בכל העולם, ולא רק בישראל, מתקיימת "נדידת עמים" מן המכוניות המשפחתיות הקונבנציונליות – ובעיקר הגדולות שבהן – אל קרוסאוברים שמבוססים ברובם על הפלטפורמות ויחידות ההנעה של אותן מכוניות משפחתיות
ניסאן קשקאי – מכונית שמכרה את עצמה אל ראש קטגוריית הקרוסאוברים בישראל – הייתה נושאת הבשורה אצלנו עד שהודחה משם בשנים 2013-2014 על-ידי מיצובישי אאוטלנדר.
אאוטלנדר ביצע את העקיפה הדרמטית בעזרת מספר יתרונות ותכונות אשר סייעו לו לפתוח פער מכובד לפני כל מתחריו, וחלקם רלבנטיים מאד גם כאשר הוא מתייצב כאן כעת למבחן ראש בראש מול ניסאן אקס טרייל.
לאו דווקא לפי סדר החשיבות, אחד היתרונות של אאוטלנדר על-פני כמעט כל הקרוסאוברים הקומפקטיים הוא גרסת שבעה מושבים אשר אמנם מעולם לא איפשרה לשבת בנוחות בשורת המושבים השלישית שלה אבל לכל הפחות הציעה יתרון די ייחודי.
יתרון נוסף, אפילו בשוק שנשלט על-ידי מוצרים יפנים וקוריאנים, נובע מסמל שלושת היהלומים של מיצובישי – אשר נקשר בישראל לאמינות ולרשת שירות נטולי טענות, ולסחירות גבוהה.
הדור הנוכחי של אאוטלנדר הוצע במגוון גדול יחסית של גרסאות מחיר ואבזור, וברמות מחיר לא נמוכות שאיפשרו כנראה ליבואנית לתמוך בעסקאות המכירה והטרייד-אין.
תכונה אחרת – שקשה לקבוע אם היא משחקת לטובתו או לרעתו של אאוטלנדר – היא עיצוב ריבועי ופושר ביחס לעיצוב האגרסיבי יותר של קשקאי, מאזדה CX-5 ואחרים.
מפני שבעוד שאחד ממוקדי המשיכה של קרוסאוברים הוא עיצוב בולט לעין – ייתכן שהמסה הגדולה של לקוחות פוטנציאליים מעדיפה דווקא לבצע מהלך הדרגתי ופחות צעקני בדרך מן המכונית הקונבנציונלית אל עולם ה"ג'יפונים".
עם זאת, מעבר לכל תכונותיו של אאוטלנדר נדמה שמה שסייע לו יותר מכל לבצע את העקיפה הדרמטית הייתה, בשעתו, חולשתו של קשקאי אשר נבעה בחלקה מכך שהוא הזדקן ושלקוחות כבר התעייפו מלראות אותו ולהתלהב ממנו.
קשקאי היה דווקא בין המתחרים הבודדים שהציעו גם גרסה בעלת 7 מושבים (שנקראה "קשקאי + 2"), אלא שהטיפול של יבואנית ניסאן בשיווק ובמיצוב של קשקאי, בניגוד לזה של יבואנית מיצובישי, היה פחות מוצלח: המחירים שלו היו גבוהים וההצדקה לרכוש אותו הייתה פחות מובהקת.
בשנת 2015 חוללה קיה רעידת אדמה בשוק הרכב הישראלי ורעידות המשנה שלה מזעזעות את השוק עד ימים אלה ממש.
ספורטאג' היוצא כבש בסערה את קטגוריית הקרוסאוברים עם גרסת 1.6 אוטומטית במחיר אטרקטיבי, ועם השקת הדור החדש שלו הוא הפתיע שוב כאשר שימר את יתרון המחיר יחד עם חבילת אבזור ייחודית. יחד עם אחיו לבית יונדאי, טוסון, שולט ספורטאג' ללא עוררין בזירה, אבל באורח פלאי לא גרם הצמד הזה לאאוטלנדר להתפוגג.
