שורה תחתונה תחילה
הדגם המוצלח ביותר של BYD בישראל יעשה חיים קשים לא רק למתחרים שלו אלא בראש ובראשונה לאחים הקרובים לו ביותר. מי שחי בעיר ורוצה לנהוג ברכב חשמלי צריך לבדוק את הדגם הזה.
מי אתה BYD Atto 2?
עד שנוהגים ב-Atto 2 כמעט מתבקש להשוות בין BYD הסינית לבין חלוצת הז'אנר החשמלי – טסלה – ולהזכיר את האבסורד הבלתי נתפש: היצרנית האמריקנית מתעקשת להציע לנו רק שני דגמים בזמן שבמחירון של BYD בישראל מוצעים עשרה דגמים שונים (12 אם סופרים בנפרד גרסאות היברידיות-נטענות), עם טווח מחירים של בין 116,000 ועד 332,000 שקלים.
אבל בינואר 2026, אחרי שהותירה את טסלה מאחוריה בהיקף המכירות של רכב חשמלי בעולם (בהיקף המכירות הכולל היא מובילה מזמן) – BYD כבר לא צריכה לבחון את עצמה מול טסלה – אלא להתחיל לעשות קצת סדר במגוון הדגמים הגדול (מידי) שלה.
נהיגה ב-Atto 2 רומזת שהסינים מתחילים לקחת כיוון כזה, בדגש על מיקוד בקהל מטרה אירופאי, ושבמקום טסלה הם הציבו הפעם על הכוונת שלהם את סקודה ואת המתחרות האירופאיות הצעירות שמתיימרות להגן על השוק הביתי שלהן.
BYD מציגה את Atto 2 כרכב שמיועד לקטגוריה B-SUV, כלומר קרוסאובר מוגבה על בסיס מכונית סופר-מיני, וממצבת אותו כרכב שני, עירוני, במשפחה. אבל באמת של החיים – כמעט כל משפחה ישראלית עם ילד אחד או שניים שמתגוררת באחת מערי ישראל ומתמודדת עם נושאי חניה – תמצא ש-Atto 2 הוא הדגם הכי מתאים עבורה מכל דגמי BYD.
בראיה רחבה יותר, של כל שוק הרכב הישראלי, שאלה מסקרנת היא אם הדגם הבודד החשוב ביותר של BYD בארץ כרגע הוא Atto 2 (רוב הסיכויים שכן) או 'דולפין סרף' העירונית הקטנה-גדולה.
אז מי זה Atto 2?
כמו רוב דגמי BYD החשמליים זה דגם נוסף שבנוי על פלטפורמת e-Platform 3.0 של החברה וחולק עם כל חבריו את רוב המערכות החשמליות, מערכת ההפעלה, מערכות הסיוע לנהג, ואפילו את האבזור ומערכות הבטיחות, שלא לדבר על סוללת הליתיום-פוספט-ברזל (LFP).
מעבר למיצוב ולעיצוב מה שמבדיל בין כל הדגמים אלה ממדים חיצוניים וגודל הסוללות שמכתיב את טווחי הנסיעה בין טעינות, ו-Atto 2 מנסה להשתחל בין 'דולפין' – אשר לא קיבלה עד היום את הכבוד המגיע לה בישראל וכנראה כבר לא תקבל אותו, לבין Atto 3 שהייתה להיט המכירות החשמלי-סיני הראשון בישראל, זה שהציב את היצרנית גם בחלק העליון של טבלת המכירות וגם במודעות של צרכנים.
עיצוב, מיצוב
"אוהבי רכב הארדקור" וחובבי נהיגה נלהבים מעקמים את האף, ובצדק, בכל פעם שמדברים על קרוסאוברים למיניהם, וברוב המקרים גם כאשר מדברים על רכב חשמלי באופן כללי.
Atto 2 הוא גם קרוסאובר וגם חשמלי ולכן זה המקום להיפרד מכל חובבי הנהיגה והטהרנים למיניהם, ולהתמקד ברוב המוחלט של רוכשי רכב באירופה ובישראל: מי שמחפשים כלי רכב שימושי, יכול להיות גם עם פוזה, שמשרת צרכים פרקטיים. לדוגמה: משפחות צעירות שמוצאות שיותר קל להעמיס פעוטות אל מושב בטיחות שמוצב על מושב רכב גבוה, או נהגים מבוגרים שמעדיפים תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת.
