"יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם –
איך שיופי יכול לרפא!"
כך כתב דוד גרוסמן במילים שכל כך מתאימות לימים אלה וגם לתקופת הפריחה הקצרה של כליל החורש, פריחה צבעונית ועזה שצובעת כרגע עשרות מקומות ואתרים ברחבי הארץ.
לרוע מזלו של כליל החורש, עץ שיכול להתנשא לגובה של בין 6 ל-8 מטרים, קליפת הגזע שלו נחשבת למשובחת ומבוקשת מפני שהיא מתאימה לרהיטים וליצירות אמנות. לכן העץ הזה נכרת בהמוניו במהלך הדורות.
זה חבל בכל מובן, ובפרט כשמדובר באחד העצים שבולטים למרחוק בזכות פריחה צבעונית מרהיבה כל כך. רוב עצי כליל החורש ששרדו את הכורת נראים כיום יותר כמו שיחים מגודלים מאשר כפי שהם צריכים להיות – עצים מפוארים. זה מה שנותר לאחר שהגזעים הגדולים נגדעו ונגזלו מן הטבע.
כליל החורש הוא עץ ארץ ישראלי טיפוסי שהיה נפוץ מאוד בעבר בסביבתו הטבעית לצד אלונים חסונים (שנכרתו אף הם) ואלה ארץ ישראלית. עצים כאלה צמחו ושגשגו בין השאר בגליל, בשומרון ובהרי יהודה.
כליל החורש מתעורר מן השלכת ומתחיל להנץ ניצנים סביב סוף חודש פברואר, ואלה נפתחים ומלבלבים בהמוניהם עד שהגזע וענפיו מכוסים בפריחה ורודה עזה – אשכולות קטנים של פרחים שבולטים בצבעם העז והחריג בין צבעי האביב הירוקים.
חרקים רבים ממהרים אל הפרחים ועוזבים אותם כשהם מכוסים באבקה וספוגים בצוף. אבל המלבוש המהודר והבולט הזה נעלם בבת אחת כעבור שבועות בודדים, וסביב הגזע נותר על האדמה מרבד דק של עלים.
לאחר נשירת הפרחים מתחילים לצמוח עלים שצורתם פרפרנית ועגולה, דמוית לב, ראשם מפורץ במפרץ עמוק. בהמשך מופיעים זרעי העץ, שאורכם כשלושה סנטימטרים, כשהם ארוזים בתרמילים.
כליל החורש נפוץ בארץ ובאגן הים התיכון ולרוב הוא צומח כעץ בודד בסביבתו, כשהוא בולט במיוחד לא רק בזכות צבעו המיוחד אלא גם מפני שהוא מאחר לפרוח – הרבה אחרי שפרחי עצי השקד קמלו זה מכבר.
"נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות –
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת –
קצר פה כל כך האביב".
ערביי הארץ מכנים את כליל החורש 'ערוס אל-גאבה' שפירושו "כלת השממה". כתר הפרחים נקרא בערבית 'אכליל' ואיתו מעטרים הערבים הנוצרים את ראשי הכלות בטקסי כלולות שנערכים בכנסיות. אחת הסיבות לבחירה בפרח הזה היא האופן שבו שלובים העלים. זה מייצג את דרכם העתידית של בני הזוג, כשהם כרוכים זה בזו.
כליל החורש נהנה משיטה מרתקת של הדברה ביולוגית בזכות מין ייחודי של פשפש אשר מתנחל בקליפת הגזע שלו ומרחיק מינים אחרים של חרקים מזיקים.
יש מי שאוהבים לאכול את פרחי הכליל שטעמם חמוץ מתוק (כך לפי 'ילקוט הצמחים' של נסים קיספיל), ונוצרים נוהגים לאסוף את הפרחים כדי לקשט איתם את מאפי הפסחא. ביוון ובתורכיה אוספים את תרמילי הזרעים של העץ כירק למרק.
כליל החורש מככב גם ברפואה העממית כתרופה לבעיות כבד, טחול, נזלת כרונית, צהבת, אבנים בכליות, עצירות בדרכי השתן ואפילו לנפיחות ברגליהן של נשים בהיריון. עדיף כמובן להתייעץ ברופא או במי שמבין ברפואה עממית לפני שעושים שימוש במרשם הזה.
מן הפריחה המהממת של כליל החורש אפשר ליהנות כעת במרחבי רמות מנשה כאשר הגבעות היפות ממילא מתכסות בפריחה הצהובה של צמח החרדל הלבן ומנוקדות פה ושם בזעקתו הצבעונית של אחד העצים.
גם ביער שצמוד לקיבוץ משמר העמק יש מספר מופעים מרהיבים של כליל חורש שנטוע בתוך הנוף הירוק של היער.
בישוב יסוד המעלה שבעמק החולה, פריחה נפלאה של כליל החורש בשדרה ברחוב הראשי. יש לשים לב להנחיות פיקוד העורף וכוחות הביטחון בימים אלה.
לאורך דרך הנוף בשפלת יהודה של 'דרך בורמה' בולטים מספר עצים בתוך נופי האביב המושלמים.
"נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב".
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:
טיול לסופ"ש: אל נקודת האמצע של צפון הנגב