על אף מחירו הגבוה יותר, במידה משמעותית, ובזכות התכונות שכבר דובר בהן כאן – אאוטלנדר הוא עדיין אחד מלהיטי המכירות בשוק הרכב הישראלי (ודאי בפלח השוק של ג'יפונים בעלי מנועי בנזין בנפח 2.0 ליטר), ולכך מסייעת גם מתיחת פנים חשובה שעבר בשלהי שנת 2015.
זאת אולי לא שינתה את העיצוב שלו מקצה לקצה – אאוטלנדר נותר כלי קצת משעמם למראה ובעיקר ריבועי מאד, על גבול המיניוואן, אבל היא בהחלט החליקה וייפתה אותו, כללה הרבה שדרוגים ושיפורים לאיכות הנסיעה ולתחושת העידון והאיכות, והוסיפה גם גרסאות אבזור ומחיר.
מהפיכה הרבה יותר דרמטית עברה על ניסאן קשקאי, שעבר בשנת 2014 אל דור חדש לגמרי של פלטפורמות (CMF) ומנועים, ובשלהי 2015 (באחור אופנתי של מעט יותר משנה) נחתה בישראל גם הגרסה המאורכת שלו, בעלת 7 מושבים, אשר הפעם זכתה לשם מותג עצמאי משלה – אקס טרייל (שם שמשמר את שמו של מוצר קודם ומקביל של ניסאן, שייצורו הופסק).
כחלק מחוסר הבהירות במיצוב ובשיווק שהיו אופייניים בשעתו לניסאן בישראל נראה ששני המוצרים – קשקאי ואקס טרייל – לא היו ערוכים טוב מספיק לעובדה ש"הגבינה זזה" בשוק הרכב שלנו, ונדמה שזאת גם הסיבה שאקס טרייל לא זכה עד היום לכבוד שמגיע לו, ובוודאי שהוא אפילו לא מתקרב לרמת ההיכרות של השוק עם אאוטלנדר. מכל מקום, גם אל ניסאן (ואל רנו, אגב) הגיעה שעת ההתעוררות, וזו כללה בין השאר את התאמת מחירי המחירון למציאות הנוכחית.
כך ניצבים כאן כעת זה מול זה שני הקרוסאוברים הקומפקטיים בעלי 7 מקומות ישיבה הבולטים ביותר בפלח השוק שלהם.
את אאוטלנדר אין צורך להציג, על כבישי ישראל הוא מיוצג כבר בהרבה אלפי עותקים, ולגבי אקס טרייל – כלי שלא מאד קל למצוא על הכבישים שלנו – צריך לומר שלמרות קשר הדם שלו לקשקאי הוא נראה אחר לחלוטין.
ראשית לכל, למרות דמיון בין הפרצופים שלהם, אקס טרייל הוא לא רק כלי ארוך בהרבה (26 ס"מ) מקשקאי ו"יושב" על בסיס גלגלים ארוך ב-5.9 ס"מ, אלא גם גבוה ממנו משמעותית (12 ס"מ) ורחב ממנו ב-1.2 ס"מ, ולכן הוא נראה יותר מאסיבי, וזהו גם כלי הרבה יותר כבד (תוספת של 215 קילוגרם).
בישראל מוצע אקס טרייל רק עם מנוע דיזל (1.6 ליטר 32.6 קג"מ של מומנט), ובעבר נהגנו על הגרסה המאובזרת שלו, שמחירה עמד אז על מעל 200 אלף ש"ח ולכן היא הייתה מוגבלת לקהל לקוחות מצומצם יחסית.
במסגרת התאמת המחירים למצב השוק מיושרים כיום "מחירי המחירון" של אאוטלנדר ואקס טרייל (אם כי זה לא בהכרח מעיד על המחירים הסופיים באולמות) באופן שבו אקס טרייל הבסיסי עולה 175,000 ש"ח, בדיוק כמו גרסת השבעה מושבים הבסיסית של אאוטלנדר (אינסטייל). הגרסה המאובזרת של ניסאן עולה 190 אלף ש"ח, בדיוק כמו גרסת ה"סופרים" המאובזרת של מיצובישי שבה מונעים כל ארבעת הגלגלים ולא רק הקדמיים.
