף ידיים בתמורה לכ-150 אלף לירות שטרלינג וכעת ההערכות מדברות על סכום של 250 אלף לירות שטרלינג – הרבה מאוד כסף לכרכה עם מנוע של מכסחת דשא אבל שפוי יחסית בהתחשב בגילו של הרכב ובמצבו המצוין.
האלפא רומיאו הראשונה
עוד ענתיקה אמיתית ומעניינת מאוד שצפויה להחליף בקרוב ידיים היא האלפא רומיאו המהממת שבתמונות שלפניכם.
המכונית משנת הייצור 1921 מדגם G1 רודסטר היא מהדגם הראשון למעשה שאלפא רומיאו ייצרה –ובסך הכל 54 יחידות ממנו יוצרו, וככל הנראה המכונית שבתמונות היא היחידה ששרדה.
אמנם היצרנית האיטלקית הוקמה כבר ב-1910 תחת השם Anonima Lombarda Fabbrica Automobili וראשי התיבות שלו A.L.F.A הן שהופיעו על המכוניות של החברה בשנים הראשונות, אך בעקבות קשיים כלכליים היא נרכשה לאחר כעשור על ידי ניקולא רומיאו וזה החליט לצרף את שם משפחתו לשם החברה וה-G1 היא המכונית החדשה הראשונה שתוכננה ויוצרה תחת בעל הבית החדש.
ה-G1 צוידה במנוע 6 צילינדרים בטור בנפח של לא פחות מ-6.3 ליטרים וזה הפיק 70 כ"ס – אמנם לא מרשים במיוחד ביחס של נפח להספק ובערך כמו מה שמפיקים כיום מנועים של מכוניות מיני צנועות, אבל בימים ההם אל מול מכוניות כמו מודל T של פורד שמנוע ה-2.8 ליטרים שלה הפיק 20 כ"ס זה בהחלט היה מכובד מאוד והעניק למכונית תאוצה מרשימה ואפשרות להגיע למהירות של יותר מ-80 קמ"ש.
הרכב הספציפי עם מס' השלדה 6018, היה אחד מדגמי הייצור המוקדמים והוא נשלח לאוסטרליה. שם, ביבשת המבודדת, לאחר כמה שנים הוא התגלגל לידיו של חוואי מקומי שלא ממש הבין מה יש לו בידיים והשתמש בו כרכב חקלאי בשטחים הגדולים שהיו ברשותו. בשלב מסוים המכונית הושלכה לאסם ובשנת 1965 היא התגלתה על ידי אספן אלפא שלא האמין למראה עיניו.
הרכב שוקם בשנות ה-70' ופעם נוספת בשנת 2000 תוך הקפדה יתרה על נאמנות מלאה למקור. מאז הרכב כיכב וזכה בפרסים רבים בתערוכות ואירועי רכב ברחבי העולם ממסע המילה מילה באיטליה, דרך פסטיבל המהירות של גודווד באנגליה ועד לפרס ה- Concours d'Elegance בתערוכת פבל ביץ' שבקליפורניה.
בקרוב האלפא רומיאו הנדירה תחליף ידיים במסגרת מכירה פומבית של בית המכירות RM Sotheby שתתקיים בפיניקס, אריזונה בינואר הבא ועל אף שבמכירה אין רף מינימום התחלתי (כך שלכאורה המכונית יכולה גם להימכר בדולר בודד) הערכות מתונות מדברות על סכום באזור ה-1.5 מיליון דולר.
