יצרנית מכוניות הספורט הבריטית לוטוס נחשבת לאחת האהובות על חובבי הרכב בכל העולם, וזאת למרות השפעה מינורית שהייתה לה על עולם הרכב לאורך כל שנותיה. ללוטוס יש אמנם היסטוריה מפוארת ורשימת הישגים מרשימה, בעיקר בפורמולה 1, אבל נראה שמה שעשה אותה אהובה – מעבר כמובן למכוניות שמפורסמות בביצועים מרשימים, משקל קל, התנהגות כביש מהנה, שבע אליפויות עולם בפורמולה 1 עם כמה נהגים מפורסמים והופעה לא נשכחת כמכונית-צוללת של סוכן הוד מלכותה 007 – הוא הסיפור הטראגי שלה ושל כל תעשיית הרכב הבריטית.
כעת, תחת שליטת ג'ילי הסינית, נראה שהגלגלים מסתובבים אחרת לגמרי, והעתיד של האגדה הבריטית מן העיר נורפולק שבאנגליה מעולם לא נראה מבטיח ו"ירוק" כל כך. ממש בימים אלה מניחה לוטוס בעיר ווהאן שבסין את אבן הפינה למטה חדש של חטיבת ההנדסה והייעוץ שלה, ובקרוב צפויות להתגלגל מכוניות חשמליות ראשונות שלה ממפעל חדש שהוקם עבורה בסין, עם כושר ייצור של 150,000 מכוניות בשנה.
למהלך הזה, ולמהפך, אחראית כמובן יצרנית הרכב הסינית ג'ילי, אשר מחזיקה בכמחצית מן הבעלות בחברה לאחר שרכשה את גרעין השליטה ביצרנית הרכב המאלזית 'פרוטון'. יחד עם חברת האחזקות המאלזית שמחזיקה ביתרת הבעלות בשתי החברות מוזרמים כעת ללוטוס כ-2.8 מיליארד דולר – ומדובר כמובן בכספים בהיקפים שמעולם לא הועמדו לרשות הבריטים.
שורשיה של לוטוס נעוצים במוסך קטן בלונדון בשנת 1948, ומי שהוביל אותה להישגים הנדסיים מרשימים היה אחד המייסדים שלה, קולין צ'פמן אשר הלך לעולמו בדמי ימיו כאשר מעל לראשו מרחפת חקירת פרשת העוקץ של 'דלוריאן'. לוטוס, אשר מאז שנת 1966 מייצרת את המכוניות שלה במפעל שהוקם על שדה תעופה צבאי לשעבר של חיל האוויר המלכותי בסמוך לכפר הית'ל שסמוך לנורפולק, שרדה לא רק את התקופה הקשה בעקבות מותו של צ'פמן, אלא גם את חיבוק הדב (או נשיקת המוות) של ג'נרל מוטורס אשר הטביעה כל-כך הרבה מותגים חשובים אחרים במהלך השנים.
לקריאה נוספת:
דלוריאן חוזרת, הפעם כמכונית חשמלית
מידיהם המשומנות של האמריקנים החליקה לוטוס אל קבוצת אחזקות בניצוחו של איש העסקים האיטלקי רומנו ארטיולי שהחזיק בשעתו גם בזכויות לשם בוגאטי, וכעבור שנים אחדות היא נמכרה ל'פרוטון', אשר הייתה בשעתו יצרנית הרכב הלאומית של מאלזיה. ללוטוס היו שנים יפות, בעיקר בזכות שיתופי פעולה עם פורד, ווקסהול וטויוטה, אבל גם בזכות כמה יצירות אלמותיות שלה עצמה. זכר לתקופה שבו היא ייצרה "מכוניות קיט" להרכבה עצמית ('לוטוס 7', שיוצרה עד לתחילת שנות ה-70) התגלגל אל חברת קטרהאם שמייצרת מהדורות מודרניות של הקלאסיקה הזאת.
ג'ילי רכשה 51% מלוטוס בשנת 2017 וכעת, ממש לנגד עינינו, הופכת החברה ששרדה כמה וכמה ידיים ליצרנית של מכוניות חשמליות ספורטיביות אשר ישוכפלו בעתיד בכל שנה ליותר עותקים מכל מה שהיא ייצרה ב-70 שנותיה הראשונות. המטה של 'לוטוס' טכנולוג'י' יעסוק, מן הסתם, במכירה של טכנולוגיה קיימת לחברות סיניות שונות, ואולי גם למו"פ של טכנולוגיות חדשות, והוא יתמקד – ברוח השעה – בטכנולוגיית הנעה חשמלית למכוניות ספורט.
לוטוס מתכוונת למזג אלמנטים שונים מן המודלים העסקיים של פורשה ושל טסלה בכך שמבין ארבעת הדגמים החשמליים הראשונים שלה שניים יהיו קרוסאוברים ספורטיביים, אחת תהיה מכונית ספורטיבית ואחת תהיה מכונית ספורט של ממש, וכולם מיועדים לבעלי אמצעים. הקרוסאוברים ייוצרו בסין ומכונית הספורט באנגליה.
הבריטים (או הסינים שמדברים מגרונם) מספרים לנו על חברה ש"תדרבן חדשנות בייצור חכם, נהיגה חכמה, סוללות מתקדמות לרכב חשמלי, ניהול אנרגיה, מערכות בקרה אלקטרוניות, מנועים חשמליים ועוד", והם מבטיחים שלמרות שהשלמת מרכז הטכנולוגיה בסין צפויה בשנת 2024, המפעל שייצר מכוניות חשמליות שיישאו את הסמל של לוטוס יושלם כבר השנה.
קרוסאובר ספורטיבי ראשון (Type 132) צפוי כבר בשנה הבאה, מכונית קופה סדאן עם ארבע דלתות (Type 133) תושק בשנה שלאחר מכן, קרוסאובר שני (Type 134) יושק בשנת 2025 ובשנה שלאחר מכן תושק סוף סוף הספורטיבית החשמלית – שתהיה, כאמור, היחידה מכל הדגמים שתיוצר בבריטניה.
אגב, לא מיותר להזכיר שיתוף פעולה מעניין נוסף שהולם מאד את "הראש" של ג'ילי כחברה-אם: לוטוס חתמה בתחילת השנה הנוכחית על הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי עם רנו, שבמסגרתו היא תספק את הפלטפורמות החשמליות שלה גם לחטיבת אלפין הספורטיבית שלה. הפלטפורמה של לוטוס הונדסה לקלוט סוללות חשמליות עם תכולת אנרגיה של בין 92-120 קילוואט שעה, ולאפשר טעינה מהירה במתח של 800 וולט. ג'ילי גם רמזה על שיתוף פעולה אפשרי עם 'ניו', הארכי-יריבה הסינית של 'טסלה' (שמתחרה במידת מה גם ב'זיקר' של ג'ילי עצמה).