במיצובישי בנו לאאוטלנדר גם גרסת ביניים, מבחינת האבזור, זו שעליה נהגנו ונקראת "פרימיום", ומחיר המחירון שלה הוא 185 אלף ש"ח. אאוטלנדר מוצע אמנם גם עם מנוע דיזל, אולם רק בגרסת הנעה כפולה ועם מחיר מחירון של 240 אלף ש"ח, ואילו את כל שאר גרסאותיו מניע מנוע הבנזין המוכר בנפח 2.0 ליטר. אצל שני המתמודדים מחברת תיבת הילוכים רציפה (CVT) את המנועים אל הגלגלים, אלה הקדמיים בהשוואה שלנו.
אגב, על אף שאקס טרייל לא מתיימר להיות "רכב שטח", ודאי בגרסת ההנעה הקדמית שלו, יש משהו בתחושה המאסיבית שהוא משדר, עם מנוע דיזל בשרני, שמשפרת את הביטחון ביכולות השבילים שלו אל מעבר לתחושה שמתקבלת באאוטלנדר, וגם מרווח גחון עדיף – 21 ס"מ לעומת 19 – מציע יתרון מבחינה זו.
כאשר אקס טרייל ואאוטלנדר ניצבים זה לצד זה קל לקבוע שניסאן עיצבה כלי מושך ומעניין יותר מבחינה ויזואלית, ושגם מתיחת הפנים לא צבעה את המיצובישי האפרורי והוא נותר כלי עם פחות פוזה.
השביעיה
התירוץ העיקרי לבחירה באקס טרייל, או בגרסת השבעה מושבים של אאוטלנדר, היא שורת המושבים השלישית על שני מושביה הצנועים, וברשותכם נתחיל את ביקור הבית דווקא שם.
בשני המקרים מדובר בכלי רכב שמבוססים על פלטפורמה קומפקטית ולכן הם לא אמורים או יכולים להתמודד מול כלי שבעה מושבים "אמיתיים" כמו יונדאי סנטה פה או אחיו סורנטו לבית קיה. לכן גם לא מפתיע שההשתחלות אל שורת המושבים השלישית בשני הכלים לא קלה לאנשים מבוגרים, ודורשת מידה של גמישות.
כדי לאפשר ליושבים מאחור לנשום, גם באאוטלנדר וגם באקס טרייל, צריך להסיט את שורת המושבים השנייה קדימה, על גבי מסילה, על חשבון מרחב הרגליים של יושבי השורה האמצעית.
המושבים האחוריים, בשתי המכוניות, הונחו נמוך על הרצפה וזה דורש מאנשים מבוגרים לשבת בתנוחה עוברית, עם ברכיים כמעט בגובה הפנים. מבחינה זאת המצב לא להיט בשני המקרים אבל מעט פחות גרוע בניסאן שבה קיים גם מרחב ראש הרבה יותר נדיב.
מאידך, העיצוב של חלקו האחורי של אקסטרייל, עם חלונות אחוריים קטנים מאד, יוצר שם תחושה הרבה יותר קלסטרופובית מאשר במיצובישי – שם יש שטח חלונות גדול יותר.
התוצאה הסופית, במושב האחורי, היא מרחב עדיף, מושבים נוחים יותר ותנוחת ישיבה פחות גרועה באקס טרייל, אבל רמת חיים גבוהה יותר (בעיקר לילדים קטנים) באאוטלנדר בזכות תחושה פחות מחניקה.
