רפורמת מבחני הרישוי, שבמסגרתה תועבר האחריות לביצוע מבחנים מעשיים לצורך קבלת רישיון נהיגה מידי משרד התחבורה לידיי זכיינים פרטיים אמורה לצאת לדרך בעוד שבועיים בדיוק, ובמבחן התוצאה נראה שבכירי אגף הרישוי נמצאים בהיסטריה.
ב-11 ביוני, לפני כמעט 3 שבועות, נשלחה אל מורי הנהיגה הודעה מטעם אגף הרישוי שבה נכתב ש"ביום רביעי, ה-4 ליולי 2018, יערך כנס ארצי למורים לנהיגה בסימן הרפורמה בבחינה המעשית". "הכנס", כך נכתב שם, "יתקיים במעמד שר התחבורה".
ההודעה אמנם נשלחה אל יותר מ-4,000 מורי הנהיגה כמעט שלושה וחצי שבועות לפני מועד הכנס, טווח זמן סביר כדי לאפשר להם להחליט אם הם רוצים ויכולים להשתתף בו וגם להתארגן בהתאם, אבל לא נאמר להם היכן הוא ייערך, במה הוא יעסוק ומה לוח הזמנים שצפוי בו. ייתכן שהמזמינים לכנס סברו שחייהם הפרטיים של מורי הנהיגה, לוחות הזמנים שלהם, והעיסוקים שהם תכננו מראש לא ממש חשובים או מעניינים.
בהזמנה זאת לא נכתב אמנם שמדובר בצו גיוס למילואים, אבל היא נחתמה בצמד המילים הספק ידידותי, ספק מאיים: "היערכותך בהתאם".
מי שביקש להירשם לכנס יכול היה לעשות זאת באמצעות אפליקציה מתאימה, שגם בה לא נמסרו פרטים אודות הכנס אלא רק ניתנה אפשרות להירשם, אולם הכותרת שלה, "מהפכת מבחני הנהיגה המעשית יוצאת לדרך…" נתנה מושג כללי אודות נושא הכנס, ופירוט מדויק אודות המיקום שלו: בנייני האומה בירושלים.
ביום רביעי האחרון, כשבוע בלבד לפני הכנס המתוכנן, קיבלו מורי הנהיגה הודעה חדשה, אלא שהפעם באמת מדובר בסוג של "צו 8", כלומר זימון חרום למילואים: הודעה זאת דרשה מהם להתייצב ב"השתלמות השנתית הארצית למורים לנהיגה, בסימן המהפכה הטכנולוגית במבחני הנהיגה, במעמד שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ". "ההשתלמות", כך נכתב בהודעה, "תתקיים… בין השעות 07:30 – 14:30".
ההבדל בנוסח בין "כנס" לבין "השתלמות שנתית" עצום. תקנת התעבורה 253 מסמיכה את משרד התחבורה לדרוש מכל מורה נהיגה להיבחן או להתייצב להדרכה על-פי שיקול דעתו, ומורה נהיגה שלא מתייצב להדרכה כזאת עלול לאבד את רישיון ההוראה ואת מקור פרנסתו.
נוסח תקנה 253 מותיר מעט מקום לפרשנות לגבי חובת ההתייצבות ולטובת נוחות הקורא הוא מובא כאן: "253. (א) מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע.
(ב) רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה".
ההבדל, אם כן, בין "כנס" לבין "השתלמות" הוא שמורי נהיגה שבחרו שלא להגיע לכנס – בין אם מסיבות אישיות, או בגלל שקבעו לאותו יום שיעורים עם תלמידים, או במקרה הנדיר שבאותו יום נקבע סוף סוף לתלמיד שלהם מבחן מעשי, או סתם בגלל שלא בא להם לעלות לירושלים – נדרשים, בהתראה של שבוע בלבד, לזנוח כל פעילות אחרת ולהתייצב בבנייני האומה בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי, ולהישאר שם עד אחרי הצהריים.
