השיטה הייחודית שנהגתה על-ידי אנשי משרד התחבורה הישראלי לצורך ביצוע מבחני נהיגה מעשיים כוללת שימוש במחשב לוח, 'טאבלט', שבאמצעותו אמור בוחן הנהיגה לנהל את רישום הנבחן, לקבל את מסלול הנסיעה למבחן, ולהזין את ההערכה שלו אודות ביצועי הנהג במהלך המבחן. החל משלב הרישום של התלמיד ותחילת הנסיעה, ועד לסופה, יושב בוחן הנהיגה במכונית ואוחז בידיו, או מניח על ברכיו, את מחשב הלוח, וכבר נדרשנו כאן לשאלת החוקיות של פעולה זאת.

אלא שמעבר לסוגיה החוקית עולות שתי שאלות מטרידות מאד שנוגעות לסכנה בטיחותית שנגרמת בגלל השיטה הזאת, אשר מסכנת באופן מוחשי את חיי בוחני הנהיגה ואת חיי הנבחנים ומשתמשי דרך אחרים.

בכל מכוניות לימוד הנהיגה בישראל מותקנות לכל הפחות שתי כריות-אוויר בטיחותיות בצד הנוסע – אחת בתוך הדאשבורד שמולו ואחת נוספת בשול הימני של המושב שלו. בחלק מן המכוניות נמצאת גם כרית נוספת, "כרית וילון", שמותקנת מעל לסף העליון של הדלתות ובשולי הגג. כריות אוויר מתוכננות להיפתח בכל מצב שבו המכונית נוסעת במהירות של 25 קמ"ש או יותר, כאשר היא פוגעת (או נפגעת) על-ידי עצם קשיח בעוצמה ששקולה למהירות של בין 13 ל-22 קמ"ש. פתיחת הכרית מתבצעת בתוך 35 מילי שניות (לשם השוואה, מיצמוץ עין אורך 200 מילי שניות), ומהירות הפתיחה שלה עשויה להגיע ל-220 קמ"ש ואף יותר.

בשונה מכרית אוויר שמותקנת בתוך גלגל ההגה, ומתנפחת לנפח שבינו לבין הנהג, כרית אוויר בצד הנוסע צריכה למלא חלל גדול מאד ולכן היא גדולה יותר ונפתחת לנפח רב. במצב כזה מעיפה הכרית את כל מה שנמצא בין הדאשבורד לבין גופו של מי שיושב במושב שלצד הנהג במהירות של כ-220 קמ"ש, ובעוצמה רבה, תוך שהיא מצמידה את זה לגופו של הנוסע או לראשו. בוחן שאוחז טאבלט בידיו, או מניח אותו על ברכיו, יחטוף אותו לתוך גופו במקרה הפחות חמור, ולתוך פרצופו במקרה הגרוע. בשני המקרים הדבר יוביל בהכרח לפציעה קשה או אף למוות. פתיחת כרית הצד, ובמצבים שונים גם כרית הוילון, עלולה להעיף את מחשב הלוח על ראשו של הבוחן או אל עבר הנבחן שיושב לשמאלו.

המסקנה הבלתי נמנעת היא שישיבה של בוחן עם טאבלט בידיים במשך יום עבודה מלא חושפת אותו לסכנת חיים מתמשכת, וזאת, במבחן התוצאה, לא נלקחה ברצינות הראויה על-ידי אנשי משרד התחבורה כאשר תכננו את שיטת המבחן.

חוסר הרצינות וחוסר המקצועיות האלה מתבטאים לא רק באיפיון המבחן והרפורמה בכללותה, ובמאות תקלות שונות  שחווים כעת מורי נהיגה בעת הזמנת וביצוע מבחנים, אלא אפילו בתגובות הלא מקצועיות של דובר משרד התחבורה לכל השאלות שמופנות אליו על-ידינו ועל ידי כלי תקשורת נוספים. חשוב להדגיש שדובר משרד התחבורה הוא עובד ציבור, ובמקרה הספציפי הזה גם מי שמקבל את אחת המשכורות היותר גבוהות מבין רוב מקביליו, דוברי משרדי הממשלה בישראל. תחת דובר משרד התחבורה עובד צוות שמונה בממוצע ארבעה עובדים, כלומר שיש שם די כח אדם לבצע כראוי את עבודת הדוברות, ובין השאר להשיב תשובות ענייניות ומלאות לשאלות שהוא נשאל אודות הרפורמה במבחני הנהיגה.

פנינו אל דובר משרד התחבורה ושאלנו אותו אם במשרד התחבורה התקיים דיון אודות המשמעויות הבטיחותיות של שימוש במחשבי לוח על-ידי בוחני הנהיגה בשעת ביצוע מבחן מעשי. שאלנו גם מי נכח בדיון כזה, אם התקיים, ואם אפשר לקבל את הסיכום שלו (או, לחילופין, אם לא התקיים דיון כזה – מדוע לא).
שאלנו את הדובר אם נלקחו בחשבון המשמעויות הבטיחותיות של הסחת הדעת שנגרמת לבוחן הנהיגה בשעת מבחן כאשר הוא עושה שימוש בטאבלט, ובפרט העובדה שהוא מסכן את התלמיד, את משתמשי הדרך האחרים ואת עצמו.
באופן יותר מפורש שאלנו גם אם נבחנה הסכנה של מצב שבו נפתחת כרית-אוויר בטיחותית ומטיחה את הטאבלט בבוחן הנהיגה – דבר שיגרום בוודאות לפציעה חמורה שלו ואולי אף למוות.

ישפוט הקורא אם מדובר בשאלות רלבנטיות וענייניות, וישפוט גם את תגובת הדובר, שהיא: "גיל שלום, מאחר ואינך בקיא כלל בפרטי הרפורמה, אין בכוונתנו להתייחס לשאלותיך".

לא ברור הקשר בין בקיאות או חוסר בקיאות בפרטי הרפורמה לבין הסכנה שבוחן ימות כאשר תיפתח כרית-אוויר ותטיח עליו את הטאבלט שהוא אוחז בידיו, ובהיעדר תשובה עניינית כל שנותר זה לבחון את הדברים במבחן התוצאה. ייתכן שבמשרד התחבורה התקיים דיון מקצועי בנושא הסכנות שטמונות בשימוש במחשבי לוח וייתכן שלא היה דיון כזה (ההימור שלי הוא שלא התקיים דיון והסכנות לא נבחנו באופן מקצועי), והתוצאה היא שמשרד התחבורה מציב את בוחני הנהיגה בסכנת חיים קבועה. מי ייקח את האחריות להרוג או לפצוע הראשון שייגרמו כתוצאה מפתיחת כרית-אוויר? כנראה שאף אחד.

לא מיותר להדגיש שהסיכוי של מכונית לימוד נהיגה להיות מעורבת בתאונה בשעת מבחן מעשי גדלה מאד בגלל הבעיה הנוספת לה גורמים מחשבי הלוח: כאשר בוחן נהיגה מרוכז בטאבלט, ומסיר את מבטו מן הדרך שלפניו – יהיה לו קשה מאד להגיב נכון ומהר ולמנוע תאונה במצב חרום.

אגב, פעולה פשוטה אחת יכולה הייתה לצמצם באופן ניכר את הסכנה: בכל מכונית קיימת אפשרות לנתק את כרית-האוויר של צד הנוסע. זה אמנם לא יפתור את שאר הסכנות של שימוש בטאבלט אבל לפחות ימנע בעיה אחת.