שורה תחתונה תחילה
אופל קורסה החדשה לא פורצת דרך, אבל היא מחזירה את המותג הגרמני אל מרכז הבמה בקטגוריית הסופר מיני – תוך שהיא שומרת על מספר מאפיינים ייחודיים בהשוואה לאחיותיה לפלטפורמה.
חלפו מעט יותר משנתיים מאז שאופל נרכשה על ידי פיג'ו-סיטרואן לאחר כמעט תשעה עשורים (!) תחת כנפי ג'נרל מוטורס. יצרנית הרכב הגרמנית, שהיתה למעשה חטיבה אירופאית עצמאית למחצה של יצרנית הרכב האמריקנית, איבדה בעשורים האחרונים את הרלוונטיות שלה בשוק הרכב התחרותי באירופה, וזאת למרות שהיא החזיקה בנתח שוק משמעותי בשווקים אסטרטגיים כמו בגרמניה ובבריטניה (שם נמכרים מוצריה תחת שם המותג ווקסהול, ועם ההגה בצד הלא נכון). אלא שלאופל, כיצרנית עצמאית של מכוניות קטנות ובינוניות במונחים אמריקנים, לא היה כל סיכוי מול יצרניות אירופאיות בכירות שמוכרות את המוצרים שלהן בכל רחבי העולם.
המעבר לבעלות צרפתית-סינית עשה רק טוב לאופל, ולאחר יותר משני עשורים של הפסדים מחקה ההנהלה החדשה מספר דגמי נישה הפסדיים, התרכזה בדגמים חדשים שממילא פותחו בשיתוף פעולה עם פיג'ו-סיטרואן, והעבירה את החברה לרווח. כעת נמצאת אופל בשלב הצמיחה מחדש, עם הצגת דור מוצרים חדש ומודרני על בסיס פלטפורמות מודרניות של פיג'ו-סיטרואן. בתחילת השנה נחשפה אופל קומבו החדשה, אחות תאומה לסיטרואן ברלינגו, וכעבור מספר חודשים נחשפה אופל קורסה החדשה – שהיא מכונית הנוסעים הראשונה של אופל מאז עברה לבעלות פיג'ו-סיטרואן (קרוסלנד X וגרנדלנד X פותחו במשותף עוד בטרם נרכשה על ידי הצרפתים).
קורסה היא הדגם החשוב והנמכר ביותר של אופל מזה לא מעט שנים. כ-180 אלף "קורסות" התגלגלו מפס הייצור בסראגוסה, ספרד, מאז תחילת השנה, כמעט כפול ממספר ה'אסטרות' באותה תקופה. ברור לכן שאנשי אופל לא יכולים להמר ולקחת סיכונים עם דגם כל כך חשוב מבחינתם. מאידך – אופל זקוקה לניעור תדמית משמעותי לאחר עשרות שנים שבהן נתפשו מוצריה כיעילים, אפרוריים, וחסרי סקס אפיל לחלוטין.
כפי שעלה כבר לפני כשנתיים בראיון שערכנו עם מנהל התפעול של אופל, הגרמנים החליטו לבדל את אופל מדגמי פיג'ו וסיטרואן אשר חולקים איתם בסיס משותף באמצעות הדגשת האופי ה"גרמני" של המותג. זה כמובן מעלה את השאלה מה הן התכונות שיוצרות למכונית זהות "גרמנית"? לפני כמה עשורים, כאשר תעשיית הרכב הייתה מאופיינת מאד בהתאם לארץ המוצא של היצרן, אפשר היה לייחס לכל מכונית מכלול תכונות – למשל "אמינות", "כבדות", "עיצוב", "התנהגות" וכיוצא באלה. כיום, בעידן גלובלי שבו גם בנברסקה וגם באוגנדה גולשים באינטרנט ומפעילים 'אנדרואיד', וכאשר כל יצרניות הרכב משחקות בכל העולם וממילא מיזגו את עצמן לדעת – כנראה שאין יותר משמעות מקומית לאותן תכונות.
גם מבחינת אופל קשה לומר כמה "גרמנית" יכולה קורסה החדשה להיות, בעיקר מאחר שהיא מיוצרת בספרד על בסיס פלטפורמה צרפתית. את זה בדיוק יצאנו לבדוק, כאורחי אופל במסגרת ההשקה הבינלאומית של קורסה החדשה בקרואטיה.
