כמעט כל ישוב ושכונה ברחבי ישראל אוצרים בחובם סוד היסטורי ולכל הפחות זיכרונות ילדות מרגשים, וזה בוודאי נכון לכל רחוב וכל משעול ברחבי עיר הבירה, ירושלים.
לאחרונה הצטרפתי לסיור מודרך ברחובות שכונת קטמון העתיקה עם הסופרת הנהדרת שפרה הורן, בעקבות ספרה 'מחול העקרבים', וכדי לחוות את אותה חוויה צריך לקרוא את הספר הזה או להצטרף לסיור דומה.
לחילופין, אפשר גם לעשות את זה בדרך ההפוכה: לטייל בשכונה בהסתמך על הכתבה הזאת ולאחר מכן לקרוא את הספר או להצטרף לסיור עם שפרה הורן.
השם 'קטמון' מקושר אצל ישראלים ותיקים יחד עם שכונת 'קריית היובל' כמשכנות העוני שמהם צמחה תנועת 'הפנתרים השחורים' בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, אבל שכונת קטמון הישנה מאופיינת דווקא בבתי אבן גדולי מידות (הכל יחסי) שנבנו על-ידי משפחות נוצריות ומוסלמיות אמידות על שטחים שנרכשו מן הכנסייה.
הפרופסור זאב וילנאי ז"ל, אחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל וירושלמי מאוהב, טען שהשם קטמון נובע מן המילה הערבית 'קאטמה' שרומזת על מחצבות אבן שהיו בסביבתה.
דויד קרוייאנקר, אדריכל שכתב מספר ספרים אודות האדריכלות הירושלמית, טוען ש'קטמון' הוא גלגול של המילה היוונית 'קאטאמונאס' שמתארת אדם מאמין שעובד את האל בהתבודדות, וזה מרמז על הבעלות ההיסטורית של הכנסייה באדמות המקום. אפשרות אחרת נובעת מן המושג היווני 'קאטו מוננאסטירי', שפירושו "סמוך למנזר" ועשוי להתייחס אל מנזר סן סימון הסמוך.
רחוב כ"ט בנובמר 24
שפרה הורן לוקחת אותנו אל מוסך בבית ברחוב כ"ט בנובמבר שבו נולד אצלה הרעיון לספר. לדבריה, ילדי השכונה נהגו ליידות אבנים בדלת המוסך שבו התגוררו בימי ילדותה שתי שורדות שואה אומללות.
כאשר נכנסים לחצר שבים ועולים אצלה זיכרונות ילדות והיא מתארת את החצר הגדולה שנפרשה בשעתו מאחורי הבית ומצביעה אל פגיעות כדורים בחזית האבן – זכר למלחמת ששת הימים. לימים, היא מספרת, התגוררו בבית הזה דן בן אמוץ ואשתו.
רחוב כ"ט בנובמבר 29
במעלה הרחוב ניצב עדיין "בית אולמרט" שטומן בחובו "סיפור ירושלמי צהוב". בית זה לא נזכר בספר של הורן אבל מי יודע, אולי עוד יככב ביום מן הימים בסרט ישראלי אחר.
רחוב כ"ט בנומבר 35
את בית ילדותה של הורן עוטפים כיום שיחי בגונוויליה סגולים עזים אשר נאחזים בכבלים ומייפים את הכניסה האפלולית לבית. מכאן היא יצאה אל גן הילדים שבשולי המושבה הגרמנית, אל גדר האבן שמקיפה את בית החולים למצורעים, לחורשת הירח ולהרפתקאות הילדות שמוצגים בספר באמצעות הגיבורה שלו, אוריון.
רחוב מרקוס 17
טיול סוף השבוע שלנו מביא אותנו אל אחד המקומות הנעימים בירושלים כיום, ברחוב מרקוס 17 שבו שכן בעבר בית החולים למצורעים על שם הנסן.
מדובר באחד המבנים היפים בעיר, והורן זוכרת את המקום כאשר שימש עדיין לייעודו המקורי ואת אחד המצורעים אשר נהג להניף ארנב מעל החומה כדי למשוך את תשומת הלב של הילדים, לפני שכולם ברחו משם חסרי נשימה.
בית הנסן משמש כיום למגוון רחב של פעילויות חברתיות וקהילתיות, מוצגת בו תערוכה שמתארת את תולדות המקום, יש בחצר מגדל עץ נהדר שכל הילדים ישמחו לטפס עליו וגם מבוגרים ייהנו מתצפית על האזור, ויש גם בית קפה נעים ומסעדה.
חורשת הירח
לצד הכניסה לבית החולים נטועה חורשה קטנה שידועה על-ידי תושבי המקום כ"חורשת הירח". בתקופת המנדט הבריטי שימש המקום לאימונים חשאיים של הלוחמים העבריים, אם כי אלה נערכו ככל הנראה תחת עינם הפקוחה של הבריטים, שצפו בהם מעמדה שהייתה בנויה בשעתו על גג המוזיאון לטבע.
רחוב מוהליבר 6
כאן שכן, ועדיין שוכן, המוזיאון לטבע. בית בן שתי קומות שמוצגים בו פוחלצים, עופות, אריות ונמרים, עוברים בצנצנות פורמלין ועוד.
בחורשה קטנה שצמודה למבנה היפה פועלת פינת חי קטנה שמרתקת את ילדי ירושלים והחיות שבה מוסעות על-ידי המדריכים לתצוגות בגני הילדים ברחבי העיר. המוזיאון הזה יפה ומיוחד, וכיום חומדים את המקום כרישי נדל"ן.
כך מגיעים: ב'ווייז': בית הנסן, או – למחפשי חניה – חניון תיאטרון ירושלים.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:
