ארץ ישראל גדושה בעדויות פיזיות להיסטוריה שעיצבה באופן ישיר ועקיף את התרבות המודרנית ואת רוב האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה, ואלה נחשפות, לרוב במקרה, גם בימים אלה ממש.
בשנת 2012 אמור היה להיחנך על שפת הכינרת מרכז רוחני ומלון על אדמה שנרכשה בידי הכנסיה המקסיקנית באזור שנחשב לערש הנצרות, מקום שבו פעל ישו ובו – על פי האמונה הנוצרית – חולל ניסים ודג מאמינים לעצמו ולמשנתו. באתר, שמשתרע בחוף הצפון-מערבי של הכנרת (בסמוך לחוף הוואי) לרגלי המדרון המזרחי של הר ארבל, בוצעו בשנת 2009 חפירות בדיקה ארכיאולוגיות כפי שמבוצעות ברוב המקומות בארץ שבהם עתיד להיבנות פרויקט בניה.
הארכיאולוגים נותרו פעורי פה. הם ידעו אמנם שהם חופרים בשטח המשוער של העיר מגדלא, אשר לפני אלפיים שנים הייתה העיר הגדולה ביותר על חופה המערבי של הכנרת, שהרי שרידים ארכיאולוגים של עיר זאת נחשפו כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. אלא שבחפירות, שבוצעו בהמשך במימון הכנסיה המקסיקנית ובמקביל להקמת המרכז והמלון, התגלה בין השאר בית כנסת ייחודי מאין כמותו: זה בית הכנסת הקדום ביותר שהתגלה עד כה בגליל, ואחד ממעטים מתקופה זו שהתגלו בכל רחבי הארץ. חוקרים מאמינים שמדובר באחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בעולם, אם לא העתיק שבהם, ובין הבודדים שפעלו בארץ עוד לפני חורבן בין המקדש השני.
החפירות, שהתארכו בסופו של דבר עד לשנת 2013, נוהלו בראשות ד"ר דינה אבשלום-גורני, ובין הממצאים המאלפים שהתגלו בולטת אבן מלבנית עם ארבע רגלים אשר עוטרה בתבליט בכל חמש פאותיה הגלויות. באחת הפאות סותת תבליט של מנורת שבעה קנים על בסיס משולש שניצבת על מבנה רבוע ומשני צדדיה מסותתים אמפורות ועמודים. נראה שהאבן מייצגת את בניין בית המקדש והיא תפקדה כשולחן תפילה. מנורת שבעת הקנים שמסותתת על האבן (שמכונה "אבן מגדלא") נחשבת לקדומה ביותר מימי הבית השני אשר התגלתה מחוץ לירושלים. זאת גם המנורה הקדומה ביותר שהתגלתה במבנה דתי ובקונטקסט יהודי, להבדיל מן המנורה המפורסמת שמפוסלת על 'שער טיטוס' ברומא.
"אבן מגדלא" היא אבן גיר ובכך היא שונה מכל שאר חלקי המבנה, שנחצבו באבן בזלת, ובמקור היא ניצבה במרכז האולם העיקרי של בית הכנסת וייצגה, למעשה, דגם של בית המקדש. ארכיאולוגים מעריכים שמי שסיתת את התבליט הזה ביקר בעצמו בבית המקדש ולכל הפחות העתיק את העיצוב המדויק ביותר של מנורת שבעת הקנים שניצבה במשכן.
בית הכנסת ננטש ככל הנראה בימי 'המרד הגדול', שהחל בשנת 66 לספירה והסתיים 7 שנים לאחר מכן בחורבן רוב הישוב היהודי, וזאת ממש בשעה שבוצעו בו עבודות להצבת רצפת פסיפס חדשה ומפוארת. מגדלא, באותם ימים ממש, הייתה הבסיס המרכזי של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס), מנהיג מורדי בגליל במלחמה ברומאים ומי שביצר רבות מערי הגליל באותה עת. כאשר בן מתתיהו ביצר את מגדלא הוא הותיר את בית הכנסת מחוץ למתאר החומה וכך, מצד אחד, גרם לנטישתו אך מצד שני הציל את שרידיו, שנחשפו לאחרונה.
היזמים שבנו את המלון הגיעו להסכמה עם רשות העתיקות לפיה הם שינו את התוכניות המקוריות ושילבו את השרידים שנחשפו בפארק ארכיאולוגי קטן וייחודי עם מרכז מבקרים לרווחת הכלל. "אבן מגדלא" הוצגה למשך כמעט עשור במוזיאון בקיבוץ גינוסר, ובשנה שעברה, לאחר שעברה תהליך שימור, היא הושבה למקומה המקורי. אגב, לפני פחות משנתיים נערכו לא הרחק משם חפירות הצלה נוספות ובהן התגלה בית כנסת נוסף מאותה תקופה.
בית הכנסת של מגדלא ייחודי גם מסיבה נוספת: בסבירות רבה מאד פקד אותו אחד היהודים המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובתרבות העולמית: ישו, אשר מן הסתם הטיף גם שם ולא רק מעל סירה על הכינרת.
הניסים של ישו
מגדלא הוקמה במקור ככפר דייגים שהתפתח וגדל בתקופה ההלניסטית בזכות תעשיית עיבוד הדגים, והוא נקרא בשעתו 'מגדל נוניה' (מארמית: מגדל הדגים), או 'טריכיי' – מילה יוונית שמשמעותה "המקום שבו ממליחים דגים". עד להקמת העיר טבריה, בשנת 19 לספירה, זה היה המרכז העירוני היחיד על החוף המערבי של הכנרת.