Atto 2 מסמן V על הסעיפים האלה אבל גם מביא איתו גישה שונה משני הקרוסאוברים שביניהם הוא נדחק. הוא איבד כמעט לגמרי את הקווים המעוגלים שאומנם עוצבו בהשגחה אירופאית אבל שידרו תחושה סינית – לטובת עיצוב קופסתי וקשוח שיכול להופיע גם באורוות הסוסים השונות של קבוצת פולקסווגן, בדגש על סקודה.
אורכו של Atto 2 הוא 431 ס"מ, כלומר שהוא ארוך ב-2 ס"מ מדולפין וקצר ב-14.5 ס"מ מ- Atto 3. מאידך, אורך בסיס הגלגלים שלו 262 ס"מ, כלומר שהוא קצר ב-8 ס"מ מזה של דולפין וב-10 ס"מ מזה של Atto 3. עוד נשוב לנקודה הזאת. הרוחב של Atto 2 הוא 183 ס"מ שהם 6 ס"מ יותר מדולפין ו-4.5 ס"מ פחות מ-Atto 3. הגובה: 167.5 ס"מ שהם 10.5 ס"מ יותר גבוה מדולפין, ו-6 ס"מ יותר מאשר Atto 3.
המשמעויות, ונשים רגע בצד את אורך בסיס הגלגלים, הן שאין כמעט אף סיבה לקנות BYD דולפין (מה שגם שהיא יקרה ב-1,000 עד 8,000 שקלים), וש- Atto 2 מצמצם מאוד גם את התחומים שבהם יש יתרונות ל-Atto 3, מה גם שהאח הבוגר יקר יותר ב-22-30,000 שקלים.
נזכיר ש-Atto 3, לפני ואחרי מתיחת הפנים שלו, התקבל בהרמת גבה בגלל עיצוב מצועצע במידה שלכל הפחות מבחינת עיצוב הפנים שלו פוגעת גם בשימושיות, ובפרספקטיבה של מבחן הזמן נראה שהעגלגלות שלו לא עושה לו טוב.
התכונות הטובות של Atto 2 – לא לפי סדר חשיבות: קל לתמרון איתו בנהיגה עירונית ובחניות, הוא מאובזר מאוד, נוח מאוד לנסיעה, מרווח מלפנים ולשני נוסעים גם מאחור, הוא בנוי היטב עם חומרים באיכות גבוהה, שדה ראיה טוב לכל הכיוונים, ויש לו הנעה חשמלית מצוינת.
מבחינת המיצוב צריך לומר שרק ימים יגידו. המחירון של כל יצרנית רכב, גם של BYD, מושפע בסוף היום מהיצע וביקוש גם מבחינת התחרות בשוק וגם בתוך היצע הדגמים של היצרנית.
בעיניי, חוץ מאשר עבור מי שמחפש יותר סטייל או מי שמתקשה להיכנס לרכב גבוה מסיבותיו שלו – אין סיבה לבחור כרגע ב-BYD דולפין אלא אם המחיר שלה יוזל משמעותית, ויש לי ספקות רבים גם לגבי Atto 3. באופן כללי – וכפי שכבר נאמר באתר הזה לא אחת – מחירי המחירון של כלי רכב בישראל גבוהים מידי, וככל שממשיכה ההוזלה של מחירי הסוללות בעולם גם מחירי הרכב החשמלי חייבים להמשיך לרדת.
בשורה תחתונה, אפשר לאהוב את העיצוב החיצוני של Atto 2 ואפשר לומר שהוא סתמי, אבל אי אפשר לומר שהוא מעורר אמוציות שליליות כמו חלק מן העיצובים הסינים העדכניים.
מבחינת המיצוב – עבור רוב בעלי הרכב שבוחרים ברכב חשמלי – Atto 2 הוא הדגם הכי חשוב והכי משתלם של BYD נכון לרגע זה.
ומה לגבי התחרות עם "שאר העולם"? זאת נקודה מעניינת, מפני שפלח השוק של B-SUV לא חשמליים תפס תאוצה אדירה בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל, ובקרוב אנחנו צפויים להצפה מקבילה גם בעולמות הרכב החשמלי.
את סקודה אלרוק כבר הזכרנו אבל האירופאים כבר בישלו וארזו את רנו 4 ובקרוב גם את ה-5, את אופל פרונטרה, סיטרואן e-C3 איירקרוס, אלפא רומיאו ג'וניור ופיאט גרנדה פנדה, או פורד פומה החשמלית, קיה תשלח את EV3 ויש גם יונדאי קונה חשמלית.
עיצוב פנים, שימושיות
כדי להרגיש את הערך המוסף של Atto 2 – גם ביחס לאחים בתוך הבית ובוודאי ביחס לתחרות – צריך לפתוח את דלת הנהג ואז לסגור אותה. ואז לפתוח אותה שוב, להתיישב על מושב הנהג ולסגור שוב את הדלת. ואז לפתוח ולסגור שוב את הדלת ולהקשיב לצליל שמעיד על איכות של רכב שלא מתאמץ לחסוך עליך.
אני מאחל הצלחה לקבוצת סטלנטיס, וגם לפורד, בניסיון להציג תחושת איכות כזאת, סומך על סקודה ועל יונדאי-קיה שיעמדו באתגר, וממשיך פנימה אל תא נוסעים וסביבת נהג מאוד נקיים ופשוטים למראה וכל כך שונים מן העיצוב המצועצע-משהו של Atto 3 ואפילו מזה של דולפין.
עיצוב הפנים נראה כאילו שהוא מכוון ראש בראש מול קבוצת פולקסווגן: פשוט, נקי, בנוי כהלכה ונועד לשרוד לאורך שנים.
טקסטורות הפלסטיקה נעימות, ולמרות שזה לא רכב שמשדר תחושה יוקרתית הוא בטח ובטח לא מרגיש זול או ספרטני.
הארגונומיה סביב הנהג טובה בדגש על תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת עם שדה ראיה מצוין לכל הכיוונים, אפשרויות נוחות לכיוון מושב הנהג ומיקום ההגה (גלגל ההגה עצמו עוצב מחדש ונראה טוב), מיקום נכון יותר של פתחי המיזוג – שלא יקפיאו את כפות הידיים בקיץ, ולמרות שהקונסולה המרכזית רחבה ומאוד נוכחת – מתקבלת תחושה מאוד מרווחת ומכבדת.
אנשי BYD שדרגו שוב את ממשק המשתמש – שדרוג שמן הסתם יגיע גם לדגמים אחרים באמצעות עדכונים דרך האוויר (OTA) – והוא הרבה יותר אינטואיטיבי ונוח לשימוש מאשר אצל רוב המתחרים. גם איכות המסך טובה מאוד ולכן מתקבלת חוויית משתמש טובה.
אבל כל זה לא מפצה על הבעיה הבסיסית של הצורך להשתמש במסך דיגיטלי במקום בכפתורים ומנופים פיזיים לביצוע חלק מפעולות השליטה השכיחות, ונזכיר שוב שההתעסקות במסכים במהלך נהיגה פוגעת בבטיחות.
גודלו של מסך המגע, א-פרופו, הוא 12.8 אינטש, ומול הנהג יש מסך נוסף, בגודל 8.8 אינטש, עם "לוח מכשירים" קצת מבולגן שלא מציב נכון את סדר העדיפויות של מידע נחוץ לנהג (מהירות, טווח נסיעה, מצב סוללה, מצב תאורה, צריכת אנרגיה רגעית וכל השאר).
תפעול ההילוכים קיבל את המנוף הימני, ומעבר לקריצה הנוספת לפולקסווגן זה גם מיקום נכון, והמנוף השמאלי שאחראי לאיתות קיבל גם שליטה במגבים. הכל סבבה, אבל מה חסר? הפעלת אורות דרך, למשל.
כל המושבים מרופדים ב"עור טבעוני" (הגדרה הרבה יותר אטרקטיבית ל"פלסטיק"), השניים הקדמיים "מחושמלים" ומרווחים מאוד (אבל משענות הראש שלהם לא נוחות), וגם השורה האחורית מכבדת את היושבים בה עם איכות חומרים והרכבה טובה.
