שורה תחתונה תחילה
פולקסווגן קראוול מבוסס על כלי מסחרי, אבל הוא מוביל נוסעים איכותי ונוח עם ביצועים מצוינים אשר מעניק תנאי שירות גבוהים. המחיר שלו, בהתאם, לא ממש שווה לכל נפש.
בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת בראו קרייזלר וויאג'ר ורנו אספאס את קטגוריית "מובילי האנשים" – MPV. שנים רבות קודם לכן יוצרו כבר כלי רכב שנועדו להסעת מספר רב יחסית של נוסעים, אלא שלרוב הם התבססו על כלי רכב מסחריים שבדפנותיהם נפערו חלונות ובתא המטען שלהם הוצבו מושבים. המיניוואנים של קרייזלר ורנו הוכיחו שאפשר להסיע 7 או 8 נוסעים בתנאים משופרים במקום בכאלה שמתאימים יותר למטענים. קטגוריית ה-MPV הלכה וצמחה עד שלבסוף נכבשה ברובה על-ידי קרוסאוברים גדולים.
כל זה לא מנע מיצרניות רכב, ומבוני מרכבים, להמשיך לייצר כלי רכב להסעת נוסעים על-בסיס ואנים מסחריים, בעיקר עבור שוק ההיסעים והתחבורה הציבורית, וכדי להסיע מספר גדול יותר של נוסעים. אחד מכלי הרכב הנפוצים של פולקסווגן, למשל, הוא כלי מסחרי עם היסטוריה מפוארת. ה"טרנספורטר" המקורי והאהוב של פולקסווגן נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת כגרסת מטען של ה"חיפושית", והוא נחשב לאחד "האבות המייסדים" של קטגוריית מסיעי האנשים. הצלחתו המסחרית הגדולה הובילה את פולקסווגן לבנות גרסה ייחודית, ונבדלת להסעת נוסעים, תחת השם 'קראוול'. גרסאות אלה, לדורותיהן, מתהדרות בדיפונים ומושבים מקוריים שמותקנים בהם על קו הייצור (ולא כתוספת מאוחרת של בוני מרכבים), ובעקבותיהן נוצרו גרסאות מפוארות במיוחד, תחת שם המותג 'מולטיוואן', שמאופיינת באבזור נוחות רב ובאווירה של מכונית סלון.
לפני שלושה עשורים עבר 'טרנספורטר' מהפך טכנולוגי עם מעבר מתצורת מנוע והנעה אחוריים לתצורה מודרנית שלה מנוע קדמי המניע את הגלגלים הקדמיים (גרסאות הנעה כפולה היו קיימות בטרנספורטר מאז שנות ה-80' ומוצעות גם כיום). שלושה דורות של טרנספורטרים הושקו מאז, והדור הנוכחי, השישי בסך הכל (שמכונה T6) הגיע כבר לגיל 5. במונחים של מכונית נוסעים מדובר אמנם בגיל מופלג, אבל במחזורי החיים המקובלים בגזרת הרכב המסחרי אנחנו נמצאים בממוצע הנורמה. עם זאת, הגיע זמנו של T6 למתיחת פנים, ואנחנו נוהגים כעת במהדורה המעודכנת שנקראת T6.1.
מה נשתנה?
קטגורית הרכב המסחרי שונה מקטגוריות רכב אחרות במובן זה שאין בה לחץ אינסופי לשנות, לשדרג ולעצב מחדש את הדגמים כל שנתיים-שלוש רק כדי להישאר רלוונטיים. כאשר רכב מסחרי עובר לבסוף מתיחת פנים מדובר לרוב בשינויים מינוריים בלבד, מה גם שרוב כלי הרכב האלה זקוקים לתצורה הריבועית שלהם גם כדי להיות תכליתיים וגם כדי לשדר מסר כזה.