שני הכלים, וזאת נקודה מאד מהותית, לא בנויים להסעת נוסעים קבועה במושב האחורי (בין השאר מפני שכאשר המושבים פתוחים לא נותר כמעט מקום למטען), אלא רק לנסיעות מזדמנות, ולכן מי שזקוק לכלי שבעה מושבים אמיתי לא יוכל להסתפק באחד מאלה. המצב בשורת המושבים השנייה נוטה בבירור לטובת אקסטרייל בזכות מושבים מעוצבים טוב יותר, מרחב כתפיים וראש עדיף משמעותית, מושב גבוה ותומך יותר ופתחי מיזוג ליושבים בה.
אקס טרייל מנצח גם בעמדת הנהג, ראשית לכל מפני שהוא נראה מודרני יותר ובזכות ארגונומיה עדיפה.
בשני הכלים יש לוח מחוונים ברור ונוח לשימוש, ובשניהם יש כמה פשלות עיצוביות כמו כפתורים מסתתרים או ממוקמים במקומות משונים באאוטלנדר או מתגים לא נוחים לשימוש על גלגל ההגה של אקס טרייל, אבל מבחינת נוחות התפעול הסך הכל של אקס טרייל טוב יותר.
תנוחת הנהיגה באאוטלנדר גבוהה אבל מעט משונה ופחות נוחה, ואילו זו של אקס טרייל מעט יותר נמוכה מכפי שאפשר היה לצפות אבל יותר טובה בסך הכל.
במיצובישי השקיעו באיכות החומרים ושיפרו אותם ביחס לדגם המקורי, ובסך הכל מתקבלת סביבה נעימה ואיכותית – בעיקר בחלקיה העליונים, אבל עדיין ישנם כמה מקומות פחות מוצלחים ובאופן כללי אקס טרייל מציע תחושת חומרים איכותית ומודרנית יותר. כמו לגבי החלק האחורי גם הקוקפיט של אאוטלנדר מציע תחושה יותר מוארת ופתוחה מזו של אקסטרייל.
בגרסה שעליה נהגנו מותקן מסך מגע גדול ומאד מרשים, אלא שמערכת המולטימדיה שמופעלת באמצעותו, כולל אפליקציית הניווט של 'וויז', משמעותית פחות טובה מזו שמותקנת באאוטלנדר (על אף שזו מוצגת על מסך קטן יותר).
מתניעים
את מנוע הבנזין בנפח 2.0 ליטר של אאוטלנדר אנחנו מכירים היטב – במסגרת מתיחת הפנים שופרו היחסים בינו לבין תיבת ההילוכים הרציפה וכעת מתקבל מנוע חלק מאד, שקט, וכזה שיוצר תחושת תאוצה טובה ונעימה בנסיעה עירונית, אבל מעט פחות נעימה תחת לחץ אלים על הדוושה.
את אקס טרייל אי אפשר לקנות בארץ עם מנוע בנזין אבל גרסת הדיזל שלו היא הכי פחות יקרה מבין כל מתחריו (הלא רבים).
מנוע הטורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר מייצר 130 כ"ס וזה הנתון הפחות חשוב, מפני שבדיזל, כמו בדיזל, היתרון העיקרי הוא המומנט (כח), שבמקרה הזה עומד על 32.6 קג"מ לעומת 19.9 קג"מ בלבד באאוטלנדר.
מאידך, אקס טרייל שוקל 1,665 ק"ג לעומת אאוטלנדר ששוקל 222 ק"ג פחות, לכן לא מפתיע שאאוטלנדר, על 150 סוסיו, גם מזנק מן המקום בקלילות ובמראות שלו נדמה לרגע כאילו שהנוהג באקס טרייל פשוט שכח לזנק.
לאחר ההלם הראשוני מתחיל אקס טרייל לצבור תאוצה במהירות רבה, ותוך כמה עשרות מטרים הוא אף מדביק את אאוטלנדר ולבסוף גם עוקף אותו. במהירויות גבוהות ממש מצליח אאוטלנדר להדביק שוק את אקס טרייל, אבל מצבו של אקס טרייל טוב בהרבה בתאוצות הביניים.