הסיסמא שמופיעה מתחת לסמל של אגף הרישוי היא אמנם "נוהגים באחריות!", אבל עד עתה הם עצמם לא ממש מיישמים אותה. נכון לסוף השבוע טרם פורסם באופן גלוי ופומבי (לפחות לא באתר האינטרנט של המשרד או בהודעות למורי הנהיגה שאנחנו שוחחנו איתם) סדר היום של הכנס, ולמעט הכותרת שלו לא ידוע במה הוא יעסוק. חלק מן המורים, למשל, חוששים שמדובר בניסיון לייצר "כנס התעוררות ותמיכה" בשר התחבורה, אחרים טוענים שהם מתכוונים לנצל את ההזדמנות כדי להפגין נגדו, ויש גם מי שסבורים שהכינוס נועד לאלץ את המורים להסכים להתקנת המערכות הטכנולוגיות במכוניות שלהם.
לשם השוואה, בשנים קודמות שבהן בוצעו השתלמויות חובה למורי הנהיגה הם קיבלו מראש את רשימת הנושאים שבהם עסקו המפגשים, ואלה היו קשורים לידע המקצועי שנדרש ממורי נהיגה.
המחירים כבר עולים
כפי שכבר חשפנו כאן ב-TheCar, וכפי שחשף לאחר מכן גם מבקר המדינה, מהלך הפרטת מבחני הרישוי – כפי שבוצע בפועל על ידי משרד התחבורה והעומדים בראשו, הוא מהלך מופקר ומסוכן שבוצע ללא עבודת מטה מסודרת, ללא התייעצות פומבית וגלויה עם מורי הנהיגה, ובתוך כדי כך שלפחות אחד מבכירי המשרד שיקר ביודעין גם לבית המשפט הגבוה לצדק וגם לוועדת הכלכלה של הכנסת.
לנוכח זאת אי אפשר שלא להתאמץ להבין מה המניעים של שר התחבורה ושל בכירי המשרד לביצוע המהלך הזה, וכיצד הם עתידים לקרום עור וגידים. במהלך שלוש השנים האחרונות טענו שר התחבורה ובכירי משרדו שהפרטת הטסטים תקצר את משך הזמן שתלמידים ממתינים למבחן מעשי, תשפר את רמת השירות שהם והמורים מקבלים, תוזיל את לימוד הנהיגה לתלמידים ותשפר את רמת לימוד הנהיגה.
אלא שבדיון שנערך ביום שני שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפרטת המבחנים אמר אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, את הדברים הבאים: "מבחינת הזמינות, אני במשך שנתיים מעולם לא אמרתי שקיצור זמן ההמתנה הוא מטרה עליונה. זאת תוצאת לוואי. המטרה העליונה היא שיפור המקצועיות… זה שיפור רמת הבחינה".
אנחנו, כמובן, מאד בעד שיפור המקצועיות ורמת הבחינה, אבל קשה שלא להחזיק חזק את הבטן לנוכח הדברים האלה. שיפור המקצועיות? שיפור רמת הבחינה? איך בדיוק? על-ידי מהלך שנרקח בסודי סודות ובחדרי חדרים, ומבלי שנבחן באופן פומבי וציבורי על ידי מי שמבינים קצת בלימוד נהיגה ובמבחנים? על ידי ניסוי שמבוצע בקנה מידה ארצי על אלפי מורי נהיגה ומאות אלפי מבחנים? על-ידי הכנסת שני סוגים של זכיינים פרטיים (הבוחנים ומפתחי המערכת הטכנולוגית) שככל הנראה נעדרים ניסיון קודם בלימוד נהיגה? נשמע מעניין ואף מרתק.
