מחר (יום חמישי 21/11/24) צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז דיון ראשון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד יצרנית הרכב מאזדה והיבואנית שלה לישראל, חברת דלק מוטורס, בטענה לכשל סדרתי במנגנוני חגורות הבטיחות שמותקנים במספר דגמים.

על פניו מדובר בתקלה שולית ולא מאוד יקרה לתיקון שבוודאי לא הייתה צריכה להתגלגל אל פתחו של בית המשפט אלא להיות מטופלת על-ידי יצרנית הרכב, לכן קשה שלא לתלוש את שערות הראש בניסיון להבין מה למען השם גורם ליצרנית רכב מכובדת לעשות כאלה בושות.

הסיפור עצמו פשוט ומובן מאליו. בדגמים שונים של מאזדה מותקנים במושבים האחוריים מנגנוני חגורות בטיחות שכושלים לאחר שנות שימוש בודדות: לאחר שהחגורה נמשכת לצורך חגירת נוסע היא לא חוזרת למקומה ונותרת רפויה. מיותר להזכיר שלא מדובר במערכת שדורשת תחזוקה או כזאת שיש לה הוראות שימוש קפדניות. לעומת זאת – שימוש בחגורות בטיחות מחויב לפי חוק. אם החגורה רפויה ולא שמישה – אסור להסיע נוסעים מבוגרים או ילדים במושב שבו יש חגורה מקולקלת.

בחוות דעת מקצועית שצורפה לתביעה נטען שהכשל נובע מפגם בתכנון ובייצור של יציקת גליל האלומיניום שבמתקן הגלילה, וכתוצאה ממנו נגרם חיכוך בין חלקי המנגנון. התובע הייצוגי הוא בעלים של מאזדה CX-30, אולם מתגובת מאזדה אפשר ללמוד שהבעיה עלולה להתקיים גם בדגמי 3, CX-3, CX-5 ועוד.

למען הגילוי הנאות צריך לומר שהתקלה הזאת לא משכה את תשומת ליבי ביחס לכשלים חמורים יותר שדורשים התייחסות – ולו מפני שהיא לא מתרחשת בהפתעה ולא מסכנת את הנהג או משתמשי דרך אחרים. גם הערך הצרכני של התקלה לא בשמיים מפני שאפשר להמשיך להשתמש ברכב (ולו באופן חלקי) כאשר רק 4 החגורות הנותרות עדיין מתפקדות, ולתקן את התקלה בלי לחץ.

מה שמקפיץ את העניין במקרה הזה – הרבה יותר מאשר התקלה עצמה – זאת התגובה ההזויה של מאזדה. במקום לקבל אחריות ולתקן על חשבונה את הכשל – מאזדה ודלק מוטורס לא מכחישות את עצם קיומו אלא מנסות למזער את המשמעות שלו.

תגובתן נפתחת (סעיף 2) במה שאפשר לכנות "תשובה לפנתיאון": "כבר בשלב ראשוני זה, נבקש אפוא להבהיר את מה שניתן "לפספס" בקלות למקרא הבקשה: משמעות "הפגם" לו טוען המבקש היא שולית בלבד, ואין לה כל מובן בטיחותי" (ההדגשה במקור). באמת מאזדה? מישהו רציני קרא את המשפט הזה לפני ששלחתם אותו הלאה? לחגורת בטיחות תקולה "אין מובן בטיחותי" למרות ש"בטיחות" היא השם השני שלה, תרתי משמע?

בהמשך, בניסיון ממש מביך להסביר למה לכשל של חגורת בטיחות אין משמעות בטיחותית מוצגת תזה שעלולה לגרום לנו לבחון מחדש את כל מה שאנחנו חושבים על מאזדה כחברה רצינית שמייצרת מכוניות מהנות לנהיגה.
מבלי להיכנס לציטוטים ארוכים ומעיקים, הטענה שמושמעת בפני בית המשפט היא שגם כאשר חגורת הבטיחות רפויה אין בכך סיכון בטיחותי מפני שבחגורה יש "קדם מותחן" שימתח אותה על גופו של הנוסע במקרה שבו החגורה תידרש לספק הגנה.

התזה הזאת לא מושלכת לאוויר על ידי עורך דין תחמן אלא כתובה שחור על גבי לבן בתצהיר מתורגם של נציג רשמי של יצרנית הרכב, וזה ממש מביך.

לטובת כל מי שלא יודע מה זה "קדם מותחן" נסביר שזאת מערכת פירוטכנית (שמופעלת באמצעות פיצוץ מיכל גז דחוס או חומר נפץ) שתפקידה לפעול פעם אחת בלבד, במקרה של תאונה חמורה, ולהצמיד את הנהג או הנוסע למקומו באמצעות חגורת הבטיחות.

קדם המותחן מבוסס על ההנחה שהנהג או הנוסע חגורים ויושבים כראוי על המושב, וכשהוא מופעל הוא מסובב את הגליל שעליו מלופפת חגורת הבטיחות כדי לקצר אותה בכמה סנטימטרים. קדם מותחן לא יכול לקצר חגורה רפויה מאוד מפני שטווח הפעולה שלו מוגבל, וזה אומר שהתקלה מבטלת, למעשה, את פעולת קדם המותחן.

בנוסף – קדם מותחן לא מופעל בכל המצבים שבהם חגורת בטיחות מרסנת את יושבי הרכב למקומם אלא רק במהלך תאונות קשות יחסית (עלות ההחלפה של המערכת הזאת לא מבוטלת).

מאזדה עושה טובות

בהמשך תשובתן טוענות הנתבעות שמאזדה מתקנת את הכשל הסדרתי כאשר הוא מתגלה במהלך תקופת האחריות, ו"לעיתים אף מתוקנים רכבים ללא חיוב גם מחוץ לתקופת האחריות, במסגרת מחווה של רצון טוב".

האמת היא שמאזדה לא צריכה לעשות טובות ולתקן כשל כזה "לעיתים" (על פניו זאת הודאה בשימוש בפרקטיקה פסולה של "אחריות נסתרת"), אלא בכל מקרה שבו מתגלה תקלה כזאת.

מה שבטוח זה שאם אנשי מאזדה, שככל הנראה יודעים שמדובר בתקלת ייצור, היו לוקחים אחריות, מאריכים את משך האחריות המוצהרת לרכיב הבעייתי, ומחליפים על חשבונם מנגנוני חגורות בטיחות תקולים – הייתה הפרשה המיותרת הזאת נחסכת מכולנו.

תחת זאת טוענים אנשי מאזדה שדרישה להארכת אחריות מעבר לכתוב בתעודת האחריות היא "שגיאה משפטית ומסחרית בעלת השלכות רוחב מהותיות ושליליות על עולם המסחר והצרכנות". באמת מאזדה? האם לקיחת אחריות על כשל היא "שגיאה מסחרית"? ומה לגבי מוניטין האמינות היפני בכלל ומוניטין האמינות של מאזדה בפרט?
האם לקוחות ימשיכו לבחור במותג שחגורות הבטיחות שלו מתפרקות אחרי 3 שנים?

טענה אחרת, שמחזיקה יותר מים, היא שאין בכלל קבוצת נפגעים – כלומר שאף לקוח של מאזדה לא נדרש להוציא כסף מכיסו כדי לתקן חגורת בטיחות פגומה (ולכל הפחות – התובעים לא הציגו נפגע כזה).

העניין הוא שכמה סעיפים לאחר מכן אנשי מאזדה "יורים לעצמם ברגל" כשהם מציינים בתגובתם שהיצרנית ביצעה "בדיקות מעמיקות" לכשל הזה, ושהן "כללו איסוף של מאות חלקים מרחבי העולם".

זה לבד מוכיח לכאורה שאנשי הירושימה מבינים שיש להם בעיה נרחבת, ושכל מה שנדרש מהם לעשות כדי לדאוג ללקוחות שלהם זה… להאריך את תקופת האחריות למנגנון שנכשל. הרי גם אם אף לקוח לא נפגע כלכלית עד היום – יש רק שתי אפשרויות: או שמאזדה תמשיך לתקן את הכשל על חשבונה, או שהוא יתוקן על חשבון הלקוחות. האפשרות הראשונה שקולה להארכת אחריות, והאפשרות השנייה מצדיקה את התביעה הייצוגית.

מי קובע מה זה כשל מסוכן?

בשולי הדברים ראוי להדגיש טענה מקוממת אחרת שחוזרת על עצמה ביותר מידי הליכים משפטיים מן הסוג הזה, כאילו שרק יצרנית הרכב יכולה לקבוע שלכשל סדרתי כלשהו יש משמעות בטיחותית שמחייבת ביצוע קריאה לתיקון.
אמת, החוק הישראלי עקום לפחות כמו מי שניסחו אותו ולא במקרה הוא משחק לידי יבואניות ויצרניות הרכב. החוק (הישראלי) קובע ש"ריקול" הוא פעולה יזומה על ידי יצרנית הרכב שמבוצעת לתיקון תקלות "שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים".

כדי לברר אחת ולתמיד את הטענה הזאת ולקבוע תקדים משפטי שיגבר עליה ראוי לזמן לעדות את אנשי המקצוע של משרד התחבורה ולשאול אותם שתי שאלות פשוטות:
1. האם הרגולטור האמריקני חוקר כשלים סדרתיים ומאלץ יצרניות רכב לבצע קריאות לתיקון שלא על דעתן ושלא הן יזמו?
2. האם הקביעה של מאזדה שלכשל מנגנוני חגורות הבטיחות אין משמעות בטיחותית עומדת במבחן הסבירות?

חגורת הבטיחות ברכב שלכם תקועה? נתקלתם בכשל סדרתי אחר? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com

לקריאה נוספת:

בלי מעצורים: בעיות בלמים מסוכנות במאות אלפי מכוניות מתוצרת סטלנטיס
תיבות הילוכים פגומות בשברולט, קאדילק ו-GMC עלולות לגרום לתאונות
טויוטה ולקסוס יחליפו דאשבורדים באלפי מכוניות בנות 17 בישראל