השם 'מגדל', או 'מגדלא', מפורסם וחשוב בעולם הנוצרי בזכותה של ילידת המקום והתושבת במפורסמת ביותר שלו – מרים המגדלית – אשר לפי המסורת הנוצרית הייתה "שליחת השליחים" ובין התומכות המרכזיות בישו. בזכותה ועל שמה פעלה במקום קהילה נוצרית לאורך מאות שנים בתקופה הביזנטית והצלבנית. בחפירות התגלה שההתיישבות המקורית במגדלא החלה בתקופה ההלניסטית והגיע לשיאה, ולחורבנה, בתקופה הרומית הקדומה. גם לאחר מכן התקיים במקום, בתקופות שונות, ישוב מצומצם שהיווה מוקד משיכה לצליינים נוצרים, וזאת עד לימי הביניים.
בחפירות במקום נחשפו ארבע שכבות ישוב שמתוארכות לתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הרומית המאוחרת והביזנטית. בין השאר נחשפו רחבה מרוצפת אבן אשר בסבירות רבה שימשה כחלק מרחוב, ממערב אליה נחשפו חדרים אחדים וממזרח לה נחשף חלק מקומת מרתף של מבנה גדול אשר ככל הנראה שימש כמחסן סמוך לנמל, ובתוכו התגלו כלי חרס שלמים רבים וכלי זכוכית. בסמוך נחשפו מזח, שובר גלים ואבן קשירה שמחזקים את ההערכה שבמקום היה בנוי מעגן לסירות.
כחצי קילומטר מערבה משם נחשף צדו הצפון-מערבי של הישוב עם שרידי רחוב ומבנים שנבנו מאבני בזלת, ובחלקם התגלו רצפות עשויות אבן או גיר, וכן נחשף רובע תעשייתי ובו ארבעה מבנים אחידים וארבע בריכות קטנות שבחלקן השתמר טיח. ההנחה היא שמבעד לפיר מלבני שנחשף בסמוך הוזרמו לבריכות האלה מי תהום, ואחת ההשערות היא שהמבנים האלה שימשו לתעשיית מוצרי דגים.
במקביל להקמת הפארק הארכיאולוגי נבנה קומפלקס של מלון ומרכז רוחני, ואנחנו מטילים במרכז המבקרים ובפארק הארכיאולוגי שפתוחים ומזמינים מבקרים בכל יום מ-08:00 ועד 18:00.
המרכז הרוחני שם לו למטרה לקרב בין הדתות ובין הלבבות בדגש על מעמד האישה ותפקיד הנשים בהיסטוריה, וזאת משימה טבעית לנוכח העובדה שהוא מוקדש לדמות הנשית החשובה ביותר בנצרות. המרכז נקרא 'דוק אין אלתום' (DUC IN ALTUM) ויש בו חמש קפלות. המרשימה בהן היא "קפלת הסירה" ובה חלון גדול שדרכו נשקף נופה המהמם של הכינרת, ובמרכזה ניצב העתק של סירה מימי ישו שהתגלתה בשנת 1982 בתוך מי הכינרת (הסירה המקורית שוחזרה, שומרה ומוצגת במוזיאון בקיבות גינוסר). מן הקפלה המרכזית יוצאות ארבע קפלות קטנות שמקושטות בציורי פסיפס מרשימים. הראשונה היא הקפלה של מריה מגדלנה, השניה היא קפלה של 'ההליכה על המים', ויש גם את קפלת 'בתו של יאיר' ו'קפלת הדייגים'. בכל אחת מן הקפלות יש מקום קטן לכינוס מול יצירת הפסיפס היפה, עם מבנה עץ קטן לוידוי. הקפלה המרכזית מנציחה את ישו כשהוא מטיף מהסירה.
מתחת למבנה המודרני, המרשים, נמצא שחזור בית הכנסת של מגדלא ואליו מגיעים עם מדרגות מעוגלות שמוליכות מן הקומה העליונה למטה. מבנה בית הכנסת אפלולי, מסביב לו ניצבים ספסלי אבן. על הקירות מצויר ציור ענק ומרשים שמתאר את המפגש של מרים המגדלית המדממת כשהיא שולחת יד אל קצה גלימתו של ישו.
במרתף הכנסייה נמצאת 'קפלת המפגש' שמוקדשת למפגש המאמינים עם ישו, וסביבה שורת מושבי אבן כפי שנבנו במקור בבתי הכנסת הראשונים. רצפת הקפלה היא הרצפה המקורית של שוק הנמל של מגדלא העתיקה, והקירות צבועים בפיגמנטים דומים לאלה שבהם נצבעו בתי כנסת אחרים בגליל.
אל הכנסיה מוליך שביל רחב שתחום בשורת עצי זית ומן הקצה שלו נשקפת הכינרת אשר יודעת בימים אלה עדנה גם מפני שהיא מלאה וגם מכיוון שסביר שבשנים הקרובות גם לא תתרוקן עוד: לאחר עשרות שנים שבהן נשאבו מים מן הכינרת ומפלס המים שלה נחשב כמעט לברומטר של מצב הרוח הלאומי נחנך לאחרונה מפעל מים חדש שמזרים מים מותפלים מן הים התיכון לכינרת.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 90 צפונה מטבריה או דרומה מקיבוץ גינוסר. בוויז: 'מלון מגדלה'.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