התחלה חדשה
אופל קורסה החדשה בנויה על פלטפורמת CMP המודולרית של קבוצת פיג'ו-סיטרואן, וזאת פלטפורמה חדשה שעליה בנויות כבר פיג'ו 208 ו-2008 החדשות ו-DS3 קרוסבק שמשווקת בישראל. כמו כל פלטפורמה חדשה, גם במקרה זה מתגאים אנשי אופל בהגדלת הקשיחות, שיפור בבידוד הרעשים והרעידות ובהפחתת משקל משמעותית. הגרסה הבסיסית של קורסה שוקלת כעת 980 ק"ג בלבד, והפלטפורמה הזאת מאפשרת לאופל להתקין עליה מערך מקיף של מערכות בטיחות אקטיביות מבוססות רדאר ומצלמה. בין השאר קיימת אפשרות לבחור בבקרת שיוט אדפטיבית, מערכת חניה אוטומטית ומערכת תאורת LED מטריקס אדפטיבית.
מה שחשוב כיום יותר מכל הוא שהפלטפורמה החדשה תוכננה מראש לשימוש במכלולי הנעה חשמלית – מלאה או חלקית, וזה אומר, למשל, שאפשר לטמון סוללות בתחתית המרכב. הטכנולוגיה החשמלית היא גם התרומה הטכנולוגית העיקרית של אופל לפיתוח המשותף, מכיוון שעוד תחת שלטון ג'נרל מוטורס מונו הגרמנים להיות מובילי תחום החישמול בקבוצה. אופל, אגב, אמורה לשמר את המובילות הזאת גם בקבוצת פיג'ו-סיטרואן ולהיות הפרזנטורית הטכנולוגית שלה. הגרסה החשמלית של קורסה מונעת באמצעות מנוע שמספק 136 כוחות סוס והסוללות שלה מאפשרות טווח נסיעה מוצהר של 330 ק"מ (לפי תקן WLTP החדש), ואלה – אגב – נתונים כמעט זהים לגרסאות החשמליות של פיג'ו 208 החדשה ושל DS3 קרוסבק.
רוב הקורסות החדשות יימכרו בעולם בשלב ראשון עם אפשרות לבחירה בין שלושה מנועי בנזין תלת-צילינדריים בנפח 1.2 ליטר, אחד אטמוספרי שמספק 75 כוחות סוס ושניים מוגדשי טורבו שמספקים 100 ו-130 כוחות סוס. גרסאות הטורבו מחוברות לתיבת הילוכים ידנית או לתיבה האוטומטית המוכרת מתוצרת אישין עם שמונת יחסי העברה. כל המנועים ותיבות ההילוכים משמשים גם את דגמי פיג'ו, סיטרואן ו-DS.
אופל תציע את קורסה החדשה בשלוש רמות אבזור עיקריות: "אדישן" העממית, "אלגנס" המהודרת ו-GS Line הספורטיבית. רמת האבזור GS Line תוצע רק עם מנוע ה-130 כ"ס ואנשי אופל לא הסתפקו שם בקישוטי עיצוב ספורטיביים חיצוניים (כונס אוויר מוגדל בחזית, ספויילר אחורי ופתח פליטה כפול) ופנימיים (מושבים ספורטיביים וגימור אדום ללוח המכשירים), אלא הקשיחו את המתלים והוסיפו מוט גישור עליון מעל הבולמים הקדמיים. בנוסף יש שם גם מצב נהיגה ספורטיבי שמחדד את תגובות המנוע ואת ההיגוי, ומוסיף צליל פליטה גרוני יותר.
נעים מאד, אופל קורסה דור 6
כבר כאשר פוגשים את קורסה החדשה בחניה אפשר לראות שזאת מכונית חדשה עם פרופורציות שונות מבעבר. הקשר העיצובי לדור היוצא קלוש, והקווים המשותפים היחידים בם חתימת LED דמויית ברק בפנסים מלפנים ומאחור. הצללית נראית נמוכה ורחבה יותר, וזאת למרות שהרוחב נותר ללא שינוי (174.5 ס"מ). מה שמקנה את התחושה הזאת הוא הנמכת המכונית בארבעה סנטימטרים ועיצוב חלקו האחורי של הגג באופן מושפל ומעוגל. התוצאה זורמת ומודרנית יותר, עם קורה אחורית רחבה שמשדרת תחושה חסונה אך לא גמלונית, ועם קו גג שמתחבר וחודר אליה כך שהוא נראה קליל, בעיקר כאשר הוא צבוע בצביעה דו-גוונית.
