אלפי שירים נכתבו במהלך הדורות ביפן ובסין לתפארת פריחת עץ הדובדבן, ולא בכדי: העצים המרהיבים האלה, שמניבים פירות מתוקים, חמוצים וטעימים עד מאד – נחשבים לכאלה שפריחתם יפה במיוחד, ואף רומנטית. החדשות שלנו להיום הן שלא צריך לנסוע עד יפן הרחוקה כדי ליהנות ממנה, אך רצוי להיות מצוידים בכלי רכב שמסוגל לנוע על שבילי העפר של רמת הגולן.
בימים אלה מסתיימת הפריחה המרהיבה של כל העצים הנשירים בצפון הארץ, והמראות מלבבים ומרהיבים: מטעי הפרי באצבע הגליל וברמת הגולן מתפקעים מרוב יופי בגוונים של ורוד ולבן, עם נגיעות של צהוב עדין. על כל אלה מאפילה פריחתו הלבנה של עץ הדובדבן, וכדי לחזות בה באופן לא אמצעי ומהנה בחרנו בסיור רכוב באזור ברכת רם שלמרגלות החרמון.
ברכת רם, או בשמה הערבי 'ברכת מסעדה', נמצאת בצפון-מזרח רמת הגולן ליד הישובים הדרוזים מסעדה ומג'דל שמס. מי הבריכה רדודים אמנם, כעשרה מטרים בלבד עומקם, אבל האגן האובאלי של הברכה מתוח על שטח של 1,000-1,200 מטרים והוא שקוע ביחס לסביבה בעומק שנע בין 30 ל-120 מטרים.
בשפה הגיאולוגית נקראת ברכת רם "מאר", כלומר לוע התפוצצות של הר געש אשר התמלא במי תהום, והיא נמצאת בקצה הצפון מערבי של שדה געשי שנקרא 'חארת א-שאם' בצפון רמת הגולן.
האזור כולו, אגב, היה מיושב עוד בתקופות פרה היסטוריות, ומקום מחייתו של 'הומו ארקטוס' – הטיפוס האנושי החשוב שחי במסגרת שבטית, שלט בהדלקת ושימוש באש, וצד חיות גדולות בהם פילים וקרנפים. בין מגוון מרתק של מצאים ארכיאולוגיים שנחשפו בצד המערבי של ברכת רם בשנת 1980 – בהם כלי צור רבים – נמצאה צלמית שזכתה לכינוי "ונוס מברכת רם" ונחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית שקיים בתיעוד ארכאולוגי בעולם. כבוד.
חלק מן הקסם של ברכת רם נובע מכך שהיא נסתרת מן העין, וכאשר נוסעים ומגיעים אליה היא נחשפת בבת אחת במלוא הדרה, עם תמונת נוף עוצרת נשימה. האגם הקטן מוקף בשדות חקלאיים מכל צדדיו, והמדרונות סביבו פורחים בימים אלה בפריחת הדובדבן שהביא אותנו עד הלום.
נדגיש שהכבישים והדרכים באזור זה של רמת הגולן צרים ומתוחזקים ברמה מאד נמוכה, בעיקר מכיוון שהם משמשים כמעט אך ורק את חקלאי הסביבה בדרכם אל מטעי הפרי. עם זאת, אלה כבישים מקסימים שמתאימים לנהיגה זהירה וטיול מהנה עד מאד.
בארץ גדלים שני זנים עיקריים של דובדבן: מתוק (גודגדן) וחמוץ, ולמרות שעצים אלה מגיעים בעולם לגובה של 18 מטרים בארץ הם מעוצבים לגובה נמוך יחסית כדי להקל על הקטיף שלהם. עצי דובדבן משגשגים באקלים קר וזקוקים לכל הפחות לאלף שעות של קור עז. זו הסיבה שבארצנו החמה הם גדלים בגבהים של בין 800 ל-1,200 מטרים מעל גובה פני הים.
הדרך המהנה ביותר כדי ליהנות מפריחת הדובדבן היא פשוט לנסוע על השבילים החקלאיים, ממש "ללכת לאיבוד" בין החלקות (תוך הקפדה שלא לגרום נזקים לחלקות עצמן ולציוד שעליהן), ולנוע על הצירים השונים שבין הישוב הדרוזי מסעדה לבין מג'דל שמס שמצפון אליו. בשני הישובים, אגב, תמצאו שפע של מסעדות עם אוכל מקומי טעים.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 98 מן הישוב מסעדה לכיוון מג'דל שמס ובוחרים בדרך לקבר הקדוש נבי יעפורי, שם פונים שמאלה. זאת צומת שמאחדת שלושה כבישים, ובפניה לכיוון קבר הנביא בוחרים את הכביש שפונה ימינה לדרך צרה שמוליכה, דרך המטעים, אל ברכת רם.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
