בואו נראה את מערכת הייצוב האלקטרונית החדשה שימאהה הציגה לאחרונה עוברת את מבחן השמיניות המשעשע אשר כלול מאז הקמת מדינת ישראל בכל מבחן נהיגה מעשי לרישיון רכיבה. זה אולי יוכיח לא רע את הטענה של אנשי ימאהה לפיה הם הצליחו לפתח מערכת ייצוב-אופנוע למהירויות נמוכות שמצליחה לתפעל אותו למרות מי שרוכב שעליו ולא בזכותו.

המערכת האלקטרונית מבוססת על מחשב מרכזי שמקבל מידע מחיישני אינרציה שמודדים שישה צירי תנועה ומחשב באמצעותם הוראות הפעלה שנשלחות למערכות הנעה, בלימה והיגוי – וכל זאת כדי לייצב את הכלי ולסייע לרוכבים להימנע מ-30% מתאונות האופנועים שנגרמות – לדברי ימאהה – בגלל הרוכבים עצמם.

אנשי ימאהה מציגים את המערכת שלהם כ"Jin-Ki Kanno" – שהוא "אידיאל הפיתוח הבלעדי של ימאהה". לפי גישתם, "עבודה משותפת של אנשים ומכונות יכולה לאפשר מיומנויות וטכנולוגיות בטיחות מתוחכמות. על מנת ליצור עולם ניידות אישית בטוח יותר החברה תפעל לשיפור יחסי אדם-מכונה בדרכים שמביאות צמיחה והתקדמות לשניהם".

גם אם מתגברים על הנוסח הזה, שנשמע בתכל'ס כמו סיסמת בחירות, קשה יותר להתעלם מדרך ההצגה המעניינת, שלא לומר – משעשעת – של ימאהה: לדבריהם "ג'ין-קי קאנו (היא טכנולוגיה) שמבקשת להעניק למשתמשים את ההתלהבות שחשים כאשר באמת הופכים לאחד יחד עם המכונה". אז לפני שנחזור אל "אידאל הפיתוח" בואו נאמר כמה מילים על "הפיל שבחדר": כל אותן מערכות שמנסות לקחת מאיתנו את השליטה באופנוע.

מספר יצרניות אופנועים הציגו בשנים האחרונות מערכות שליטה באופנועים אשר מתיימרות לספק אפשרות לאוטונומיה – רכיבה עצמונית. במילים אחרות – האופנוע יכול, למעשה, לנסוע גם בלי שמונח עליו רוכב מיותר. זה יכול להיות משעשע ואולי אפילו שימושי אם הגעת אל מקום העבודה שלך והאופנוע ממשיך עצמונית לטיפול במוסך או אל רוכב אחר שירכוב (או שמא "יורכב"?) עליו אל יעד אחר. אבל מה לגבי הרכיבה עצמה? האם אנחנו באמת יכולים ליהנות מ"חיבור אדם-מכונה" עם מכונה שיש לה רצונות משל עצמה?

בואו נשאיר את הדיון הזה פתוח ונחזור לרגע אל "ג'ין-קי קאנו", או, נכון יותר, אל האמירה של ימאהה לפיה הטכנולוגיה האוטונומית הזאת מציעה "ביצועים מרגשים מן הסוג שאנו קוראים לו Kanno Seino, ולאחר מן הבנייה שלו לתוך המוצרים שלנו כחלק מאסטרטגיית Yamaha Monozukuri". איבדנו אתכם? רגע, בואו בחזרה: כל המילים היפניות האלה אמורות להעביר לנו מסר לפיו ימאהה מבטיחה לשפר את בטיחות האופנועים והאופנוענים על-ידי החיבור בין ה-Jin-Ki Kanno ההוא לבין ה- Jin-Ki Anzen Safety Vision אשר "מבטא את הגישה הייחודית של ימאהה ליצור עולם נקי מתאונות יחד עם הלקוחות שלנו, שבו משתמשים יכולים לחוות שמחה שמחוברת לתחושות הבו-זמניות של סיפוק עמוק והתרגשות עזה שאנו חווים כאשר אנו נתקלים במשהו בעל ערך יוצא דופן". טוב, תעזבו, בואו נתקדם.

המערכת שימאהה הציגה בנובמבר האחרון מסוגלת, לטענתם, לייצב אופנוע במהירויות של 0 עד 5 קמ"ש, ובמאמר מוסגר נאמר שאלה לא בדיוק המהירויות שאנחנו חושבים עליהן כשמדברים על בטיחות ותאונות אופנועים. לעומת זאת, כל עוד שהם לא מציגים מערכת מסחרית עובדת שאפשר גם לבחון אותה – נסתפק בלהעלות סימני שאלה לגבי האופן שבו המערכת מופעלת. ראשית לכל – באב טיפוס שהחברה הציגה המערכת לא שולטת במנוע אלא במנוע חשמלי שמותקן על ציר הגלגל הקדמי, וזה אומר תוספת משקל על רכיב לא משוכך (הגלגל עצמו), שאליו צריך להוסיף גם את משקל המערכת שמפעילה את ההיגוי. במילים אחרות, בתור התחלה מדובר במערכת שפוגעת ביכולות הדינמיות של האופנוע לאורך כל חייו, ואולי יכולה לסייע במצבים ספציפים.

לזכותה צריך לומר שמדובר במערכת פשוטה שאפשר – לטענת היפנים – להתקין על כל אופנוע בלי לבצע שינויים משמעותיים בשלדה או במכלולים אחרים. מעין "הכנס הפעל" כזה, ולא פלא שימאהה הציגו את המערכת על R3 עממי.