קורסה החדשה לא פורצת דרך בעיצובה, ואין יותר מידי סיכוי שתסובבו אחריה מבט ברחוב – אפילו כאשר היא צבועה באדום הבוהק שבו הוגשו לנו רכבי ההשקה. עם זאת היא בהחלט נראית מודרנית והרמונית מצד אחד ולא צעקנית מצד שני, כך שקהל הנאמן של אופל יכול להסתגל אליה בקלות. מעצבי אופל היו צריכים, לדעתי, להעז יותר מזה, בעיקר בעיצוב החזית. מסתבר שאת הנועזות הם השאירו לפיג'ו.
רושם דומה מתקבל בעת כניסה לתא הנוסעים: תשכחו מהאוונגרדיות של פיג'ו 208. עיצוב תא הנוסעים שגרתי יאין בו מקוריות יוצאת דופן. שילוב של מסך מולטימדיה מרכזי גדול עם שוליים מבריקים ושל לוח מחוונים דיגיטלי (שמוצע כאופציה) יוצרים "טאץ'" מודרני, אבל לא תמצאו הפתעות עיצוביות או תעוזה. מצד שני, מי אמר ש"שיגרתי" זה לא טוב? אצל פיג'ו, למשל, בתוך כדי המאמצים להמציא מחדש את תא הנוסעים, הוקרבה הנדסת האנוש על מזבח העיצוב, וזה, למרבה השמחה – לא המצב בקורסה החדשה.
כך, למשל, ממוקמים פתחי המיזוג המרכזיים במיקום גבוה ונכון, וזאת בשונה מן האופנה הנוכחית שבה לוקים גם כמה מבין המקפידים על הנדסת אנוש, למשל מעצבי ב.מ.וו ופולקסווגן. מסך המולטימדיה מופנה בעדינות לכיוון הנהג ומתחתיו מותקנים מתגים פיזיים לגישה מהירה לתפריטים. מערכת בקרת האקלים מופעלת באמצעות חוגות לבחירת הטמפרטורה ומהירות המפוח, ואין צורך להסב את תשומת הלב מן הנהיגה בתוך כדי חיטוט בתפריטים על מסך המגע. כאשר תיכנסו לאוטו ביום קיץ לוהט אתם תברכו על זה.
פלסטיקה צבעונית לרוחב לוח המכשירים מנסה לשבור מעט את הגוונים הכהים ואת התחושה ה"גרמנית" הקודרת. הפלסטיקה קשיחה למגע, ברובה, ומבחינה זאת המכונית לא חורגת מן המקובל בקטגוריה, למשל אצל מתחרות כמו סיאט איביזה, סקודה פאביה או סיטרואן C3. התחושה מוצקה, עם רמת הרכבה גבוהה כיאה למוצא הגרמני.
בסיס הגלגלים הוארך אמנם בארבעה סנטימטרים מאד משמעותיים (254 ס"מ), ולמרות זאת המרחב במושב האחורי לא משכנע במיוחד והוא מאכלס שני מבוגרים ממוצעי מידה אך לא הרבה מעבר לכך. תא המטען מספק בהחלט, אבל גם הוא לא מצטיין בנדיבות יתר.
נהיגה קצרה
להשקה הבינלאומית לעיתונות התייצבה קורסה החדשה עם גרסת הבנזין 100 כוחות סוס עם תיבה ידנית, וטורבו-דיזל 130 כוחות סוס עם תיבה אוטומטית. מבין השתיים דווקא הדיזל, האוטומטית, היא ה"פחות לא-רלוונטית", ומכיוון שמשך הנהיגה היה קצוב וקצר – התמקדנו בה. המכונית הייתה עם רמת האבזור הספורטיבית הבכירה, GS Line, וזה – כזכור – אומר כיול קשיח אשר אמנם יגיע לישראל אבל הוא הפחות רלוונטי לרוב הלקוחות הפוטנציאלים.