במבט ראשון קשה להבחין בשוני בין טרנספורטר 6 ל-6.1, אבל אם מתעמקים מגלים פנסי חזית מעט יותר קטנים וצרים שנמתחים אל פס כרום בכנף, וזה מחובר אל פנסי האיתות שבצדדי הגוף. השבכה הקדמית מעט יותר גדולה ובחלקה העליון ישנם פסי רוחב מצופים כרום, וגם עיצוב פתחי האוויר בפגוש עוצבו מחדש. הצללית נותרה דומה: קובייתית עם חלונות צד קבועים גדולים ועם קצוות מרוככים כדי שלא יווצר רושם כאילו שהטרנספורטר עוצב באמצעות גליוטינה. גם המידות נותרו דומות, עם גרסת מרכב רגילה באורך 4.9 מטרים ובסיס גלגלים של 3 מטרים, ובגרסה מוארכת עם תוספת של 40 ס"מ לבסיס הגלגלים.
חלקו המרכזי של תא הנוסעים עוצב מחדש ולטענת אנשי פולקסווגן שופרו איכות החומרים ובידוד הרעשים, ואילו המנועים עודכנו לדרישות התקינה המחמירות. העדכון החשוב ביותר, עם זאת, הוא של הוספת מערכות בטיחות אקטיביות, עם התרעה מפני סטייה מנתיב הנסיעה ותיקון סטיה מנתיב אליהם נוספו גם התרעה מפני תנועה בשטחים מתים וזיהוי תנועה חוצה מאחור.
לנהג ולנוסעים
כנהוג ברכב מסחרי, כדי להתיישב במושב הנהג של קראוול צריך לטפס אליו, ולכך מסייעים מפתח הדלת הרחב וידית אחיזה. חלק מן התגמול הוא תנוחת נהיגה גבוהה ושולטת, ואת הנהג מקדמים גלגל הגה נעים למגע שממוקם באופן מעט אופקי מידי (גם אם לא כמו באוטובוס) ושדה ראיה מצויין קדימה (אם כי קשה לראות את קצה החרטום המשתפל).
לוח המכשירים עוצב מחדש עם הסטת מערכת המולטימדיה לכיוון הנהג על חשבון פתח מיזוג שהוסט לצד ימין. כך מתאפשר תפעול נוח יותר של מסך המגע, אם כי גם כעת יש להושיט יד ארוכה, ולהתכופף לעבר המסך, כדי לבצע חלק מן הפעולות. ככלל, הנדסת האנוש פשוטה וברורה, ידית ההילוכים ממוקדמת במיקום נוח, וחבל רק שמעצבי פולקסווגן לא טיפלו בידית בלם היד (אולי זה הזמן לבלם יד חשמלי) שממוקמת נמוך מידי בין המושבים, מה שדורש התכופפות מוגזמת. קראוול הוא רכב עבודה, ובהתאם לכך בנויה סביבת הנהג שלו מפלסטיקה קשיחה ומגורענת. זה פחות נעים למגע מן המקובל בכלי הרכב הרגילים של קבוצת פולקסווגן, הגם שזו פלסטיקה איכותית שמותירה רושם שהיא תשרוד עוד שנים רבות. גם איכות הרכבה גבוהה.
על אף שבכלי רכב להסעת נוסעים עסקינן – קארוול לא מפנק את הבאים בשעריו עם תחושת הידור או אפילו עם ריפודי בד נעימים במיוחד (קיימת אופציה לריפודי עור). אין גם דיפונים רכים או שפע של מחזיקי כוסות. מצד שני, לכל שורת מושבים יש פתחי מיזוג, ויושבי השורה השניה זכו גם בשליטה על בקרת האקלים וסוככי שמש מתקפלים. תמורת איכות חיים והידור משודרגים נדרשת לחיצה חזקה יותר על הארנק ובחירה בדגמי 'מולטיואן'.
רכב המבחן אופיין לתצורה של 1+8 נוסעים (כולל נהג), עם סידור מושבים שבו לצד הנהג מוצב מושב אחוד לצמד נוסעים. בשורת המושבים השניה ישנם שלושה מושבים נפרדים ומתקפלים, ואילו בשורת המושבים השלישית אין הפרדה בין הנוסעים אך יש אפשרות לקיפול שלהם. המושב לצמד הנוסעים הקדמי מעט צר, ובעל משענת זקופה מידי, וכך הופכת האפשרות להושיב שם שני נוסעים רלוונטית רק אם שאר המושבים מאוכלסים או אם הנהג חש בדידות. מרחב הרגליים, לעומת זאת, מספק בהחלט ומרחב הראש מצויין מלפנים כמו גם עבור כל יתר הנוסעים – לא מעט בזכות גג גבוה.