אבל מה הועילו חכמים בתקנתם? באילו מצבים מערכת כזאת כן יכולה להועיל? אנשי ימאהה מגייסים את הסטטיסטיקות שידועות להם לפיהן כ-30% מתאונות האופנועים נגרמות כתוצאה מטעות או רשלנות מצד הרוכב ויותר מ-50% נובעות מטעות או רשלנות של נהג רכב אחר. כדי להימנע מתאונות הם מציעים שלושה מישורי פעולה שונים, הראשון בהם הוא למנוע טעויות של רוכבים בזיהוי סכנות פוטנציאליות והתנהגות נכונה בהתאם לסיטואציה בתוך כדי "הפעלה מיומנת של האופנוע כדי להימנע מהסכנות האמורות".

מיד נחזור לשאלה "מה האופנוע יכול לעשות בשבילי?" אבל לפני כן נתון חשוב נוסף שהיפנים מביאים. לדבריהם, "70% מהתאונות מתרחשות בתוך שתי שניות בלבד לאחר הרגע שבו התקיים גורם לתאונה עתידית". במילים אחרות, זמן התגובה של הרוכבים הוא קריטי ועליהם לתפעל את האופנוע מהר, ובעיקר באופן מיומן. "אנחנו גם יודעים", הם אומרים, "שרוב הרוכבים כרגע לא מסוגלים לבצע את התמרונים הנכונים כדי למנוע את התאונה בפרק זמן כה קצר, ולא כל כך קל לרוכב לעשות את זה כראוי כשהוא ניצב בפני סכנה מיידית". אז מה הם מציעים? "במצבים כאלה, במקום להסתמך אך ורק על החלטת המשתמש והמיומנות שלו כדי לחמוק מתאונה, חיוני שננסה לסייע בעזרת טכנולוגיות שמסייעות לרוכב".

או קיי. יצא המרצע מן השק. אנשי ימאהה אומרים – פחות או יותר (ולא נתווכח איתם) – שרוב הרוכבים לא מספיק מיומנים כדי לבצע תמרון נכון כדי לחמוק מתאונה, וגם מי שכן מיומנים עלולים לקפוא או לבצע את תמרון לא נכון מפני שיש להם זמן קצר או בגלל שהם ייתקפו בפאניקה.

הכיוון הטכנולוגי שימאהה מבטיחה להציע מתחיל ב"מערכות שמיידעות את הרוכב על כלי הרכב הסובבים, חוקי התנועה ותנאי התנועה, ואפילו מייצרות תחזיות של סיכונים פוטנציאליים". הם גם טוענים שמערכת הייצוב שלהם, "למהירויות נמוכות שבהן נדרשת תחושת איזון גבוהה, יכולה לסייע לרוכב לשלוט ביציבות האופנוע". עד כאן הכל טוב, בעיקר אם מערכות כאלה באמת יכולות, כפי שהם מבטיחים, "לסייע לרוכב עצמו לזהות סכנות ולקבל החלטה".

אבל תקשיבו. התפקיד שלנו הוא לספר לכם מה ימאהה מפתחים ומה הם אומרים ולא להתווכח איתם, ויש לא מעט דוגמאות שעובדות לא רע במכוניות (בעיקר מערכת בקרת יציבות ומערכת בלימה אוטונומית). ימאהה בעצמם מציגים – לראשונה בדו-גלגלי – מערכת בלימה אוטונומית מבוססת רדאר שמשולבת במערכת הייצוב וגם במערכת בקרת שיוט אקטיבית – ויכול להיות שזה פתרון שמשפר את הבטיחות. בכלל – כל עוד שיש מערכות שיכולות לסייע לרוכב להבין מה קורה סביבו ואולי גם לבלום באופן יותר בטוח או לחמוק מהפתעה – סביר להניח שזה יכול להגביר את הבטיחות.

אבל ביום שבו האופנוע יחליט בשבילנו אם נכון יותר לפגוע בהולך רגל או באוטובוס, או שאנחנו נחשוב שצריך לחמוק שמאלה והוא דווקא ינסה לקחת אותנו ימינה – לא לגמרי בטוח שמישהו מאיתנו יתנדב להיות מי שמלמד את האלגוריתם איך לקבל את ההחלטות הנכונות.

מה שכן, אין מחלוקת שהדבר הכי חשוב לרוכב אופנוע הוא כישורי רכיבה, ודווקא בקטע הזה אנשי ימאהה מבטיחים "להגדיל את מספר נקודות המגע שיש לנו עם כל הלקוחות שלנו – הן בעולם הדיגיטלי והן בעולם האמיתי – ונספק הזדמנויות מועילות לא רק לשפר את כישורי הרכיבה, אלא גם לצבור ידע וניסיון הקשורים לבטיחות תוך כדי הנאה לאורך הדרך. לשם כך, נמשיך את עבודתנו דרך האקדמיה לרכיבה של ימאהה ונציג יותר תוכן לפי דרישה כדי שלקוחות יוכלו להשתתף בקלות בשיעורי בטיחות ברכיבה". נשמע כמו תוכנית.

ומה לגבי "טכנולוגיה שמבקשת להעניק למשתמשים את ההתלהבות שחשים כאשר באמת הופכים לאחד יחד עם המכונה"? אז יש טכנולוגיה כזאת. קוראים לה "אופנוע".

The post ימאהה מציגה: האופנוע שלא צריך אותי first appeared on TheDoo.