ומה לגבי הוזלת עלות לימוד הנהיגה לתלמידים? נכון להיום חוששים מורי הנהיגה מתוספת הביורוקרטיה שנדרשת מהם כדי "להזין" כל תלמיד למערכת הממוחשבת החדשה, לא רק בשלב הניסוי שלה אלא גם במהלך התפעול השוטף בעתיד, והם נערכים לגביית "דמי רישום" מכל תלמיד חדש. היות שלמורים אסור, בגלל חוקי ההגבלים העסקיים, להחליט על תעריף אחיד – עלות דמי הרישום שנקבעה בינתיים על ידי חלק מבתי הספר לנהיגה נעה בין 150-350 שקלים, כלומר שעוד לפני שמשהו יוזל הוא קודם כל יתייקר.
לקריאה נוספת: משרד התחבורה הזמין, מורי הנהיגה ישלמו
אחד הדברים שאין לגביו מחלוקת הוא שרמת המבחן עד היום הייתה מתחת לכל ביקורת, וגם שלא כל הבוחנים הציגו רמה אישית ומקצועית גבוהה מאד, בעיקר מכיוון שבמהלך השנים משרד התחבורה לא השכיל לנהל את המערכת הזאת ופיקח על כולה באמצעות שני מפקחים בלבד. אלא שהשר כץ, שנמצא בתפקידו כבר יותר מ-9 שנים, יתקשה לגלגל את האשמה במצב הזה לפתחם של מי שקדמו לו. מנהלי אגף הרישוי, לו היו בעצמם ברמה מתאימה וזכו לגיבוי מן השר ומנכ"ליו, יכלו לטרוח ולשפר את רמת המבחן, ויכלו גם להחליף כל בוחן נהיגה סורר, שהרי אלה חתומים מול המשרד על חוזי עבודה אישיים.
מבקר המדינה, אשר פרסם דוח חמור מאד אודות התנהלות משרד התחבורה בעניין זה, סיכם בשעתו וכתב: "בין היתר, נמצאו ליקויים בכל הקשור לשירות לאזרח, שמתבטא בזמני המתנה ארוכים לקבלת שירות בחלק מהסניפים ובמצב תחזוקה ירוד של חלק מהם. כמו כן נמצאו ליקויים נוספים: תכניות לימוד הנהיגה לא עודכנו שנים רבות; הקצאת המבחנים לבתי הספר לנהיגה אינה שקופה; זמני ההמתנה ארוכים ביותר לתלמיד המעוניין להיבחן במבחן הנהיגה המעשי, בעיקר בגלל הפחתת מספר הבוחנים; היעדר אמות מידה אחידות לקביעת תוצאות מבחני הנהיגה המעשיים; למרות המחסור הרב בנהגים מקצועיים במדינה נמצא כי הליך קבלת רישיון הנהיגה המקצועית ארוך ויקר; היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים על בתי הספר לנהיגה ועל הבוחנים; ועוד. הליקויים הרבים שנמצאו בתפקוד האגף, שחלקם נמשכים לאורך שנים, מצביעים על תשומת לב בלתי מספקת של הנהלת המשרד המוקדשת לנושא המבחנים המעשיים".
לקריאה נוספת: בלי הפרטה: בריטניה ביצעה אוברול למבחני הנהיגה
כעת, כשבועיים לפני היציאה לדרך, צריך להבין אם כל המהלך הזה באמת משפר את המקצועיות של הבוחנים ואת רמת הבחינה, ויותר מכל – האם הוא מועיל או מזיק לתוצאה הסופית: רמת הנהיגה של נהג חדש. ככל שאפשר לומר כעת, ממש כפי שנטען כאן מאז שפרסמנו לראשונה את דבר המכרז שמתוקפו נבחרו הזכיינים, מבחן נהיגה מופרט יבוצע מעתה עם מעט מאד שיקול דעת לבוחן, ועל גבי מספר מצומצם מאד של מסלולים קבועים שנבחרו על-ידי הזכיין ואושרו על-ידי אגף הרישוי.
