רוב האנושות נאבקת בימים אלה באויב משותף, נגיף קורונה, ובמלחמה – כמו במלחמה – מגויסים כל אמצעי הייצור. רבות מיצרניות הרכב בעולם, שממילא נאלצו להפסיק או לצמצם את הייצור הרגיל במפעליהן, הסבו ומסבות כרגע קווי ייצור, או מקצות שטחים ויכולות הנדסיות ולוגיסטיות כדי לייצר אמצעים שונים שדרושים כדי לנצח את המגפה.
קורונה הוא וירוס שפוגע בעיקר בדרכי הנשימה ורבים מן החולים שנפטרו ממנו מתו בגלל דלקת ריאות. מאידך, רבים מאלה שמצבם התדרדר אך בסופו של דבר ניצלו בזכות טיפול רפואי – הונשמו באמצעות מכונות הנשמה. לכן, בכל העולם קיים כרגע ביקוש למאות אלפי מכונות כאלה, בעוד שקצב הייצור הטבעי של תעשיית המכשור הרפואי עומד על אחוזים בודדים בלבד מן הביקוש.
במקביל, הדרך היעילה ביותר לעצור את המגפה היא לצמצם את אפשרויות ההדבקה, ולצורך זה נכפה עוצר ובידוד על מאות מיליוני אזרחים בעולם (אתמול הכריז ראש ממשל הודו על סוג של עוצר על יותר ממיליארד בני אדם), ומי שכן נמצא במרחבים ציבוריים חייב לחבוש מסיכת פנים. רוב המסכות הפשוטות נועדו לשימוש קצר של שעות ספורות, לכן מי שנאלצים להשתמש בהן במרחבים ציבוריים חייבים להחליף מספר מסכות בכל יממה.
לפני כשבוע פרסם הממשל האמריקני קריאה לתעשייה המקומית להירתם לייצור מכונות הנשמה, ואתמול הכריזו פורד, חברת 3M וחטיבת הציוד הרפואי של חברת ג'נרל אלקטריק שהן לקחו את הפרויקט הזה והעלו אותו לעדיפות עליונה. גם ג'נרל מוטורס, ואפילו טסלה, הכריזו במקביל שיסייעו במאבק, וזאת למרות הכרזתו של אלון מאסק, מנכ"ל טסלה, לפיה צריך לשים לב לא להיכנס לפאניקה מן המגפה מפני שלטענתו "בהלה מפני הנגיף תזיק יותר מן המחלה עצמה". פורד, 3M וג'נרל אלקטריק הן בין החברות התעשייתיות הגדולות בארצות הברית, ובימים האחרונים הן החלו לתכנן ייצור משותף של מכשור רפואי בכלל, ושל מסכות פנים ומכונות הנשמה בפרט. לצורך זה פורד מסבה קווי ייצור, ושלוש החברות יפעילו מאות עובדים. התגייסות זאת מזכירה את ימי מלחמות העולם הראשונה והשנייה שבהן הוסב הייצור התעשייתי בכל המדינות המעורבות, וגם בארה"ב, לייצור אמצעים צבאיים.
בשבוע שעבר הסתבר שייצור של מכונות הנשמה הוא לא דבר כל כך פשוט, מכיוון שהציוד הזה חייב לעמוד בתקנים רפואיים מחמירים ויש בו שילוב רגיש של תוכנת הפעלה עם המכלולים המכאניים. עם זאת, לא מן הנמנע שחלק מן הידע שדרוש לצורך זה נמצא בידי היצרניות הנוכחיות של הציוד אבל מוגדר כסוד מסחרי שהן לא ממש ששות לחשוף.
לפני מספר ימים הכריז מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) על צמצום דרישות החובה והתקנים שחלים על תהליך האישור של ציוד הנשמה כדי להאיץ את קצב הייצור שלו. משרד הבריאות האמריקני הכריז ש"יצרני מכשירים רפואיים יכולים לבצע בקלות רבה יותר שינויים במוצרים קיימים… כדי לעזור בטיפול במגבלות הייצור הנוכחיות או במחסור באספקה". ההנחיות המניות המקלות תאפשרנה ליצרנים שלא עוסקים בתחום המכשור הרפואי להירתם למאמץ העולמי ולהשתמש, למשל, בסוגים אחרים של מנועי מפוחים או בתרכובות שונות של פלסטיק לצינורות ההנשמה. לחברות תעשייתיות גדולות יש לא רק מערכי ייצור גדולים אלא גם מערכי רכש ולוגיסטיקה שיכולים להקל עליהם את הגישה לחומרים ורכיבים או להאיץ שיתופי פעולה שיסייעו למקסם את התפוקה.
גם פורמולה 1 מגויסת
עזרה לא צפויה, אבל ודאי מועילה, מגיעה כעת מגזרת הפורמולה 1: אנשי חברת מקלארן הבריטית הכריזו על התגייסותם למאבק ועל כך שהם "מקווים לסייע בהגדלת היצע הציוד הרפואי ולהגיע לתוצאה מוחשית כבר בימים הקרובים". אנשי מקלארן משתפים פעולה עם הממשלה ורשויות הבריאות בבריטניה, ומפעילים לצורך הפרויקט את אנשי התכנון, הטכנולוגיה והייצור המוכשרים שלהם. אנשי מקלארן פועלים בשיתוף פעולה עם אנשי ניסאן בבריטניה, ועם חברת התעופה והחלל מגיט, בניסיון לפתח מכונות הנשמה חדשות, אם כי הם מבקשים להנמיך מעט את הציפיות שלהם והצהירו שהם "ממוקדים בפרויקט באופן מלא אך גם מודעים לגודל האתגר ולמגבלות הזמן". במקביל, גם יגואר לנד-רובר, וטויוטה, נענו לקריאת ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, והתגייסו לייצור מכונות הנשמה.
בינתיים, מעברו האחר של האוקיאנוס האטלנטי התבשרנו אתמול שפורד שלחה כבר צוותי מהנדסים אל 3M ואל ג'נרל אלקטריק כדי לתכנן ולהקים קווי ייצור של מכונות הנשמה ומסכות פנים, כמו גם ציוד רפואי שנדרש עבור הלוחמים שעומדים כרגע בקו החזית: אנשי מערך הרפואה. בין השאר, החברות יפעילו גם מערכי ייצור מתקדמים שכוללים הדפסת רכיבים בתלת מימד. אחת הבעיות הקשות במצבים שבהם מושבתים עובדים ואמצעי ייצור היא פגיעה בשרשרת האספקה, אבל עשרות חברות אמריקניות – גדולות כקטנות – התגייסו למאמץ הלאומי ובכוונתם להסב קווי ייצור ואמצעים לוגיסטיים כדי לספק את החסר.
אנשי פורד פרסמו הודעה לפיה החלו כבר לייצר מגני פנים שקופים שנחוצים לצוותים הרפואיים, ושכרגע הם מקווים להעלות את קצב המסירה שלהם מכ-1,000 יחידות לשבוע בתוך מספר ימים עד ל-100,000 בתוך שבועות בודדים. מהנדסי פורד מתאמצים להשיג חלקים שדרושים להם כדי להתחיל ייצור מכונות הנשמה, ובינתיים גם מאלתרים: הם הצליחו להסב שימוש במפוחים שמשמשים באופן שגרתי לקירור מושבים לצורך שימוש במפוחים לציוד רפואי, וכך גם לגבי מסנני אוויר שנועדו במקור לשימוש ברכב. מהנדסי החברות שוקדים כרגע על אילתור אחר שיאפשר ייצור "גרסה פשוטה" של מכונות הנשמה שתוכננו במקור על ידי חטיבת הציוד הרפואי של ג'נרל אלקטריק.
מוקדם יותר השבוע הכריזו, כאמור, אנשי ג'נרל מוטורס וטסלה שגם הם מחוייבים למשימה, אבל עם כל הכבוד קצת מביך לגלות שהעולם המערבי נערך לייצור המוגבר של ציוד רפואי רק כשלושה חודשים לאחר שקורונה הכה לראשונה בסין ובשכנותיה, וכחודשיים אחרי שממשלת סין ביצעה פעולות דומות מול התעשייה המקומית שלה. חברת הייעוץ הסינית 'טיאניאן', אשר מנטרת בין השאר שינויים תעשייתיים ומסחריים בסין, פרסמה מוקדם יותר החודש נתונים מדהימים: בין ה-1 בינואר השנה ל -7 בפברואר החלו כ-3,000 חברות סיניות, בהן כ-700 חברות טכנולוגיה – לייצר "מסכות, ביגוד מגן, חומרי חיטוי, מדי חום וציוד רפואי כללי על קווי הייצור שלהם (שנבנו כדי לייצר דברים אחרים).
