על גדת נחל אדוריים מסתתרת מערה אפלולית וקרירה שבה שוכנו בעבר אסירים במהלך מסעם מבית הכלא בירושלים לאלה שביפו או אשקלון
הקיץ כבר כאן וצריך להתרגל אליו מחדש, וטיולי הקיץ מוגבלים לזמנים שבהם החום נסבל, או למקומות שבהם מפכה מעיין צונן, או אל חוף הים.
ובכל זאת ישנן כמה פינות חמד שהצינה שוררת בהם בכל ימות השנה, ואחד מהם הוא "מערת האסורים" האפילה והקרירה.
המקום אליו נגיע ידוע בסיפורי אימה שנקשרו בו, ועם מעט דמיון והרבה שקט אולי אף תצליחו לשמוע נקישת שלשלאות וזעקות של אסירים. ברוכים הבאים ל'מערת האסורים', מערת אל חבס.
נתחיל דווקא באזור יפה בשם אדוריים, חבל ארץ נהדר שממוקם דרום מזרחית לקריית גת. המקום נזכר במקרא בתיאור ביצורי ערים על ידי רחבעם מלך יהודה: "… ויבן ערים למצור ביהודה … ויבן … את אדוריים… ויחזק את המצודות…"
ואכן, אדוריים הייתה עיר קדומה ביהודה בתקופת המקרא, ושמה נגזר כנראה מ'אדר', שפירושו 'גורן'. אדוריים, אם כן, היא שני גרנות (כתב על כך פרופ' זאב וילנאי באנציקלופדיה 'אריאל').
חבל אדוריים, מבותר בערוצים רבים. מי גשמים נאספים מהרי חברון, מתנקזים אל ערוצו של נחל אדוריים, וזורמים משם לנחל שקמה, מרחק 30 ק"מ משם, שמתחיל ליד הכפר דורא.
בסמוך לישוב 'אמציה' נחסם ערוצו הנחל באמצעות סכר גדול. בחורפים גשומים במיוחד נמלא המאגר במים, ונוצר אגם מקסים שבו צומחת צמחיית נחלים פרועה ועופות רבים מתכנסים אליו.
חלקו זה של נחל אדוריים נמצא ממערב לסכר. בעמק הגדול קל להבחין בתוצאות החציבה הענקית שהוכנה על ערוץ הנחל, במטרה למנוע את הצפת העמק כולו. לאחר החציבה נמתח ערוץ הנחל מערבה, ולאורכו פרוץ שביל (מן העבר הדרומי, ובסימון שביל אדום).
כעת אנחנו מתקרבים את מערת האסורים, אשר נקראת כך לאור סיפור לפיו בתקופת השלטון התורכי הובאו למערה זו אסירים. כאן, במערה, הם היו עוצרים למנוחת לילה בדרכם מחברון או ירושלים אל נמלי אשקלון או יפו.
נוכל רק לדמיין את אותם אומללים, כשהם הולכים כבולים בידיהם ורגליהם, יורדים בשקשוק שלשלאות אל המערה האפלה. אם תקפידו על שקט אולי תוכלו לשמוע את הד קולם ואת נקישות האזיקים… אגב, בתקופה קדומה יותר השתמשו ככל הנראה במערה זו נזירים מתבודדים.
זו מערה ענקית. יש בה אולם ענק שאליו חודרת קרן אור אחת בודדה. הכניסה היותר נוחה למערה נמצאת מדרום לערוץ הנחל, והיא נסתרת בצמחיה עבותה.
מערת האסורים, מערת אל חבס (שפירושו 'אסיר'), נמצאת לצד ערוץ נחל אדוריים, וכדי להגיע אליה אפשר להשתמש בכלי רכב בעל הנעה כפולה ורמת עבירות סבירה, או לצעוד ברגל כחמישה ק"מ.
איך מגיעים: כביש 35 נמתח מזרחה מקריית גת. בצומת לכיש פונים דרומה (ימינה) אל כביש 3415, כביש מאד יפה, ונוסעים עד לצומת אמציה.
בצומת אמציה פונים שוב דרומה, אל כביש המוליך למערות חזן וסכר אדוריים. את מדידת המרחק נתחיל מהסכר שעל נחל אדוריים, לא רחוק מהישוב אמציה. שביל (סימון ירוק) באורך של כ-1.5 ק"מ מתמזג אל שביל בסימון כחול לאורך כ-1 ק"מ, וממנו אל שביל עם סימון אדום שלאורכו נוהגים 2.5 ק"מ נוספים.
שם, במרחק קצר על שביל קטן שפונה שמאלה מן הדרך הראשית, לתוך צמחיה סבוכה יחסית, נמצאת מערת האסורים (בנ.צ. 601232 / 185472).
הירידה, חשוב לשים לב, היא במדרגות חצובות בעפר, מדרגות מאוד תלולות ולא יציבות. מומלץ לקחת אתכם פנס וכמו לכל מערה – גם לזו אסור להכנס לבד.
ועוד הערה חשובה: המקום נמצא בתוך שטח אש צה"לי. הוא פתוח אמנם לציבור במהלך חגי ישראל ושבתות, אבל חשוב לשים לב להימצאותם האפשרית של נפלים, ואם מוצאים כזה יש לסמן אותו בזהירות ולשמור ממנו מרחק.