בזכות המומנט העדיף אקס טרייל פותח פער על פני אאוטלנדר גם כשמאיצים מ-40 ל-80 קמ"ש, גם מ-60 ל-120, וגם מ-80 קמ"ש וצפונה – ולכך יש יתרון משמעותי בעקיפות ולכן גם מבחינת הבטיחות האקטיבית.
בחיים האמיתיים, במהירויות שיוט בינעירוניות, הנהיגה באקס טרייל נינוחה יותר בזכות המומנט העדיף, ובעיקר עבור מי שמשייט במהירויות גבוהות, היות שבאאוטלנדר מתחיל לאזול האוויר קצת מעל למהירויות הנסיעה החוקיות של כביש 6. מאידך, מנוע הדיזל של אקס טרייל רועש ורועד בהתנעה, רועש בתאוצה, ורועש באופן כללי, וזה בולט במיוחד לנוכח המנוע המאד מעודן של אאוטלנדר, לכן נהיגה רגועה במהירויות נמוכות נעימה יותר באאוטלנדר.
בשני המקרים מסרסות תיבות ההילוכים הרציפות את הביצועים של המנועים, אולם זה פחות מורגש באקס טרייל בזכות עוצמת המנוע העדיפה.
בתחנת הדלק מכה אקס טרייל את מיצובישי מכה קשה, וזאת נקודה משמעותית עבור כל מי שנוהג הרבה. הדיזל של אקס טרייל שורף ליטר דלק לכל 12.7 ק"מ מאומצים (וכ-14 קמ"ל בנסיעה רגועה) לעומת כ-9 ק"מ לליטר באאוטלנדר באותם תנאים, ומקסימום 11-12 קמ"ל בנסיעה מאד רגועה.
התנהגות, נוחות
התנהגות הכביש של אקס טרייל מדויקת יותר ומשרה ביטחון רב יותר על הנהג, וכך גם ההיגוי שלו, וזה לא אומר שמצבו של אאוטלנדר לא טוב אלא שהוא פחות טוב.
אאוטלנדר משדר, כאמור, תחושה יותר נוחה ומעודנת בזכות המנוע וגם שיכוך הרעשים שלו טוב (למעט רעשי הרוח והכביש), הוא נעים מאד בנהיגה עירונית בזכות מהלך מתלים ארוך יחסית וזויות גלגול ניכרות, אולם השיכוך שלו נוקשה יחסית והוא קופצני יותר ופחות מדויק לעומת אקס טרייל שפשוט "מגהץ" טוב יותר את הכביש, סופג טוב יותר את המהמורות ומשדר תחושה נינוחה ונוחה בזכות המאסיביות שלו.
אאוטלנדר השתפר אמנם ביחס למה שהציע לפני מתיחת הפנים שלו וכעת הוא יותר מהודק ומוקשח, מה ששיפר את הדיוק שלו בתוך פניות והאט, יחסית, את קצב הגלגול כדי לייצר רמת אחיזה טובה והתנהגות בטוחה. אלא שבמקרה שלנו הוא נמדד מול ניסאן אקס טרייל אשר מכניס אותו לפרופורציות…
במהירויות נמוכות ובינוניות שני הכלים מתפקדים היטב, ולאאוטלנדר יש אפילו יתרון מסוים בזכות תחושה דומה לנהיגה במכונית נוסעים לעומת תחושת הנהיגה בג'יפ כבד יותר שמתקבלת באקס טרייל, אבל כאשר נוהגים על כבישים מפותלים מתגלה יתרונות של הניסאן ככלי יותר מדויק ואוחז.
השליטה שלו בגלגול הגוף עדיפה, ההיגוי שלו יותר מדויק (לאאוטלנדר היגוי חד יותר אבל גם יותר מלאכותי) ומשקלו כבד יותר ולכן גם עדיף במקרה זה, ובאופן כללי אקס טרייל הוא כלי חסין יותר מפני תעתועי הכביש המהיר ופיתוליו.
נוחות הנסיעה באקס טרייל מצוינת ועדיפה גם בזכות שיכוך המהמורות הטוב יותר בכלל, ובמהירות נמוכה בפרט, וגם מפני שהוא שומר טוב יותר על ריסון תנודות הגוף במהירות גבוהה.
מאידך, נוחות השימוש באאוטלנדר בעיר מעט יותר גבוהה בזכות כושר תמרון קליל יותר ושדה ראיה טוב יותר לצדדים ולאחור.
אבזור
כאמור, שני הכלים מצוידים במערכות מולטימדיה מהתקנה מקומית (בניסאן בתוספת תשלום) וזו של מיצובישי עדיפה למרות המסך הקטן יותר שלה.
חיבוריות BT, חיישני חניה, מצלמת רוורס, בקרת אקלים וחיישני תאורה הם כיום אבזור מובן מאליו שמופיע בשני הצדדים אבל לאקס טרייל יש יתרון בכך שמערכות הסיוע לנהג אצלו (התרעות שמירת מרחק וסטייה מנתיב נסיעה) הן מקוריות, ולכן מוצעת גם בלימת חרום אוטונומית, ואילו במיצובישי יש התקנה מקומית של מובילאיי פאסיבי. לאקס טרייל יש גם מערכת זיהוי תמרורים מיותרת (בעיקר מפני שאין מספיק תמרורים לזהות).
אקסטרייל מתגלגל על חישוקי 17 אינטש ואילו אאוטלנדר על 16 בגרסה הבסיסית ו-18 ב'פרימיום'.
סיכום
אאוטלנדר לא מאד מרשים בעיצוב החיצוני והפנימי שלו ונראה כאילו הוא תוכנן על ידי ועדה ולכן יצא דומה למיניוואן ולא לקרוסאובר קרבי ומודרני, אלא שקשה לקבוע אם מדובר ביתרון או חיסרון במקרה שלנו.
מבחינת ה"ברזלים", וגם ברמה הכלכלית, אקס טרייל הוא המנצח במבחן הזה: זהו כלי יותר מאסיבי שנראה כמו ג'יפ או לכל הפחות קרוסאובר מודרני, הוא מרשים יותר בעיצובו ונראה מודרני יותר בחוץ ובפנים, ויש לו מנוע דיזל חסכוני יותר גם מול המנוע היעיל למדי של אאוטלנדר.
אקס טרייל הוא כלי פחות מעודן או שקט מאאוטלנדר ואת הדיזל שלו אפשר לשמוע בבירור רב מידי כמעט בכל מצב, אבל התנהגות הכביש שלו עדיפה והוא ללא ספק הכלי הנוח יותר לנהיגה בינעירונית, ואולי גם הבטוח יותר מבחינה דינמית.
מאידך, מיצובישי אאוטלנדר הוא ללא ספק "הקניה הבטוחה" מבין שני המתמודדים כאן ולו מפני שעל כבישי ישראל מתגלגלים כיום כבר הרבה אלפי עותקים שלו שמוכיחים אמינות, סחירות ושביעות רצון של הלקוחות – ואל להקל ערך בעניינים אלה כשמדובר בשוק הרכב הישראלי.
עבור מי שגומא קילומטראז' רב מידי שנה על כבישים בינעירוניים פותח אקס טרייל פער שאאוטלנדר לא יכול להדביק, אם כי עבור משפחה ישראלית ממוצעת שמשתמשת בכלי בעיקר לצרכים משפחתיים צנועים יש לאאוטלנדר יתרון אחד בנינוחות ובתחושת העידון ויתרון אחר בתחושת האווריריות והתאורה לנוסעים מאחור.
ככלי לנסיעות ארוכות שכוללות גם שבילים מזדמנים וגם כבישים מפותלים אקס טרייל הוא הבחירה שלנו, אבל עבור המשפחה האורבאנית אאוטלנדר עדיין צפוי להיות הפתרון הנפוץ יותר, ודאי גם בטבלת המכירות העתידית.
צילומים: אופיר דואק
בחנו:גיל מלמד ואופיר דואק