שורת המושבים השניה היא המוצלחת ביותר, בזכות מרחב רגלים וכתפיים מרשים לשלושה נוסעים מבוגרים. אפשרות הקיפול של כל מושב בעת הצורך מגבירה גם את הנוחות וגם את יעילות השימוש בכלי הזה, ואילו שורת המושבים השלישית פחות מרווחת ובכל זאת מאפשרת להושיב בה שלושה מבוגרים בגודל סטנדרטי. אלה, אגב, יישבו שם ברמת נוחות גבוהה בהרבה מן המקובל גם בטובי המיניוואנים. בשונה מאותם מיניוואנים, אגב, לקראוול יש גם תא מטען גדול (על חשבון מרחב רגליים לשורה השלישית) שאפשר להעמיס בו שפע של מטען, כמו למשל ציוד קמפינג לטיול. אנחנו העמסו רביעית צמיגים בגודל מלא וגם אחריה נותר שפע מקום. אם רוצים להעמיס מטען נוסף אפשר גם לקפל את שורת המושבים השלישית או אף לשלוף אותה לגמרי מהרכב ולקבל חלל העמסה כמו זה של טרנספורטר מסחרי. עם זאת, בשונה ממיניוואנים טיפוסיים, קיפול והסרת מושבים לא מבוצע בקלות ועדיף להיעזר באדם נוסף.
מנוע ביצועים
היצע המנועים של קראוול כולל שלוש גרסאות של מנוע טורבו דיזל בנפח 2.0 ליטר, עם 110, 150 ו-199 כוחות סוס. הגרסה הבסיסית מוצעת בישראל רק עם תיבת הילוכים ידנית בלבד ושתי הגרסאות החזקות יותר מוצעות עם תיבת הילוכים רובוטית עם מצמד כפול ושבעה יחסי העברה. רכב המבחן מונע באמצעות מנוע ה-150 כוחות סוס.
רכב מסחרי לא אמור לספק ביצועי מהירות מסחררים, וממילא רף הציפיות שלנו לא היה גבוה כאשר נטלנו את הפיקוד על כלי ששוקל קרוב לשתי טונות. הקראוול הצליח להפתיע: שניה או שתיים לאחר שמגדש הטורבו שלו צובר תאוצה ושתיבת ההילוכים מתגברת על ההשהיה הראשונית ביציאה מהמקום מתחיל המנוע הזה למשוך בעוז ובעוצמה. תיבת ההילוכים תורמת את חלקה כשהיא ממקמת יחסי העברה מתאימים בדיוק לרצועת הכוח, וזמינות המומנט מצויינת בתאוצות הביניים. קל להתמכר לשריקת הטורבו הנוכחת, ולהגיע איתה אל מהירויות שיוט גבוהות על כביש 6. למרות המבנה הקובייתי של קראוול, עד למהירות של 120 קמ"ש נשמרת רמת רעשי רוח סבירה, ולאחר מכן מתגבר הרעש, התאוצה מתמתנת, והכלי מזכיר לנו שלא לשם הוא תוכנן.
גם תצרוכת הדלק מפתיעה לטובה, ועמדה על כ-10 ק"מ לליטר בתנאים מאומצים וכ-12 קמ"ל בשיוט. נזכיר שוב, אנחנו מדברים על כלי ששוקל שתי טונות, אם כי במהלך המבחן נסענו בו רק שניים, ורק אחד מאיתנו שוקל לנסות דיאטה. תפוסת נוסעים ומטען גדולות יותר צפויות לתת את אותותיהן לצד אחד של המשוואה, ואילו נהיגה חסכונית יותר תטה את הכף לכיוון החיובי.
התנהגות, נוחות
טרנספורטר נחשב לאחד המוצלחים מבין כלי הרכב המסחריים בכל הקשור ליכולת הדינמית. קראוול 6.1 אוחז היטב, התנהגות הכביש שלו צפויה, והוא מעניק תחושת יציבות גבוהה בזכות בסיס גלגלים ארוך. לקראוול יש זוויות גלגול מורגשות, אבל לא דרמטיות, בתוך פניות, עאשר המתלים מרסנים היטב את תנודות המרכב ומשרים על הנהג ביטחון רב. ההיגוי אמנם קל יחסית, במטרה להקל על תמרון בעיר צפופה, אבל הוא מדויק ובעל משוב טוב. כושר התמרון מרשים, עד כדי כך שהוא יכול להביך לא מעט מכוניות קטנות ממנו בתמרוני חניה הדוקים.