החיבור לאנדרואיד מצוין, יש תצוגת מצלמות 360 מעלות שימושית, משטח טעינה אלחוטי שמשום מה לא הצליח לטעון את הטלפון הנייד שלי, גלגל הגה בעיצוב טוב עם מספר כפתורי שליטה שימושיים עליו, והמון מקום אחסון בקונסולה המרכזית.
הערה למעצבי הפנים: זאת באמת קונסולה שימושית, אבל אם כבר בניתם שני מפלסים כדאי לשפר את היעילות של המפלס התחתון באחיזת חפצים (יש שקעי טעינה, וזה טוב), ורצוי להגדיל את נפח התאים שבדלתות או שלא יהיו שם תאים בכלל.
הרצפה שטוחה, כמובן, והמושב האחורי מרווח ונוח מאוד לשני מבוגרים, אבל הכניסה פנימה טיפ טיפה מאתגרת. מה שיותר מוזר זה שלמרות מרחב ראש מצוין – המושב האחורי נמוך מידי וזה מאלץ כיפוף ברכיים. המושב המרכזי צר ובעיקר נוקשה יתר על המידה, וגם מרחב הכתפיים לא להיט. התוצאה היא שאפשר להושיב שם מבוגר אבל אל תצפו שהוא גם ישיר. יש פתח מיזוג. אחד.
באופן קצת מפתיע, בהתחשב באורך המקוצר, תא המטען מציע 450 ליטרים שמחולקים באמצעות משטח שטוח (קצת גבוה). אנחנו מדברים על נפח תא מטען גדול מזה של Atto 3 ב-10 ליטרים ומזה של דולפין בכמעט 100 ליטרים (!). למרות זאת, עדיין מדובר בתא צנוע יחסית שיקלוט רק חלק מעגלות הילדים, את אלה הקטנות יותר, וגם מזוודות גדולות לא ידורו בו.
עם מנוע קדמי והכנת מקום למנוע בעירה לגרסה ההיברידית-נטענת אין פלא שאין תא מטען קדמי, אבל זה בכל זאת קצת חבל.
טווח נסיעה, טעינה
במהלך המבחן רוקנתי פעמיים וחצי את הסוללה מפני שלמרות מאמץ לנהוג כראוי ברכב חשמלי בלי לאתגר אותו מבחינת מהירויות ותאוצות לא הצלחתי להתקרב לטווח המוצהר של 430 קילומטרים בין טעינות.
באחת הפעמים נצמדתי אל עמדת הטעינה עם 3% סוללה וקיבלתי תוצאה מעניינת: על אף שתכולת האנרגיה המוצהרת של הסוללה הזאת היא 64.8 קילוואט שעה עמדת הטעינה התעקשה שהיא סיפקה לרכב 69.5 קילוואט שעה, מה שאולי מרמז על מצבורי החשמל הנסתרים או על שיטת החישוב של ספקית החשמל.
מכל מקום 375 קילומטרים שכללו כבישים מהירים וטיפוס אל ערד ואל הרי ירושלים (אבל גם איסוף אנרגיה בירידות) הם טווח נסיעה מאוד סביר למכונית בגודל הזה ועם סוללת 65 קילוואט שעה כאמור.
אגב, לדולפין ול-Atto 3 יש סוללה עם תכולת אנרגיה של 60.4 קילוואט שעה וטווחי נסיעה מוצהרים של 420/427 קילומטרים. #רקאומר.
הטעינה המוצהרת היא בקצב של 11 קילוואט בבית ו-155 בעמדה מהירה, אם כי 77 קילוואט היה הקצב השכיח יותר וזמני טעינה של בין 45 דקות ל-61 דקות נמדדו בנסיעות שלי.
מה שכן, כמו רוב דגמי BYD האחרים גם Atto 2 תיתן לכם עם כל הלב את כל מה שיש לה בסוללה במקרה המצער והבלתי מתקבל על הדעת שהאיראנים יצליחו לשבש לכם את אספקת החשמל לבית, וזאת באמצעות פונקציית V2L שיכולה לספק 3.3kW של חשמל ממנה החוצה.
