נהג שהואשם בדיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה זוכה לאחר שטען כי אשתו החזיקה את מכשיר הטלפון. בעדותה בבית המשפט, סיפרה האישה: "החזקתי את הטלפון קרוב לאוזן שלו, כדי שיישמע את השיחה… אני בטיפשותי חשבתי שזה לא בסדר שהוא דיבר כשאני החזקתי לו"
שופטי תעבורה שומעים מדי שבוע עשרות סיפורים ותירוצים אודות דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה. יש נהגים שמסבירים כי השתמשו בטלפון הנייד כדי לגרד חלקי גוף שונים, יש נהגים שטוענים כי החזיקו חפץ שרק דומה לטלפון נייד, ויש נהגים שמסבירים שבכלל העבירו את הטלפון מכיס אחד לכיס אחר ולא עשו בו כל שימוש.
ובכל זאת, אל אולמו של השופט גיל קרזבום בבית המשפט לתעבורה בחיפה הגיעו בעל ואישה, ובפיהם סיפור יוצא דופן. "אשתי דיברה בטלפון, (ו)נסענו לכיוון הבית", סיפר הבעל, שנהג במכונית והואשם בכך שדיבר בטלפון נייד בזמן הנהיגה. "אשתי דיברה בטלפון שלה עם הדיבורית, ואני הייתי שותף לשיחה. היא דיברה עם חברה שלה, (אני) לא זוכר באיזה הקשר. היא זרקה מילה ואני דיברתי, נכון. השפתיים שלי נעו, כפי שהשוטר אמר".
למרות שהודה כי דיבר בטלפון הנייד של אשתו, הנהג אמר לשופט קרזבום את מה שאמר גם לשוטר שעצר אותו: הוא אמנם דיבר בטלפון הנייד, אך מי שהחזיקה את המכשיר הייתה האישה. כך בדיוק סיפרה גם האישה לשופט: "תוך כדי נסיעה סימן שוטר לי' (הנהג) לעצור בצד", היא הסבירה, "אני ישבתי באוטו, והאמת שלא הבנתי מה קורה… ירדתי. שאלתי מה קרה, ואז הוא (השוטר) אמר שי' דיבר בטלפון. תגובתי הייתה מיד: 'למה, תוותר. למה אתה עושה לנו את זה?'… אני חשבתי שעשיתי דבר רע שאפשרתי לבעל שלי לדבר כשאני אוחזת (בטלפון)… החזקתי את הטלפון קרוב לאוזן שלו, כדי שיישמע את השיחה… אני בטיפשותי חשבתי שזה לא בסדר שהוא דיבר כשאני החזקתי לו".
ומה אמר על כל זה השוטר? בעדותו בבית המשפט, אמר כי עצר את הנהג "כאשר הוא אוחז טלפון נייד ביד ימין, בצמוד לאוזן ימין, ושפתיו נעות. הנ"ל הבחין בי, והוריד את הטלפון… כשניגשתי לשאול (אותו) למה השתמש בטלפון בזמן הנהיגה, הוא הדגים לי כי אשתו החזיקה את הטלפון והצמידה את הטלפון לאוזנו והוא רק דיבר, אך שתי ידיו על ההגה… תוך כדי רישום הדו"ח, ניגשה אלי האישה שישבה ליד הנהג המושב הימני, וביקשה שאוותר על רישום הדו"ח. היא מתנצלת שבעלה דיבר בטלפון".
אולם, למרות שהזכיר בדבריו את טענת הנהג, התעקש השוטר על נכונות גרסתו, לפיה הנהג היה זה שהחזיק את הטלפון הנייד. ולמי האמין השופט קרזבום? "עדותו של עד התביעה (השוטר) לא נסתרה בשום שלב, ותאמה את רישומיו במעמד קבלת הדו"ח", כתב השופט בהכרעת הדין של הנהג. "עם זאת, גם גרסתו של הנאשם, לפיה אשתו היא שהחזיקה בטלפון הנייד בזמן שדיבר, לא נסתרה בשום שלב וגם היא עשתה עלי רושם אמין. יצוין, כי זו הייתה תגובתו של הנאשם במעמד קבלת הדו"ח: 'אני החזקתי את ההגה בשתי ידיים, אשתי החזיקה את הטלפון לאוזני'".
בסיכום ביניים, התברר כי המצב הוא שוויון – גם העדות של השוטר וגם העדות של הנהג היו אמינות ומקובלות על השופט. כיצד אם כן הוכרע הדיון? "גרסת הנאשם מתיישבת עם עיקרי עדותה של אשתו, שאף היא לא נסתרה בשום שלב. אציין כי עדותה של אשת הנאשם עשתה עלי רושם אמין, ואני מאמץ את הסבריה הכנים", המשיך השופט קרזבום בהכרעת הדין, "בנוסף, לא מן הנמנע כי השוטר אשר נהג מצדו השמאלי של רכב הנאשם לא הבחין היטב בידה של אשתו, אשר אחזה את הטלפון הנייד בסמוך לאוזנו הימנית, וסבר כי הייתה זו ידו של הנאשם (אשר) אחזה בטלפון".
לפיכך, החליט השופט כי התביעה לא הוכיחה את אשמתו של הנהג מעבר לכל ספק סביר, ולכן יש לזכותו. "בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון להעדיף את גרסתו של עד התביעה על-פני גרסת הנאשם ואשתו", סיכם השופט את החלטתו.