אנחנו כמובן לא ממליצים לנהוג עם רכב מסחרי קרוב למגבלות, אבל בכל זאת מתקשים להסתיר את החיוך שנותר מאז שבדקנו את הקצב המפתיע לטובה שלו בתוך פניות (אם כי, כזכור, הכל בוצע ללא נוסעים זועמים).
מובילי נוסעים שבנויים על בסיס רכב מסחרי מצוינים בדרך כלל בכושר העמסה רב אבל מתקשים להקנות נוחות נסיעה ראויה לנוסעים שלהם. פולקסווגן קראוול הוא חריג ומיוחד לטובה. זה לא שהוא מספק תחושת ריחוף או רכות מיניוואנית, אבל קראוול לא מעניש את הנהג ונוסעיו ולא חובט בהם במעבר על כל באמפ מזדמן. הרכב הזה מספק ספיגה טובה של רוב מפגעי הכביש, ודאי עבור היושבים מלפנים ובשורה האמצעית. יושבי השורה השלישית ירגישו יותר זעזועים, ובכל זאת מצבם טוב בהרבה ביחס למקובל בקטגוריה.
אבזור ותמחור
קראוול מוצע אצלנו ברמת אבזור 'קומפורטלין' שכוללת מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך מגע בגודל 6.5 אינטש עם דיבורית ומצלמת חניה מובנים, בקרת אקלים דיגיטלית עם שלושה אזורים, שני חלונות חשמליים, מראות מתכווננות חשמלית, חיישני חניה אחוריים וחישוקים קלים בקוטר 16 אינטש (למעט בגרסת ה-110 כ"ס שבה יש דלת הזזה בודדת). תמורת תוספת תשלום אפשר לצייד את קראוול בחבילת 'לקשרי' שכוללת ריפודי עור מלאים, מושבים קדמיים מחוממים ומתכוונים חשמלית, דלתות הזזה חשמליות וחישוקים קלים בקוטר 17 אינטש.
אבזור הבטיחות כולל מערכת בלימת חירום אוטונומית והתרעת עירנות לנהג בכל תצורות האבזור. יש גם מערכות בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב וזיהוי תנועה בשטחים מתים ובנסיעה לאחור, למעט בגרסת המנוע החלש או בתצורת האבזור שמיועדת למוניות – שבהן מותקנת מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.
שורה תחתונה
הובלת נוסעים ברכב על בסיס מסחרי לא מבטיחה חוויה מרנינה במיוחד – גם לנהג ובוודאי לנוסעיו. פולקסווגן קראוול מוכיח כבר שנים, וגם בגרסה המעודכנת שלו, שגם נהגי הסעות או נוסעים במונית רבת משתתפים לא חייבים לסבול. נוסעי הקראוול מקבלים נוחות נסיעה טובה למדי ותחושה כללית נעימה כמעט כמו במכונית נוסעים רגילה. הנהג מקבל תנאי שירות ברמה גבוהה, עם סביבת נהג איכותית, מנוע חזק ורמת התנהגות ונוחות שלא יגרמו לו לחפש הסבה מקצועית בתום כל יום עבודה.
הצד השני של המטבע הוא שדברים טובים לא באים בזול. מחירו של רכב המבחן נושק ל-400 אלף שקלים, מה שעושה אותו בלתי משתלם בעליל לנהגי הסעות ומוניות. אלה ייאלצו להסתפק ברכבים מסחריים עם מושבים בהתקנה מקומית.
התוצאה, למרבה הצער, היא שקראוול הוא כלי יקר משמעותית מכל מיניוואן גדול ומהודר ולכן מהווה פתרון למשפחות ברוכות ילדים בתנאי שהן נמנות על העשירון העליון. בסוף היום זה כלי שמכוון לפלח שוק מצומצם של מסיעי VIP אשר ימצאו בו בדיוק את האיכויות שדרושות לכך.