מנוע, ביצועים
תתפלאו, אבל אחת התכונות שאהבתי ב- Atto 2 היא שכאשר לוחצים בעדינות על דוושת התאוצה שלה מקבלים… תאוצה איטית. זה יכול להפתיע, אולי אפילו לעצבן, את מי שרגיל לתאוצות החזקות של מכוניות חשמליות אבל תאמינו לי שכל הנוסעים שלכם יודו לכם ולסינים.
באופן כללי, מנוע קדמי שמעביר 204 כוחות סוס וכ-32 קג"מ של מומנט לצמיגים קדמיים שצריכים למשוך קדימה 1.8 טונות לא צריך לפתח ציפיות גדולות מידי, אבל תאוצה של 7.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש בהחלט מתקבלת על הדעת, ובכלל – אל תתבלבלו: אין הרבה מכוניות סופר מיני חזקות או זריזות יותר.
המהירות מוגבלת ל-160 קמ"ש, וגם זה מספיק ברכב חשמלי משפחתי קטן, ובמקום שזה באמת חשוב – עקיפות ונהיגה בעליות – מתקבל רכב מהיר וזריז יותר מקצב התנועה, ולעולם לא חסרה לו נשימה בעקיפות במהירות גבוהה.
התנהגות כביש, נוחות
אמרנו "רכב חשמלי", נכון? אז אל תצפו ל"חוויית נהיגה" מפני ש-Atto 2, ששוקל כמעט שתי טונות, לא כותב מחדש את חוקי הפורמט. זה יכול להזכיר לנו שהמכוניות החביבות ביותר לנהיגה הן מכוניות סופר מיני אבל גם יכול להזכיר לנו שאנחנו חיים בשנת 2026 ולא בשנת 1986 או אפילו 1996.
השאלה היותר חשובה היא למה אנחנו צריכים לצפות והתשובה היא ש-Atto 2 מספק התנהגות כביש טובה ביחס למתחרים ולקטגוריה, ומבלי להישבע (לא נהגנו בו ראש בראש) התחושה היא שהוא עושה עבודה יותר טובה גם משני אחיו הצמודים.
במהירויות גבוהות על כבישים מפותלים מגיעים די מהר למגבלות האחיזה אך מראש מקבלים שפע התראות, גלגול הגוף ניכר מפני שהמתלים רכים יחסית אבל קצב הגלגול טוב והתנועה מאוד נשלטת. ההיגוי, כמקובל בז'אנר, מנותק ממשוב אבל מאוד מדויק, ואפשר להרגיש ולשמוע את הצמיגים כאשר יש להם מה לומר.
החוזקה של Atto 2 היא שיכוך מהמורות טוב מאוד – החל מנהיגה עירונית, דרך כבישים מהירים וכלה בכבישי מע"צ מחורצים. למעט בנהיגה מהירה על כבישים משובשים – או אז מתקבלת נסיעה קופצנית – המתלים משככים היטב את המהמורות ואת פגעי מע"צ והם שקטים להפליא ותורמים לתחושת נסיעה מאוד איכותית.
רמת הנוחות גבוהה ביותר – גם בזכות השיכוך הנעים וגם בזכות שיכוך רעשים מצוין שמעלים את כל רחשי הכביש, מערכת ההנעה והמתלים. על רקע השקט הכללי אפשר לשמוע רעשי רוח מכיוון מראות הצד והחלק הקדמי של הרכב אבל זה קורה רק במהירויות גבוהות ולא מגיע לרמת מטרד.
הבלמים מצוינים – גם בזכות חלוקת עבודה טובה בינם לבין מערכת הבלימה הרגנרטיבית וגם בזכות עצמם: לחיצה על הדוושה מעניקה תחושה לינארית מאוד ובלימה החלטית. למרות זאת, הייתי מעדיף שתהיה אפשרות שליטה בעוצמות הבלימה הרגנרטיבית כך שתהיה אפשרות להתאים אותה טוב יותר למצבי הרוח והתנועה.