לפי נתונים שפרסם משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע בסין, לסין יש כעת יכולת לייצר יותר מ-20 מיליון מסכות ביום – ובל נשכח שבתחילת המשבר נאלצו הסינים לייבא מסכות באופן בהול מעשרות מדינות ברחבי העולם. לפי נתוני המכס הסיני, בתקופה שבין 24 ל-30 בינואר סין ייבאה יותר מ-56 מיליון מסכות. אלא שכבר ב-5 בפברואר הצהיר סגן מנהל המחלקה לפיתוח חברתי בסין שהתפוקה היומית של מסכות ברחבי המדינה הגיעה ל-14.8 מיליון, והוא אף הרגיע ואמר שכל עודף ייצור שיישאר במדינה "ביום שאחרי המגפה" יירכש על ידי הממשלה ויאוחסן במחסניה. בהקשר שלנו, מעניין להזכיר שבין 700 חברות הטכנולוגיה שהסבו קווי ייצור ממוצרי צריכה למסכות פנים בולטות מספר יצרניות רכב, וגם יצרניות של רכיבים אלקטרוניים – כמו ענקית השבבים, הרכיבים האלקטרוניים והמעגלים המודפסים Foxconn, ויצרניות סיניות גדולות של טלפונים סלולריים.
יצרנית כלי הרכב החשמליים הסינית הגדולה BYD הסבה כבר ב-17 בפברואר כמה מקווי הייצור שלה לייצור ציוד מגן וחומרי חיטוי, ובין השאר הקימה קו ייצור ענק למסכות פנים. כעבור פחות מחודש היא חנכה את המפעל הגדול ביותר בעולם לייצור מסכות פנים, והוא מייצר מאז חמישה מיליון מסכות ביום (!). חברת האנרגיה הסינית הענקית פטרוצ'יינה, שעוסקת בעיקר בנפט ומוצריו, החלה לספק עבור יצרני המסכות את שכבת הסינון של המסכות האלה, שעשויה מחומר פלסטי שנקרא פוליפרופילן, שממנו מיוצרים גם מזרקים. פטרוצ'ינה, יחד עם חברת 'סינופק', מייצרות יותר מ-100,000 טונות של חומרי גלם בחודש.
יצרנית הרכב באוג'ן (Baojun), שהיא מיזם משותף של יצרנית הרכב הגדולה בסין – סאיק, יחד עם ג'נרל מוטורס האמריקנית, הקימה כבר בשבוע השני של ינואר 14 קווי ייצור של מסכות, בהם 4 קווים לייצור מסכות N95 אשר משמשות בעיקר צוותים רפואיים, והמפעל הזה מייצר יותר מ-1.7 מיליון מסכות N95. במקביל הודיעה גם קבוצת GAC, אשר מכירותיה בישראל החלו בדיוק ברגע שבו פרץ המשבר אצלנו במלוא עוזו, על תחילת ההקמה של קווי ייצור למסכות, וזאת "מבלי לפגוע בייצור הרגיל של רכב".
לא זאת בלבד שסין הייתה המדינה שנפגעה ראשונה מן המגפה – בפני קברניטיה וקובעי המדיניות שלה לא היה כל מידע קודם אודות המחלה ודרכי ההתמודדות מולה, לכן היא נאלצה להתמודד באויב בתנאים קשים מאלה שאיתם מתמודד כעת שאר העולם. אבל בזכות פעולה ממשלתית נחרצת ומהירה הצליח השלטון הסיני להשתלט על העניינים וככל הנראה למגר את נגיף קורונה ולכל הפחות לצמצם באופן כמעט מוחלט את ההדבקה באוכלוסייה. כעת נמצאת סין במצב שבו במקום להזדקק לסיוע מעשרות מדינות אחרות – כפי שהיה בתחילת המגפה – היא זאת ששולחת סיוע וציוד רפואי למדונות אחרות, ואיטליה בראשן. ביום שני השבוע החלה פיאט להסב את אחד ממפעלי ייצור המכוניות שלה בסין לייצור של כמיליון מסכות פנים בחודש, ולדברי מנכ"ל החברה, מייק מנלי, תחילת הייצור שם מתוכננת כבר לשבועות הקרובים.
בינתיים נערכת מעצמת העל השכנה, הודו, להתמודדות עם קורונה בשטחה. המיליארדר ההודי אנאנד מהינדרה, בעל השליטה ביצרנית הרכב השנייה בגודלה במדינה, התחייב השבוע שקבוצת מהינדרה תבחן את הסבת המפעלים שלה לייצור מכונות הנשמה. מהינדרה היא יצרנית הטרקטורים הגדולה בעולם ויצרנית הרכב החשמלי הגדולה בהודו.
