אחד הדברים שמעיבים על כל טיול מרוחק מן הבית הוא עומס התנועה על כבישי ישראל, וזה מפריע במיוחד בתקופות החגים, כאשר כל עמישראל יוצא לטייל. מצד שני, בשנתיים האחרונות מבוצעות ב"עיר העברית הראשונה", תל-אביב, עבודות תשתית מאסיבית שגוזרות כאוס תחבורתי בכל ימות השבוע, וקצת פחות מכך בסופי שבוע.
אז בחגי תשרי הנוכחיים, אחרי סגרי קורונה ולפני חלוף המגפה העולמית, אנחנו מציעים אלטרנטיבה לבזבוז הזמן בתוך טורי המכוניות בפקקים אינסופיים בצפון הארץ ובדרום, והיא ניצול ההזדמנות לבקר "בעיר הלבנה" כאשר היא פחות גדושה בתנועת עובדים.
המסלול שלנו מתחיל באגם חביב בצפון העיר, בפארק הירקון, ובו שפע פעילויות לילדים (כולל גלידה בסוף מסלול). לבאים במכונית מומלץ לחנות בחניון כורכר שנמצא בשטח העיר רמת גן, ברחוב רוקח (לא לבלבל עם שדרות רוקח של תל-אביב) שאליו נכנסים מרחוב אבא הלל ברמת גן.
מכאן, במרחק של עשרות מטרים, מגיעים אל אפיק הנחל שמטופח על-ידי רשות נחל הירקון. בהמשך המסלול מובטחות למבוגרים ולמתעייפים פינות ישיבה מוצלות עם הפנים לנוף, ואילו חובבי רכיבה על אופניים יכולים לדווש ולרכוב על שביל מוסדר ונוח, מופרד מן התנועה, שמתאים גם לילדים, לרוכבים מתחילים ולרוכבי גלגליות. ההמלצה שלנו – במיוחד עבור מי שמבקש להרחיב את הטיול בהמשך – להגיע עם אופניים או קורקינטים.
נחל הירקון והאגם של פארק הירקון אוגרים תמהיל לא מאד אסטטי של עודפי מי מעיינות עם מי ירקון, שרובם מגיעים מן הים, יחד עם שפכים מטוהרים. גוון המים, בהתאמה, עכור ירקרק, אך אפשר להתנחם בהשתקפות המרהיבה של עצי האקליפטוס הענקיים ובידיעה שבחלק זה של הנחל, אזור שנקרא "שבע טחנות" על שם טחנות קמח שפעלו בו בעבר, זורמים בעיקר מים מטוהרים. בתקופה העות'מנית פעלו באתר שבע טחנות, תחזיקו חזק, 11 טחנות לטחינת חיטה לקמח, והיו בו חאן ומעגן סירות. באזור נמצאו גם שרידים מן התקופה הרומית, ואפשר לבלות בו בקלות כמה שעות או להמשיך הלאה לאורך הנחל.
עדיף לצעוד או להתגלגל על הגדה הצפונית וללכת מערבה, לכיוון הים, כאשר הנחל לשמאלכם. כעבור בערך קילומטר וחצי מגיעים לאגם נוסף, ליד ה'גולפיטק', וזה גוף מים קטן, חמוד, שלרוב משתכשכים בו ברווזים. אלה פוסעים באופן חופשי על המדשאות ומחליקים למים לקול מצהלות הילדים, ומבוגרים יכולים לשבת בפינות ישיבה, תצפית ומנוחה.
בהמשך, מרחק של כקילומטר נוסף, מגיעים אל אזור ה'ספורטק' – מתחם הספורט של הפארק, ואל מתחם הטיפוס iclimb tlv שנחשב לקיר טיפוס מתקדם מבחינת רמת המתקן ומאפייני הטיפוס שבו. הקיר המרכזי מתנשא לגובה של 18 מטרים ובשטח המתקן ישנם שיפועים ומסלולי טיפוס שמתאימים לכל הרמות, כולל אפילו קירות טיפוס מיוחדים לילדים מגיל 4. הפעילות בתשלום, היא מתקיימת כמעט בכל ימות השנה ומתאימה במיוחד לילדים עד גיל 12 (נדרש ליווי מבוגר) אך גם למבוגרים.
בהמשך הדרך עוברים מתחת לגשר שעליו מתוח מקטע של רחוב אבן גבירול, ולאחריו מגיעים אל 'גן הבנים' – אתר הנצחה מכובד לבני תל-אביב שנפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה. 11 עמודי אבן שיש שחורה, שעליהם חקוקים שמות הנופלים, מזדקרים מתוך גבעות הדשא וקצותיהם שבורים. במרכז הגן בנויה מזרקה קטנה שממנה זורמים מים לארבע תעלות, ונעלמים בפכפוך שקט מתחת לסלעים הכבדים.
מצפון מדגדגת את השמים הארובה הוותיקה של תחנת הכוח רדיניג, והשביל ממשיך לאורך גדת הנחל וחולף ליד 'המרכז ללימודי חתירה וימאות על שם דניאל עמיחי' – מבנה בטון גדול עם מרפסת גדולה שנשלחת אל עבר הנחל ומזכירה בעיצובה סיפון של אניה. למבנה שלוש קומות, והוא מאכלס מרכז ספורט ימי ומסעדה.
בגשר 'בן אליעזר' חוצים אל הגדה הדרומית של הירקון, משם נמתחת טיילת יפה עד לגשר 'ווקופ' (על שם הנציב הבריטי הראשון בארץ). גשר העץ הרזה נחנך בשנת 1938 מעל שפך הירקון והוא שוקם ושופץ בשנת 1995 כמעבר להולכי רגל. פיסת הים שבין נמל תל אביב לבין שפך הירקון כונתה פעם בפי ילדי העיר 'חוף הסרטנים', בינתיים הסרטנים נעלמו וטיילת נאה מחברת את השפך עם נמל תל אביב. מכאן אפשר לבחור בין שתי דרכים: צפונה, לאורך הטיילת עד ל"חוף תל ברוך", או דרומה, לתוך המתחם השוקק של נמל תל-אביב.
אם התגלגלנו את כל הדרך לכאן עם אופניים או קורקינט, ויש עוד כוח וזמן, אפשר להמשיך דרומה לאורך הטיילת עד ליפו העתיקה ולנמל יפו. מומלץ במיוחד "לחתוך" מזרחה ב'דרך שלמה' ("רחוב סלמה") לפני הכניסה ליפו עצמה, ולהמשיך לכיוון שכונת פלורטין המקסימה.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