המנוע החזק, עם התיבה האוטומטית, מושך בקלות את המרכב הקל יחסית (טון וקצת). תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש אורכת 8.5 שניות, וזה אומר שהמכונית אמורה להיות זריזה. בפועל זה לא כל כך מורגש ומנוע הטורבו-דיזל לא מספק תחושת כוח מתפרץ, אלא לינאריות מתמשכת. הסיבה לכך טמונה כנראה בין השאר בכך שתיבת ההילוכים ממהרת להעלות הילוכים. על כבישים הרריים מגיבה התיבה הזאת לאט מידי כאשר נוצר הצורך להוריד הילוך, ולכן המעבר למצב ספורט הוא כמעט הכרחי.
נזכיר ש"מצב ספורט" הינו ייחודי לרמת האבזור הספורטיבית GS Line והוא מחדד את תגובת הדוושה והופך את קורסה למעט יותר נמרצת, אם כי גם כך היא לא תזזיתית מידי. אותו דבר נכון גם להיגוי המדויק שמקבל משקל נכון יותר במצב ספורט. כך גוברת תחושת המוצקות שמשדרים המתלים הקשיחים, עם זוויות גלגול מתונות גם תחת עומס ועם ריסון טוב לתנודות המרכב. קורסה GS Line לא הופכת כך ל"הוט האצ'" אבל מדגימה את הפוטנציאל הרב שגלום בה. תחושת המוצקות קיימת גם בעת שיוט על כביש מהיר במהירויות של 130-140 קמ"ש. זה שיוט נינוח, והנהג ונוסעיו נהנים גם מבידוד רעשים טוב ביחס למכונית סופרמיני.
הכבישים המשניים בקרואטיה מהווים אתגר לכל מכונית וגורמים לכל ישראלי להרגיש כמו בבית. על כבישים כאלה קורסה, בגרסתה הקשיחה, לא הצטיינה, אולי גם מכיוון שהיא התגלגלה על צמיגים בחתך נמוך על חישוקי 17 אינטש. המכונית שידרה מסר נוקשה וקופצני מידי, בעיקר על פני שיבושים קטנים. עם זאת, המכונית לא התרסקה ולא חבטה בעת מעבר על בורות. אפשר לומר שקורסה מצליחה לספק "אופי גרמני", כמו זה שהיה מוכר בעבר במכוניות גרמניות. ייתכן שבגרסאות הרגילות, עם כיול מתלים סטנדרטי, המכונית נוחה יותר, אם כי סביר שהיא תשמור על האופי המוצק והקשיח שלה.
פוטנציאל מקומי?
העובדה הפשוטה היא שקורסה החדשה היא מכונית הרבה יותר טובה מקודמתה, וזאת לא חוכמה גדולה. כעת היא מיישרת קו עם הרף העליון שמקובל בקטגוריה, ואפשר לומר שהיא עמדה בהצלחה באתגר גדול של שימוש במכלולים משותפים תוך כדי הענקת אופי שמשדר תחושות ייחודיות לאופל.
אם המשימה של אופל בימינו היא להיות מוצר עם "אופי גרמני" אזי קורסה החדשה עושה את זה בהצלחה. היא בנויה היטב, הנדסת האנוש שלה שימושית, פשוטה ולא מתחכמת, ועל הכביש היא משדרת תחושה מוצקה בזכות בידוד רעשים וכיול מתלים קשיח יחסית. המנועים החדשים יעילים, ולגרסת GS Line יש אופי ספורטיבי מתון שמוסיף ערך גם בזכות העיצוב וגם בזכות תחושת נהיגה טובה. מצד שני, מאכזב לגלות שאנשי אופל הלכו יותר מידי "על בטוח" ונמנעו מגילויי תעוזה. חבל שהם לא עשו את המכונית החדשה לאופנתית ונחשקת ולא רק ליעילה ואיכותית.
הצלחתה של קורסה בישראל תלויה במידה רבה בחבילת האבזור שהמכונית תציע מול מתחרותיה בטריטורית ה-100 אלף ש"ח, כלומר מול סיאט איביזה -חביבת הדור הצעיר, ומול יונדאי i20 וטויוטה יאריס שמככבות בטבלת המכירות. מבחינת המכונית עצמה יש סוף סוף לאופל מוצר מעניין ומוצלח.