את מה שבסיס הגלגלים אולי מחסיר מבחינת המרחב הפנימי ברכב הוא מחזיר ברבית דרבית מבחינת רדיוס הסיבוב (הצנוע) בעיר, וזה מאוד מקל על תמרוני חניה.
בטיחות, אבזור, מחיר
Atto 2 עדיין לא רוסק במבחני הבטיחות של פרויקט Euro NCAP אבל הוא מבוסס על פלטפורמה שכבר התעקמה על ידיהם כל כך הרבה פעמים עם דגמים אחרים, ותמיד יצאה עם כל חופן הכוכבים.
בנוסף, הרכב מאובזר ברשימה מלאה למדי של מערכות בטיחות שמזכה אותו בציון מרבי אפילו בציון הבטיחות המגוחך של משרד התחבורה שלנו (8 מ-8).
הרשימה ארוכה ובמקום לבזבז עליה מקום נשלח אתכם לעלעל בקטלוג, אבל על דבר אחד אסור לוותר: חייבים לציין לשבח את מערכת בקרת השיוט האקטיבית – למרות שאני באופן אישי הייתי שמח אם היו מוציאים את המערכות האלה מן התפריט.
בקרת השיוט האקטיבית של Atto 2 היא הטובה ביותר בה השתמשתי עד היום בדגם "עממי", ולא אחת היא הפליאה אותי ביכולת האבחנה שלה בסימוני הכבישים העלובים של מע"צ. נכון, כדרכן של מערכות כאלה מידי פעם יש לה נטייה להיסטריה שבא לידי ביטוי בהסטת הגה אלימה מידי, אבל היא הצליחה לזהות נתיבים ועיקולים גם בתנאי תאורה קשים ומזג אוויר גשום, ולנווט את הרכב בהצלחה בהתאם.
לעומת זאת, אם אתם נהגים אחראים שלא מתעסקים עם שום דבר אחר בזמן שאתם נוהגים – אולי תחליטו לשים מדבקה על מצלמת הריגול שמצלמת את פני הנהג כדי לגרום לו להתמקד בכביש. כרגע המערכת הזאת מייצרת יותר מידי התראות שווא, והיא יכולה להציל רק את אלה שממילא עדיף שלא ינהגו.
גם רשימת אבזור הפינוק ארוכה מאוד ולא נשקיע בה כאן מקום וזמן, ונסתפק בלומר שרמת האבזור (היחידה) של הדגם הזה גבוהה מאוד ותחרותית ביותר.
המחיר: 151,000 שקלים לגרסת האבזור החשמלית היחידה, 157,000 ₪ לגרסה ההיברידית-נטענת שצריכה להיבחן בנפרד.
שורה תחתונה
לדעתי Atto 2 הוא הדגם המוצלח ביותר של BYD כרגע בישראל מבחינת תמורה למחיר וכ"חבילה" כוללת, ועבור משפחות עירוניות הוא עדיף על שני האחים שביניהם הוא נדחק.
האויב העיקרי של Atto 2 החשמלי הוא Atto 2 ההיברידי-נטען ולצערי אני חושש שרבים יעדיפו את הגרסה הזאת, למרות שהיא מסורבלת ויקרה יותר לתחזוקה. למה? מפני שיש מי שלא רוצה לחרוד לטווח נסיעה אפילו אם הוא נוסע נסיעות ארוכות מעט מאוד פעמים בכל שנה. לדעתי זאת טעות.
התכונות הטובות של Atto 2 – לא לפי סדר חשיבות: קל לתמרון איתו בנהיגה עירונית ובחניות, הוא מאובזר מאוד, נוח מאוד לנסיעה, מרווח מלפנים ולשני נוסעים גם מאחור, הוא בנוי היטב עם חומרים באיכות גבוהה, יש לו שדה ראיה טוב לכל הכיוונים והנעה חשמלית מצוינת.
פחות טוב: יש שלא יאהבו את העיצוב שלו (עניין של טעם), חלק מן הפונקציות עדיין מופעלות רק דרך המסך המרכזי, טווח הנסיעה סביר מינוס וקצב הטעינה מעט איטי, מערכות הבטיחות מתערבות מידי בנהיגה, ועל כבישים משובשים הוא קופצני.
לקריאה נוספת:
