יצרנית הצמיגים הצרפתית מישלן חשפה בתערוכת מינכן את הגרסה המוכנה לייצור, לטענתה, של צמיגים ללא אוויר – וזאת בתום כ-15 שנות פיתוח וכשנתיים לאחר שהציגה את אב-הטיפוס שלהם. לראשונה מעולם, אחרי מספר שנות "טיזינג", מישלן ניצלה את תערוכת המכוניות הבינלאומית של מינכן כדי לאפשר לבאי התערוכה נהיגות התנסות פומביות עם צמיגים שהותקנו על מכונית חשמלית מתוצרת מיני.
הצמיג – שנקרא Uptis – ראשית תיבות של Unique Puncture-Proof Tire System (מערכת צמיגים ייחודית חסינת תקרים) – לא מכיל אוויר ולכן לא יכול "להתפנצ'ר" כתוצאה מחדירת גופים זרים. היות שהוא בנוי כיחידה אחת עם החישוק אין גם צורך להרכיב או לפרק אותו, לכן, תיאורטית, לא נדרשת "פנצ'ריה" כדי להחליף צמיג. אגב, אם הצמיג ללא אוויר של מישלן נראה לכם מוכר אתם לא טועים – מישלן אכן "מפמפמת" אותו בשנתיים האחרונות לא מעט, אבל החדשות כעת הן שמדובר סוף סוף במוצר מוגמר שעבר, לטענת הצרפתים, את כל תהליכי הפיתוח, הוא מוכן ליצור סדרתי, ואפשר "לראות אותו בעין", ובתנועה.
צמיגי 'אופטיס', שמיועדים בשלב ראשון למכוניות נוסעים אך יתאימו בסופו של דבר לרוב סוגי הרכב, בנויים מתרכובת מיוחדת של שרף ופיברגלאס, ועל הטכנולוגיה שנדרשת עבורם רשמה מישלן לא פחות מ-50 פטנטים. היתרון החשוב ביותר שלהם אמור להיות צמצום משמעותי של הסיכוי לתקר, "פנצ'ר", ולכך אמורה להיות תרומה בטיחותית חשובה גם בצמצום מספר המקרים של פיצוץ צמיג בעת נסיעה אבל בעיקר בצמצום הצורך בהחלפת גלגלים לצד הכביש – על כל הסיכונים הבטיחותיים והאישיים שכרוכים בכך.
כמקובל בתקופה הנוכחית, שבה אחת ההצדקות החשובות למוצרים ושירותים חדשים הינה "קיימות" והגנת הסביבה, אנשי מישלן מדגישים את הערך הסביבתי של ההמצאה שלהם אפילו יותר מן הערך הבטיחותי או הכלכלי. לטענתם, צמיגי 'אופטיס' יכולים לחסוך כ-20% מן הצריכה העולמית של צמיגים, והחישוב שלהם מבוסס על כך שכ-12% מן הצמיגים בעולם מוחלפים מידי שנה כתוצאה מתקרים, ולא בגלל בלאי. 8% נוספים מוחלפים בגלל שחיקה לא אחידה כתוצאה מאי הקפדה על לחצי ניפוח נכונים. מספרים אלה, לטענתם, מסתכמים בכ-200 מיליון צמיגים טובים שמושלכים למחזור או למזבלות ברחבי העולם כל שנה, ומדובר לא רק בפוטנציאל לחיסכון כלכלי משמעותי אלא בצמצום פליטות פחמן ונזקים סביבתיים אחרים שנגרמים במהלך הייצור וההובלה של חומרי גלם וצמיגים, וחיסכון ניכר באנרגיה.
חסכון חשוב אחר – בעיקר למשתמשים – נובע מן העובדה שהצמיג לא מורכב על חישוק ("ג'אנט") אלא מהווה יחידה אחת של גלגל-צמיג. תיאורטית – אם במהלך השימוש לא נוצרות בעיות של איזון ואין צורך בתחזוקה – מעבר לשימוש בצמיגים כאלה עשוי לייתר את הצורך במוסכים לתיקון והחלפת צמיגים ("פנצ'ריות"). בעלי רכב ומפעילי ציי רכב יוכלו להזמין לעצמם את הגלגל-צמיג הדרוש להם ולהתקין אותו בעצמם.
אנשי מישלן אמנם לא מתחייבים על אורך החיים של צמיגי 'אופטיס' אבל מציינים ש"יש צורך לבדוק אותם כעבור חמש שנים". ההערכה היא ש'אופטיס' יכולים לספק טווח נסיעה של עד פי שלוש מצמיגים רגילים, ולכך יכול להיות יתרון כלכלי עצום לציי רכב – בתנאי שהמחיר של כל צמיג כזה יהיה סביר ומשתלם. מה שבטוח זה שעבור לקוחות של רבות מחברות הליסינג מדובר בבשורה חשובה: כך יימנע מהם הצורך להשתמש בצמיגים הזולים ביותר שקיימים בשוק אחרי החלפת הצמיגים המקוריים.
בשנת 2019 הוצגו אבות הטיפוס של 'אופטיס' כשהם מורכבים על גלגליה של שברולט 'בולט' החשמלית במסגרת שיתוף פעולה בין מישלן לבין ג'נרל מוטורס, עם יעד מוצהר, בשעתו, להפוך לצמיג שכיח אצל היצרנית האמריקנית עד לשנת 2025. ההערכה כעת היא שצמיגי אופטיס יושקו לשימוש כללי כבר בשנת 2024.
עוברים לעולם דיגיטלי
מהנדסי מישלן עובדים על גרסאות שונות של צמיגים ללא אוויר מזה יותר מ-15 שנים, ובמהלכן הציגו כבר בשנת 2004 את צמיגי 'טוויל' (Tweel), שמשמשים כיום במכונות ניידות שונות ובמכסחות דשא מסחריות. אלא שבעוד שצמיגי 'טוויל' הנוכחיים לא מתאימים לשימוש במכוניות נוסעים – 'אופטיס' הונדסו לנסיעה ולתמרון במהירויות של כבישים מהירים, והם מותאמים לדרישות של כלי רכב מודרניים.
לדברי הצרפתים 'אופטיס' מייצגים "דור חדש של טכנולוגיית טוויל" וישנם מספר מאפיינים משותפים, בהם העובדה שהצמיג והחישוק הינם מכלול בודד, ושהחישורים שבו נושאים את העומס. אלא שהצרפתים מדגישים ש"המבנה והחומרים של 'אופטיס' מייצגים פריצת דרך טכנולוגית, ומשיגים את השימושיות של צמיג מסורתי בלי לחץ אוויר ועם אותה מעטפת ביצועים".
מבחינות רבות – צמיג ללא אוויר שלא דורש תחזוקה יכול לעשות לתעשיית הצמיגים המסורתית את מה שהצילום הדיגיטלי עשה לתעשיית הצילום על גבי סרטי צילום: למחוק אותה כמעט לחלוטין. מהפך כזה יכול להגיע עד כדי סגירת מערך השירות לצמיגים ("פנצ'ריות"), ומעבר לשיווק ישיר ללקוחות.
עוד בטרם השקתו מדברים אנשי מישלן על צמצום של 20% בצריכת הצמיגים העולמית, סביר להניח שגם אורך החיים של כל צמיג יגדל ככל שהטכנולוגיה תהיה נפוצה יותר, וכל זה אומר שבסופו של דבר יידרשו פחות צמיגים.
אלא שאחד ההבדלים הדרמטיים בין תעשיית הצילום לצמיגים הוא שבשונה מצילום דיגיטלי – לקוחות לא צריכים לזרוק את כל הציוד הקיים ולקנות חדש: גם הצי הנוכחי של מיליארד כלי רכב בעולם יכול להשתמש בצמיגים החדשים בתנאי שאלה יוצעו במידות מתאימות להחלפת החישוקים הקיימים.
בהנחה שהצרפתים הינדסו לא רק את הצמיגים עצמם אלא גם את טכנולוגיית הייצור שלהם, ושהם יכולים להסב מפעלים לייצור בטכנולוגיה החדשה, האתגרים המשמעותיים ביותר שלהם בתקופה הקרובה יהיו ברמת האסטרטגיה העסקית. האם לנסות לתת "ביס" גדול ולנצל את המונופול שלהם על הטכנולוגיה, או למכור זיכיונות למספר רב של יצרניות צמיגים אחרות וכך להפוך אותה לסטנדרט של התעשייה. ניסיון העבר מלמד שהדרך השנייה עדיפה בהרבה כאשר יוצרים שוק חדש, בעוד שהראשונה יכולה להיות מאד רווחית או לקבור את הטכנולוגיה לגמרי.
מה דעתכם? האם הייתם מתקינים על המכונית שלכם צמיג בלי אוויר? האם הייתם מוותרים על הפנצ'ריה שלכם? הגיבו בעמוד הפייסבוק שלנו.