המשמעות היא שתלמידי נהיגה צפויים להפעיל לחץ על מוריהם למקד את כל שיעורי הנהיגה שלהם אך ורק במסלולים הפוטנציאליים באזור המבחן שלהם, והמורים לא יוכלו "לאיים" עליהם בכך ש"בוחנים יוצאים לפעמים למסלולים אחרים" – שכן זאת לא תהיה אמת. תלמיד נהיגה יידע שגם אם הוא ייכשל במבחן מעשי הוא יוכל להיבחן שוב כעבור זמן קצר, ולכן תהיה לו מוטיבציה לגשת ולהיבחן "בשיטת מצליח", גם אם הרמה שלו נמוכה מכפי שמורה הנהיגה שלו היה רוצה שתהיה. יכול אמנם להיות שמספר הכישלונות הממוצע של תלמיד עד לקבלת רישיון יעלה – מה שכמובן ישמח מאד את הזכיינים ואולי גם את מורי הנהיגה שמקבלים כסף תמורת "העמדת רכב למבחן", אבל גם מספרם של נהגים חדשים שלא אמורים לעלות על הכביש צפוי לעלות. רמת לימוד הנהיגה, זה ברור, לא יכולה לצאת נשכרת מן המהלך הזה.
ילד בוחן ילד
אחת הדוגמאות המקוממות אשר ממחישה את ההיסטריה שבה שרויים בכירי משרד התחבורה היא ההחלטה להוריד את הגיל המינימלי של בוחני נהיגה ל-21, ובלבד שיש להם ותק של שלוש שנות נהיגה. החלטה זאת נועדה לאפשר לזכיינים לגייס 90 בוחני נהיגה כל אחד, ולמרות שהיא ספגה ביקורת של חברי ועדת הכלכלה של הכנסת בדיון שהתקיים בשבוע שעבר – הם לא ממש פעלו כדי לעצור את המהלך או לשנות אותו.
המצב בפועל הוא שבין הבוחנים שנקלטים לעבודה אצל הזכיינים ישנם גם מי שפרשו או הופרשו מן המערכת הממשלתית שלא בטובתם ולא על רקע של הצטיינות יתרה, וייתכן מצב שבו אדם צעיר אשר בילה את שלוש השנים האחרונות בשירות צבאי שבו הוא לא ממש נהג יותר מידי – יהיה בוחן נהיגה צעיר.
בעניין זה חשוב להדגיש שהדירקטיבה האירופאית בעניין רישיונות נהיגה מפרטת באופן מאד ברור מי יכול להיות בוחן נהיגה, מה תהליך ההכשרה שעליו לעבור, וכיצד אמור להיערך מבחן למי שמבקש לקבל רישיון נהיגה שמוכר על-ידי מדינות אירופה. ישראל אמנם לא חברה באיחוד האירופאי אבל החלטת ממשלה בת כ-18 שנים מחייבת את משרד התחבורה להיצמד לתקינה האירופאית, מה גם שמדינות אירופאיות שמכירות ברישיון הנהיגה הישראלי עושות זאת על סמך ההתחייבות של המדינה לעמידה בסטנדרטים האירופאים. התקינה האירופאית קובעת שבוחן נהיגה, אשר מן הסתם לא בילה את שלוש שנותיו האחרונות בשירות צבאי, חייב להיות לכל הפחות בן 23.
אי אפשר שלא לחוש אמפתיה כלפי בכירי משרד התחבורה אשר נמצאים ככל הנראה בלחץ אדיר ככל שמועד ההפרטה מתקרב והם יודעים שהזכיינים לא הצליחו עדיין לגייס את מספר הבוחנים הנדרש. מצד שני, ההיסטריה שלהם מעצימה את החשש שמה שנשתל עקום כבר לעולם לא יצמח ישר. מהלך ההפרטה פוגע בבטיחות בדרכים, והשאלה שצריכה להיחקר לעומק היא מי מרוויח מכל זה?
את תגובת משרד התחבורה נפרסם אם וכאשר נקבל כזאת.
