צילומים: דובי זכאי
שמונה פסגות יש להר כביר, הגבוהה בהן מתנשאת לגובה של כמעט 800 מטרים מעל פני הים, ועליהן נמצאות כמה מנקודות התצפית היפות ביותר בישראל.
הר כביר הוא גוש הררי גדול אשר נקרא גם "הר אברהם" מפני שעל פי המסורת היהודית, כאשר הגיע אברהם אל העיר שכם ואל אלון מורה, הוא קיבל את ההבטחה האלוהית לארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת…" (בראשית פרק י"ב).
על שיפוליו הדרומיים של ההר בנוי כיום הישוב אלון מורה, מראשוני הישובים היהודיים בשומרון, וחוקרים שונים סבורים שהר כביר הוא בכלל הר גריזים הקדוש לשומרונים.
כך או אחרת, בין אם סברה זו נכונה או לא, על דבר אחד אין עוררין: הנוף שנשקף מכאן מהמם: מכאן נראים היטב הר עיבל והר גריזים (כפי שזה מזוהה כיום), כמו גם הרי בנימין, ואם הראות טובה ניתן לצפות מכאן על שלושת הימים: ים המלח, הכנרת והים התיכון. בימים כאלה ניתן לראות מכאן גם את הר הגלבוע ואת הרי גלעד, ואפילו את החרמון.
הר כביר, מקום שמרטיט את הלב ביופיו, הוא אחד מארבעת ההרים שמקיפים את העיר שכם, אשר ממוקמת מדרום מערב אליו.
מן הפסגה הגבוהה ביותר צונח ההר בשיפוע תלול אל הערוץ המתפתל של נחל תרצה, ועל הפסגה המערבית שלו בנוי ציון קברו של שיח בילאל אבן רבאח אשר ככל הנראה היה מואזין – קורא לתפילה – שפעל בשורותיו של הנביא מוחמד ונטל חלק במסעות הכיבוש המוסלמי ואף ביקר בארץ ישראל עם החליף עומאר בשנת 638 לספירה.
יש שמאמינים שזכותו של השיח עומדת למתפללים להוריד גשם, בית תפילה קטן שצמוד לציון הקבר משמש אותם למימוש אמונה זאת, ואילו היסטוריונים של האיסלאם סבורים ששיח בילאל סייע להפצת האיסלאם באפריקה ולכן מייחסים המוסלמים באתיופיה את אמונתם אליו.
שלושה מצפורים נבנו על פסגתו הגבוהה ביותר של הר כביר, על שמו של יוסף לונץ שהיה מושל העיר שכם, ולצד אחד מהם נטוע אלון קשיש ומרשים. התצפיות מכאן חולשות על נוף מרהיב לכל רוחות השמים.
מצפון אפשר להבחין בתל תרצה שמזוהה עם תרצה המקראית, בירת ממלכת ישראל לפני הקמת העיר שומרון, ועל העיר הערבית טובאס.
ממזרח מבחינים ברכסי ההרים של צפון-מזרח השומרון, בכפר טמון, ובישובי בקעת הירדן בקעות, רועי וחמרה, ומעבר לאפיק הירדן גם בנחל יבוק שבהרי גלעד.
מדרום נצפים הר גריזים, ארומה המקראית (תל עורמה), ההתנחלות כפר תפוח וכביש "חוצה שומרון", וכן הכפרים הערבים חווארה ורוג'יב וכפר קליל שהיה בעבר ישוב שומרוני. כאשר פונים לכיוון מערב מבחינים בהר עיבל ובשפלת החוף.
מבין כל אלה, אחד המראות היפים הוא המדרון התלול שגולש מטה במורד של כ-700 מטרים אל עבר בקעה צרה, היא נחל תרצה – פס ירוק ורענן שנח בין הרים קרחים ונתחם בבקעה רחבה של שדות חרושים.
נחל תרצה הוא נחל איתן שאוסף את מי הגשמים מאגן ההיקוות שליד העיר שכם, וערוצו נמתח לאורך 40 קילומטרים עד שהוא נבלע במי הירדן.
לכל אורך הערוץ נובעים מעיינות מים שמזינים את הנחל, ותושבי הסביבה מספרים שהמדרון התלול שימש לאימוני כושר של חיילי צה"ל.
על ראש שרשרת הר כביר נמתח שביל – ארבעה קילומטרים של דרך עפר שמתאימה לכלי רכב בעלי יכולת עבירות שטח, והוא עובר בתוך שמורת הטבע הר כביר.
במורדות הצפוניים של הר כביר פורח אירוס השומרון, הייחודי להרי שומרון. פרח זה זוהה לראשונה על ידי בוטנאי אמריקני ובשנת 1942 נחקר על ידי טוביה קושניר שנהרג לימים כאחד הלוחמים בשיירת הל"ה. אירוס השומרון פורח באביב ומאופיין בפרחים גדולים בגוון ורוד בהיר וסגלגל.
כך מגיעים: נוסעים מזרחה על כביש 5 ובהמשכו על כביש 505 עד לצומת תפוח, פונים צפונה לכביש 60 ובהמשך ימינה לפי השילוט איתמר ואלון מורה. נכנסים לישוב אלון מורה ונוסעים עד לקצהו, משם מטפס שביל כורכר אל ראש ההר.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי