עכשיו זה רשמי: המשרד לביטחון פנים מתכנן להרחיב את מערך האכיפה האלקטרונית, ובכוונתו להציב עוד כ-40 מצלמות עד סוף 2014. אם התוכנית תמומש, בסוף השנה יפעלו ברחבי הארץ 100 מצלמות מהירות
עד סוף השנה תתקין משטרת ישראל כ-40 מצלמות מהירות נוספות, ובכך יעלה מספרן הכולל ל-100. כך עולה מתוכנית העבודה השנתית של המשרד לביטחון פנים, שפורסמה על-ידי משרד ראש הממשלה. כיום פועלות כ-60 מצלמות מהירות ורמזור, אותן מניידת המשטרה בין כ-120 עמדות.
כפי שפורסם בשבוע שעבר ב-TheCar, משטרת ישראל כבר החלה לנהל משא ומתן עם זכיינית פרטית, חברת מלם-תים, בנוגע לפרישת המצלמות הנוספות. זאת, למרות שהרחבת מערך האכיפה האלקטרונית מתבצעת לפני שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סיימה לבחון את יעילותן של המצלמות המהירות החדשות.
תחקיר TheCar העלה שחלק מהמחקרים המשמשים את גופי הבטיחות בישראל כצידוק להפעלת מצלמות מהירות, מבוססים על הנחות בעיתיות, לקויות או שגויות, ולכן עלולים להתברר כלא רלוונטיים. המחקר המלווה של הרשות לבטיחות, שהניב עד כה שני דו"חות פומביים, כלל ממצאים סותרים ובעייתיים – כמו למשל עלייה במהירות הנסיעה בקטעי דרך הסמוכים לקטעים שבהם הוצבו מצלמות.
הנחמה היחידה למי שמתנגד להרחבת מערך האכיפה האלקטרונית תימצא בכך שמשרדי הממשלה נוטים להחמיץ את היעדים שהם מציבים לעצמם בתוכניות העבודה השנתיות. בעבר כבר קבע המשרד לביטחון פנים יעדים שאפתניים בכל הנוגע למערך האכיפה, אך רובם נותרו בגדר הבטחה בלתי ממומשת.
ובמקביל: רוצים להישפט? שלמו את הקנס מראש
במקביל לפריסת המצלמות החדשות, מתכנן משרד התחבורה לסיים את הליך האישור של רפורמה בענישת עברייני תנועה. על-פי תוכנית העבודה של המשרד, אישור הרפורמה צפוי במהלך הרבעון השני של 2014 – עד סוף יוני הקרוב. במסגרת הרפורמה נכללים צעדים רבים, ובהם הרחבה משמעותית של סמכות קציני משטרה להשבית כלי רכב ולפסול מנהלית רישיונות נהיגה לתקופות של עד 90 יום.
הרחבת סמכות קציני המשטרה טומנת בחובה צעד שנוי במחלוקת: על-פי הרפורמה המוצעת, קצין משטרה יוכל לפסול את רישיונו של נהג אף אם העבירה שבגינה נפסל הרישיון בוצעה שלא לנגד עיניו.
בנוסף, ברפורמה כלולים צעדים המעוררים ביקורת ציבורית חריפה, ובכלל זאת מצד לשכת עורכי הדין והייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה של הכנסת. שני הצעדים הבעייתיים ביותר נוגעים לעצם זכותו של כל נאשם להישפט: על-פי המוצע, נהג שייחשד בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט, יידרש להפקיד "דמי עירבון" בגובה הקנס שנקבע לעבירה שביצע. כלומר, התנאי להישפט יהיה תשלום הקנס, וזאת עוד לפני שהוכחה אשמת הנהג.
ואם אותו נהג שביקש להישפט יורשע בתום ההליך בבית המשפט, הקנס שיוטל עליו לאחר ההרשעה יהיה לפחות כפול מזה שנקבע לעבירה שביצע. ובמלים פשוטות, מי שיורשע בביצוע עבירת מהירות שהקנס לצידה הוא 1,000 שקלים, יחויב בית המשפט להטיל עליו קנס של לפחות 2,000 שקלים.
לפי היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, הדרישה להפקיד "דמי עירבון" כתנאי להישפט היא תקדימית. לדבריה, "אני לא מכירה תקדים משפטי כזה. לדעתי, זה לראשונה נקבע בחקיקה".
יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, עו"ד שי גלעד, סיכם היטב את מה שעלולה להיות תוצאת הצעדים שמציע משרד התחבורה: "אנחנו חוסמים את דרכו של האזרח הפשוט בדרכו לשערי בית המשפט".
